במקום סיוע הצבאי: תוכנית חדשה שמקודמת בקונגרס משרטטת שיתוף פעולה תקדימי בין צבא ארה"ב לצה"ל

החדשות בקצרה:

• ההסכם שמעניק לישראל מיליארדי דולרים בשנה מארצות הברית צפוי לפוג ב-2028.
• במקומו, הקונגרס האמריקני מקדם יוזמה להעמקת שיתוף הפעולה בין צה"ל לצבא ארה"ב.
• היוזמה כוללת התחייבות חוקית של וושינגטון לשתף פעולה עם התעשיות הביטחוניות של ישראל ולהרחיב את שיתוף המודיעין.
• המהלך נועד למזער את ההתנגדות שמעוררת העברת כספים לישראל, אך זכה גם הוא לביקורת בארה"ב.
• בניו יורק טיימס דווח שגם טראמפ וגם נתניהו תומכים במהלך.

במשך עשרות שנים נהנתה ישראל מסיוע צבאי של מיליארדי דולרים בשנה שהגיע מארצות הברית, אך החל מ-2028 מסתמן שהתמיכה הזו תיפסק. חברי קונגרס משתי המפלגות בארה"ב מתנגדים להמשך העברת הסיוע, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו אמר שהוא "רוצה להפחית לאפס את התמיכה הכספית האמריקנית".

במקום זאת, בניו יורק טיימס שרטטו את התוכניות שמקודמות בקונגרס כדי לקדם שותפות ביטחונית וטכנולוגית חסרת תקדים בין ישראל לארצות הברית. ההצעות שעלו בקונגרס מבססות התחייבות חוקית של ארצות הברית לשיתוף פעולה בין התעשיות הביטחוניות של וושינגטון וירושלים. גם בית הנבחרים וגם הסנאט כללו הצעה כזו בחוק מדיניות הביטחון השנתי.

בעיתון האמריקני דווח שהמהלך נתמך גם על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וגם על ידי נתניהו. הוא מגיע על רקע הזרם ההולך וגובר של מחוקקים משתי המפלגות שמתנגדים להמשך העברת כספים לישראל. תומכי היוזמה בארה"ב טוענים כי היא תיטיב גם עם וושינגטון, בכך שתאפשר לה ליהנות מהחדשנות הישראלית בתחומי הביטחון והמודיעין. לדבריהם, היא תשדרג את יחסי ארצות הברית-ישראל ממערכת יחסים של תורם ונתרם לשותפות אסטרטגית.

עיגון שיתוף הפעולה בחוק והרחבת שיתוף המודיעין

לפי נוסח החוק שאושר בבית הנבחרים ומחכה לאישור בסנאט, יוקם במשרד ההגנה האמריקני גוף ייעודי, שיהיה מחויב על פי חוק לקדם את שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לישראל. הגוף יפקח על פיתוח אמצעי לחימה וטכנולוגיות חדשות, וכן על ניסויים והטמעה של יכולות צבאיות חדשות. כבר היום ישראל וארצות הברית משתפות פעולה בפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות, ובהן מערכות ההגנה האווירית כיפת ברזל וקלע דוד.

בנוסף, הצעת חוק נפרדת, שצפויה להתמזג עם חוק הביטחון, תחייב את נשיא ארצות הברית ואת ראש המודיעין הלאומי "להרחיב ולהעמיק את שיתוף המודיעין עם ממשלת ישראל", למעט במקרים שבהם הדבר עלול לסכן את ביטחון ארצות הברית או לחשוף "מקורות ושיטות מודיעין" רגישים. נוסח הסעיף מבוסס על הצעת חוק דו-מפלגתית שהוגשה השנה בסנאט.

במקביל, חבר בית הנבחרים הרפובליקני מרלין סטאצמן הגיש הצעת החלטה הקוראת לסיים את מזכר ההבנות רב-השנים שבמסגרתו מעניקה ארצות הברית לישראל מיליארדי דולרים בסיוע צבאי, ולעבור במקום זאת ל"שיתוף פעולה ביטחוני הדדי ולהשקעות כלכליות משותפות" בין שתי המדינות. המהלך בוצע בתיאום עם נתניהו, וסטאצמן הדגיש בשיחה עם N12 ביוני שלא מדובר בצעד נגד ישראל: "חשוב שישראל תעמוד על רגליה שלה".

מזכר ההבנות, המחייב את ארצות הברית להעניק לישראל 3.8 מיליארד דולר בשנה בסיוע צבאי, צפוי לפקוע בשנת 2028. המשא ומתן למזכר הבנות חדש מתקיים בצל אמירותיו של נתניהו שיש להיגמל מהסיוע האמריקני והעוינות הגוברת לישראל בשתי המפלגות בארה"ב. גורם המעורה בפרטים הבהיר ל-N12 שההסכם החדש צפוי להיות שונה באופן מהותי מההסכם הקיים, אך עדיין לכלול שיתוף פעולה הדוק בין המדינות.

אך גם התצורה החדשה והמתגבשת של שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב זוכה לביקורת בארה"ב. חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי, שהפסיד את מושבו בקונגרס לאחר שהסתכסך עם טראמפ ובלט בעוינות שלו לישראל, ניסה לחבור לחבר הקונגרס הפרוגרסיבי רו קאנה ולסכל את ההצעה שאושרה בבית הנבחרים - אך נבלם על ידי ההנהגה הרפובליקנית.

חבר הקונגרס כינה את היוזמה החדשה "בגידה בריבונות האמריקנית", ואמר כי היא "ממזג באופן טרגי את הטכנולוגיה הצבאית ושרשרת האספקה שלנו עם ישראל". גם חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, אחת ממנהיגות הזרם הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, הזהירה בפוסט ברשתות החברתיות כי השותפות המוצעת "תמזג חלקים מהצבא שלנו עם צה"ל", והוסיפה כי מהלך כזה יהווה "איום קיומי על הריבונות והדמוקרטיה האמריקנית".