באירופה חוששים: רוסיה כבר החלה להסלים את הלחימה נגד מדינות היבשת

החדשות בקצרה:

• בכירים ביטחוניים ביבשת מזהים עליה בניסיונות של רוסיה לעימותים במדינות שונות.
• במוקד המתיחות: הסלמה בחציות הכטב"מים, ריגול, מתקפות עלומות ומעשי חבלה.
• אוקראינה טוענת: רוסיה נערכת לפלוש קרקעית לערים קייב וצ'רניהיב.
• ראש ממשלת פולין: "ההסלמה מצד רוסיה מתקדמת".
• נשיא פינלנד: "לא הגיוני שמעצמה תנסה לבחון את העוצמה של נאט"ו".

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשלב מסוכן יותר, כאשר לצד הלחימה הקשה באוקראינה גובר החשש במדינות אירופה מפני פעילות רוסית בשטח היבשת. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל אתמול (ראשון), רוסיה הגבירה בחודשים האחרונים שורה של פעולות "באזור האפור", הכוללות שילוח רחפנים, פעולות חבלה, מתקפות סייבר ופעולות עוינות נוספות. כל זאת, במקביל לחששות ביבשת ובנאט"ו כי פוטין קרוב להורות על "פרובוקציה חמושה" ביבשת או מתקפה על אחת המדינות המזרחיות, בדגש על המדינות הבלטיות.

הפעילות נועדה בין היתר לזרוע פחד ולערער את התמיכה באוקראינה, בזמן שרוסיה מתקשה להתקדם בשדה הקרב ומתמודדת עם מתקפות רחפנים וטילים אוקראיניות שפוגעות יותר ויותר במטרות בעומק שטחה. ההערכה היא כי השאיפה של פוטין היא לייצר בהלה גדולה ביבשת ולכפות על אירופה להיכנס איתו למשא ומתן, באופן שיאפשר לו להשיג הישגים באוקראינה.

גורמים במדינות החברות בנאט"ו אומרים כי רצף האירועים מעורר דאגה בנוגע לנכונות הגוברת של רוסיה לקחת סיכונים באירופה. לדבריהם, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מבקש לפגוע בזרימת הסיוע האירופי לאוקראינה וליצור מחלוקות בין בעלות הברית.

לדברי גורמים מערביים, רוסיה כבר השתלטה על כטב"מים אוקראיניים שיהיה ניתן להשתמש בהם בעתיד לצורך מתקפות שייוחסו באופן כוזב למדינות נאט"ו. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את הדיווחים וטען כי הם משמשים "כדי להצדיק את המיליטריזציה האירופית נגד רוסיה".

שורה של אירועים ברחבי אירופה

בשבועות האחרונים נרשמו כמה אירועים חריגים; שלושה כטב"מים עם חומרי נפץ נמצאו בשדה תעופה בגרמניה או בסביבתו, כאשר אחד מהם התגלה מתחת למטוס מטען אוקראיני. במקביל, כטב"מים של רוסיה חדרו שוב ושוב למרחב האווירי של נאט"ו, ואחד מהם הופל לאחרונה מעל רומניה.

סוכנויות המודיעין של הולנד הזהירו כי גורמים מטעם המדינה הרוסית מבצעים באופן שיטתי ריגול דיגיטלי. לפי האזהרה, האקרים השתמשו במצלמות המחוברות לאינטרנט כדי לעקוב אחר הסיוע המגיע לאוקראינה.

במדינות אירופה חושדים גם כי רוסיה מגייסת סוכנים מקומיים באמצעות טלגרם ורשתות חברתיות אחרות לצורך פעולות חבלה, ריגול והשחתה שנועדו להגביר את המחלוקות בתוך המדינות. במידה רבה, רוסיה פועלת בדומה למשמרות המהפכה בגיוס גורמים עברייניים מקומיים לטובת קידום האינטרסים שלהן.

