באירופה מתכוננים: ההיערכות למתקפה חמושה של רוסיה

החדשות בקצרה:

• מדינות במזרח אירופה נערכות לאפשרות שיותקפו על ידי רוסיה.
• הערכת המודיעין: רוסיה תשלח את הכטב"מים של אוקראינה נגד המדינות השונות.
• במוקד ההיערכות: תגבור יכולות במתקני אנרגיה ואתרים רגישים.
• במקביל: גרמניה כבר מתמודדת עם רצף תקריות אבטחה חריגות.

  ---

מדינות מזרח אירופה החברות בנאט"ו מגבירות את האבטחה סביב תשתיות חיוניות מחשש לפעולה חמושה של רוסיה נגדן, כך דווח אתמול ברויטרס. פולין והמדינות הבלטיות, ליטא, לטביה ואסטוניה, מרחיבות לאחרונה את האבטחה במתקנים קריטיים, בהם סכרים, תחנות כוח ומתקני גז טבעי, על רקע חשש גובר שרוסיה עלולה לביים מתקפה שתוצג כפעולה אוקראינית לכאורה. לפי ההערכות, מוסקווה עשויה להשתמש ברחפנים מתוצרת אוקראינה במסגרת מתקפת "דגל כוזב", במטרה ליצור עימות ולבחון כיצד תגיב הברית הצפון אטלנטית.

ליטא הזהירה בשבוע שעבר כי רוסיה שוקלת פעולה כזאת. גם פולין, לטביה ואסטוניה הזהירו מפני אפשרות לפעולות חבלה רוסיות שנועדו לבחון את תגובת נאט"ו. החששות מתגברים בתקופה שבה שאלת המחויבות האמריקנית לברית הצפון אטלנטית נמצאת במוקד הדיון. בתוך כך, בגרמניה כבר מדווחים על שורה של תקריות חריגות בסמיכות מדאיגה.

ברוסיה דוחים את הטענות, ודובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר בחודש שעבר כי האזהרות מפני מתקפות רוסיות חשאיות הן "סיפורי הפחדה" שנועדו להצדיק את התחמשותן של מדינות המערב נגד רוסיה. אולם פולין ושלוש המדינות הבלטיות, שכולן גובלות ברוסיה וכבר איתרו בשטחן רחפנים אוקראיניים אך גם אמל"ח רוסי, אינן מוכנות לקחת סיכון.

"אנחנו לא נאיביים, אנחנו רואים את המידע, קוראים בין השורות ועושים את שיעורי הבית שלנו", אמר שר ההגנה הליטאי רוברטס קאונאס. לדבריו, ליטא מגבירה את האבטחה סביב התשתיות החיוניות ומקיימת חילופי מידע שוטפים עם גורמי המודיעין בנוגע לצעדים שיש לנקוט.

צבא ומשטרה נפרסים בתשתיות חיוניות

בחודש שעבר שלחה ליטא את הצבא לסייע למשטרה באבטחת מסוף יבוא הגז הטבעי הנוזלי במדינה, מסוף מוצרי הנפט, קו חשמל מרכזי המחבר אותה לפולין ומתקן אגירת אנרגיה הידרואלקטרית. "אנחנו מאותתים בבירור שאם יהיה צורך, נגן על עצמנו", אמר לרויטרס.

גם לטביה הגבירה את האבטחה סביב כל התשתיות החיוניות במדינה. בין היתר בסכר על נהר הדאוגבה סמוך לבירה ריגה ובמתקן תת-קרקעי לאחסון גז. "אפשרות של איום היברידי גבוהה יותר מבעבר", אמר ראש ממשלת לטביה אנדריס קולברגס.

בחודש מאי האשימה רוסיה את המדינות הבלטיות בתכנון לאפשר לרחפנים אוקראיניים לתקוף את רוסיה משטחן, והבטיחה להגיב. המדינות הבלטיות דחו את ההאשמות ומחו עליהן, אך במקביל גבר החשש שמוסקווה עלולה לביים בעצמה מתקפה כזאת כדי להצדיק תגובה. החשש הוא כי רוסיה תנסה להסיט את הכטב"מים שאוקראינה משגרת לעברה - כך שיפגעו במדינות השכנות.

גורם מודיעין בלטי אמר לרויטרס כי הערכות המודיעין מצביעות על כך שסוכנויות המודיעין הצבאיות והפנימיות של רוסיה מתכננות אפשרות למתקפת דגל כוזב נגד תשתיות ברוסיה, במדינות הבלטיות או בפולין. לפי ההערכות, ייעשה שימוש אפשרי בכטב"מים מתוצרת אוקראינה, והפעולה עשויה להתבצע בתוך ימים מרגע קבלת אישור מפוטין.

לדברי אותו גורם, החשש המרכזי אינו דווקא הנזק הישיר שעלול להיגרם ממתקפה כזאת, אלא "הכאוס הפוליטי" שהיא עלולה ליצור במטה נאט"ו בבריסל. במקרה כזה, המדינות האירופיות וארצות הברית יצטרכו לדון בשאלה כיצד להגיב, ואם בכלל להגיב.

גורם אחר נקט עמדה זהירה יותר. לדבריו, שורה של אזהרות שהגיעו מגופי מודיעין של מדינות בעלות ברית הותירה רושם כבד על המדינות הבלטיות, אך מתקפה עשויה להתרחש "אולי היום ואולי לעולם לא".

פולין נערכת גם לתרחישים של פגיעה בתשתיות

בפולין גוברת הדריכות סביב תשתיות האנרגיה. חברת הנפט והגז הגדולה במדינה, "אורלן", בוחנת נתיבים חלופיים ליבוא גז במקרה שהנתיבים הרגילים ייפגעו.

כ-80% מהגז של פולין מיובא דרך מסוף גז טבעי נוזלי שבחוף הים הבלטי וצינור תת-ימי מנורווגיה. חברת גז "סיסטם", שבבעלותה התשתית, פועלת שם תחת "דריכות מוגברת", לפי גורם המעורה בנושא ששוחח עם רויטרס.

גם התוכנית להקמת תחנת הכוח הגרעינית הראשונה בפולין הפכה למוקד חשש. החברה הממשלתית האחראית לפרויקט, מסרה כי הופיעו מסמכים מזויפים הנחזים להיות מסמכי החברה, במטרה לבלבל גורמים המעורבים בפרויקט. בחברה אמרו כי ניתן לעקוב אחר מקורם למקום כלשהו "ממזרח לפולין".

גם מפעילת רשת החשמל הפולנית וזרוע של הצבא הגבירו בחודש יולי את האבטחה סביב קו חשמל המחבר את פולין לאוקראינה. הקו מסייע לייצב את רשת החשמל האוקראינית, שנפגעה במהלך המלחמה.

"זהו אזור שבו נדרשת דריכות מוגברת, ולכן אנחנו משתמשים בכל המשאבים הזמינים", אמר דובר מפעילת רשת החשמל, מצ'יי וופינסקי. לדבריו, החברה מצפה שהצבא יסייע בעתיד באבטחת תשתיות חיוניות גם באזורים נוספים במזרח פולין.

רצף תקריות חריגות בגרמניה

במקביל לחששות במזרח אירופה, גרמניה מתמודדת בימים האחרונים עם שורה של אירועים חריגים, שמעלים אף הם את רמת הדריכות במדינה. שר הפנים אלכסנדר דוברינדט אמר כי גרמניה מתמודדת מדי יום עם "מתקפות לוחמה היברידית" שמקורן מחוץ למדינה. דבריו הגיעו לאחר שלפני כשבוע וחצי פגע עצם חשוד, שהתברר כרחפן נפץ, במטוס מטען בנמל התעופה בלייפציג שבמזרח גרמניה.

דוברינדט אמר כי מעצמות זרות מעוניינות להכניע את גרמניה מבחינה פוליטית וחברתית באמצעות זריעת פחד. "אנחנו לא במלחמה, אבל אנחנו יעד יום-יומי ללוחמה היברידית", אמר. לדבריו, ריגול, חבלה, מתקפות סייבר ופעולות חשאיות של מעצמות זרות שנועדו לערער את גרמניה או לגרום לה נזק ישיר הן "מציאות קבועה".

למרות זאת, שר הפנים נמנע מלהאשים במפורש את רוסיה. כמה מחוקקים גרמנים האשימו את רוסיה במעורבות בפרשת הרחפן החשוד, וכך נחשף גם בהערכות המודיעין האמריקני שפורסמו לאחרונה בארה"ב. רוסיה מצידה דחתה את הטענות.

בגרמניה כבר נשקלת תגובה מעשית לאיום הרחפנים. לפי העיתון "בילד", משרד הפנים הגרמני מתכנן להכפיל את מספר המומחים הפדרליים העוסקים ברחפנים וכטב"מים, מ-150 ל-300, ולהגדיל את מספר הבסיסים שבהם פועלים הגורמים הקשורים לתחום - מארבעה לשמונה.

ואז הגיע אירוע נוסף: הצבא הגרמני אישר ביום שבת כי שני כלי טיס בלתי מאוישים נצפו בשעות הלילה המאוחרות של יום חמישי מעל אתר של בסיס צבאי גרמני במכרניך שבמדינת נורדריין וסטפאליה במערב המדינה, סמוך לעיר בון. כלי תקשורת בגרמניה דיווחו כי בבסיס הזה מוחזקים רכיבים קריטיים וחלקי חילוף של סוללות הגנה אווירית מסוג "פטריוט", שהפכו למוקד מחלוקת מרכזי על רקע החוסר במיירטים ובדרישה של אוקראינה לקבל עוד מהם.

בחודשים האחרונים פורסמו דיווחים נרחבים על כך שגוברים החששות לפעולה חמושה או פרובוקציה של רוסיה במדינות מזרח אירופה, בניסיון לבחון את מידת הנחישות והלכידות של נאט"ו. בין השאר פורסם לאחרונה בטלגרף כי פולין קיבלה מארה"ב עדכונים שרוסיה שוקלת פעולות כאלה נגדה.

גם בוול סטריט ג'ורנל דווח לאחרונה כי המודיעין האמריקני שינה את הערכתו המבצעית, וכעת גוברת ההערכה כי פוטין עשוי לבצע מתקפה חמושה במדינות מזרח אירופה. המטרה, על פי ההערכות: לבדוק עד כמה מדינות נאט"ו נחושות להגן אחת על השנייה, ולנסות למצוא ולעורר ביניהן סדקים בברית. בנוסף, פוטין עשוי לקוות כי החשש באירופה יוביל את המדינות החברות לפשרות מדיניות בנושא אוקראינה, כדי להימנע מעימות חמוש עם רוסיה.