באסטוניה נבדק אם גורם מטעם רוסיה עמד מאחורי הצתת החברה הביטחונית המקומית Milrem Robotics החודש. במקביל, פיצוצים ושרפות שאירעו לאחרונה במתקני תחמושת באיטליה, בולגריה ופינלנד עוררו חשדות למעורבות רוסית, אף שהרשויות הדגישו כי אין בידיהן ראיות לכך.

גם בסלובקיה דווח השבוע על סיכול ניסיון תקיפה נגד מפעל לייצור כטב"מים. המשטרה מסרה כי מדובר בשלושה זרים, מבלי לפרסם את הלאום שלהם. החשד למעורבות רוסית עלה במהירות באזור.

המטרה: להפחיד את הציבור ביבשת

הפעילות המיוחסת לרוסיה עלולה לגרום לאירופים לחשוש שהם עצמם נמצאים בסכנה בגלל מדיניות הממשלות שלהם כלפי אוקראינה. חשש נוסף הוא שהעברת נשק לאוקראינה מדלדלת את מאגרי הנשק האירופיים, שאולי יידרשו במקרה של עימות ישיר עם רוסיה. כך, הצגת רוסיה כאיום עשויה לחזק את הטיעון שמדינות אירופה צריכות לשמור את כלי הנשק שלהן לעצמן ולא להעביר אותם לאוקראינה.

בדוח מודיעין אמריקני מהתקופה האחרונה העריכו כי רוסיה עשויה לנסות לבחון את נחישותה של נאט"ו באמצעות מתקפה מוגבלת נגד אחת ממדינות הברית בשנים הקרובות. האפשרויות כוללות פעולות הנעות ממתקפת סייבר ועד חדירה קרקעית מוגבלת. העיקרון המרכזי של נאט"ו קובע כי מתקפה על אחת מחברות הברית נחשבת למתקפה על כולן - והערך הזה עלול לעמוד למבחן מרכזי.

במקביל, נראה כי ניסיונות שונים המיוחסים לרוסיה להשפיע על מערכות בחירות במדינות היבשת, בדגש על המזרחיות, אינם נושאים פירות של ממש. המדינות המזרחיות ביותר בברית דווקא מציגות חלק מהתמיכה החזקה ביותר בהמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה ובהגדלת הוצאות הביטחון שלהן, ובראשן פולין והבלטיות.

רומניה, שבה היה בעבר ציבור גדול שתמך ברוסיה, הקשיחה את עמדתה כלפי מוסקווה בעקבות שורה של חדירות כטב"מים. שלושה כטב"מים הופלו מעל רומניה בחודש שעבר, וחדירת כטב"ם בחודש מאי גרמה לשרפה על גג בניין מגורים. רומניה גירשה דיפלומט רוסי בחודש שעבר, והקרמלין הגיב ביום חמישי בגירוש דיפלומט רומני ממוסקווה.

ארה"ב מזהירה את מוסקווה

למרות הדיווחים שראש ה-CIA ג'ון רטקליף העביר אזהרה מפורשת למוסקווה בדבר אפשרות לעימות עם מדינות נאט"ו, ראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר בימים האחרונים כי "ההסלמה מצד רוסיה מתקדמת". הוא אמר את הדברים לאחר תדרוך שקיבל ממזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, ימים לאחר ביקורו של רטקליף במוסקווה.

טוסק אמר שאוקראינה זקוקה ליותר תמיכה אווירית, והוסיף כי ששת החודשים הקרובים יהיו מכריעים, ושפולין ונאט"ו חייבות להיות מוכנות לתרחישים שונים. פולין היא אולי המדינה שמובילה יותר מכל אחת אחרת בקצב ההתחמשות וחיזוק הצבאה, ומסתמן כי צבא פולין כבר קרוב להפוך לחזק ביותר ביבשת, למעט זה של צבא אוקראינה.

באוקראינה נערכים למתקפה קרקעית חדשה

לצד החששות מפעילות רוסית באירופה, באוקראינה מזהירים מפני אפשרות של מתקפה קרקעית רוסית חדשה. לפי המודיעין האוקראיני, רוסיה מתכננת מתקפות קרקעיות חדשות לעבר הערים קייב וצ'רניהיב, בזמן שמוסקווה מגבירה את מתקפות הכטב"מים והטילים על ערי אוקראינה.

פבלו פליסה, סגן ראש לשכת הנשיאות בקייב, אמר לכתבים כי הדרג הצבאי הרוסי קיבל מההנהגה הפוליטית בקרמלין משימה לתכנן ולהיערך למתקפות נגד שתי הערים. לדבריו, מדובר במידע מודיעיני שהתקבל באוקראינה ואומת.

עם זאת, פליסה הדגיש כי בשלב זה אין ראיות לכך שכוחות רוסיים מתרכזים לקראת ביצוע המתקפות. לדבריו, העדיפות של אוקראינה היא למנוע מראש יצירת תנאים שיאפשרו לרוסים לצאת למתקפה.

הדיווחים על האפשרות למתקפה חדשה מגיעים זמן קצר לאחר דיווחים שרוסיה החלה להיערך לאפשרות של גיוס כללי נרחב במדינה. לאורך החודשים האחרונים זינק באופן ניכר מספר האבדות של צבא רוסיה, וההערכה היא שרוסיה מאבדת כיום בכל חודש יותר חיילים מאשר שהיא מצליחה לגייס ולרענן את השורות. על פי דיווחים, בגזרות שונות של חזית הלחימה, אורך חייו של חייל רוסי חדש שנשלח לחזית עשוי להסתכם בכ-30 דקות בלבד.

נשיא פינלנד: רוסיה לא תתקוף את נאט"ו

לצד האזהרות במערב, נשיא פינלנד אלכסנדר סטוב מציג הערכה מרגיעה יותר. בריאיון לעיתון הגרמני בילד אמר סטוב כי אינו מאמין שרוסיה תסתכן בתקיפת מדינה החברה בנאט"ו. לדבריו, מתקפה כזו "לא תהיה הגיונית", והוא סבור שרוסיה לעולם לא תרצה לתקוף את נאט"ו, שאותה הגדיר "הברית הצבאית החזקה ביותר בעולם".

סטוב, שעומד בראש פינלנד שהצטרפה לנאט"ו בשנת 2023 לאחר שנטשה את מדיניות הניטרליות הקודמת שלה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, הדגיש כי הברית חייבת להיות מוכנה לכל תרחיש. עם זאת, הוא אינו מאמין שמוסקווה נמצאת בעמדה שמאפשרת לה לצאת למלחמה נגד נאט"ו.

לדבריו, העליונות של נאט"ו בנשק קונבנציונלי, בטילים ובנשק גרעיני חזקה מדי מכדי שרוסיה תוכל לתקוף את הברית. הוא הוסיף כי בידיו מידע מודיעיני שתומך בהערכה הזו. "זה לא הגיוני שיש איזו מעצמה בעולם שתבחן את הנחישות של הברית הזו", אמר סטוב.

לצד זאת, חשוב להדגיש כי מעל דבריו מרחפת השאלה עד כמה ארה"ב של טראמפ אכן מחויבת לברית הזאת. בוושינגטון טוענים שוב ושוב שכן, אך אחרי המלחמה באיראן ניכר כי דעת הקהל בארה"ב עשויה להשתנות באופן כזה שיקשה עליהם להגיב.

לדברי נשיא פינלנד, אוקראינה נמצאת כיום בעמדה חזקה יותר מאשר בכל שלב אחר במלחמה, ולכן חיוני שאירופה תמשיך לתמוך בה. "אנחנו חייבים להבין, אתם בגרמניה ואנחנו בפינלנד, שאוקראינה היא הערובה הביטחונית הטובה ביותר שיש לנו מול רוסיה. אם אוקראינה תפסיד, אנחנו נפסיד", אמר.