התחילו לשנוא אותנו: מפגינים באלבניה השחיתו את דגל שגרירות ישראל – משרד החוץ המקומי גינה

גל המחאות נגד הממשלה באלבניה קיבל תפנית דיפלומטית רגישה במיוחד לאחר שמפגינים רעולי פנים חיללו את דגל שגרירות ישראל. התקרית התרחשה במהלך הפגנות סוערות בבירה טירנה, שם אלפי מפגינים ממלאים את הרחובות זה למעלה משלושה שבועות. בעוד התנועה האזרחית החלה במקור כגרעין של מחאה אקולוגית נגד פרויקט פיתוח תיירותי יוקרתי ושנוי במחלוקת המקושר לג'ארד קושנר ואיוונקה טראמפ, ההפגנות קיבלו בהדרגה גוון אנטי-ישראלי בוטה.

המשרד לענייני אירופה וחוץ של אלבניה פרסם גינוי תקיף ביותר לאחר שמפגינים רעולי פנים הסירו וחיללו את דגל שגרירות ישראל במהלך עצרות המחאה שנערכו בשבת בלילה. בהצהרה הרשמית שלו תיאר המשרד את המעשה כ"מביש" וככזה ש"אינו תואם את עקרונות הכבוד והדו-קיום שעליהם אלבניה מושתתת ושעליהם היא שומרת במסירות".

הרשויות באלבניה הדגישו כי התקרית אינה משקפת את עמדת הציבור הרחב במדינה: "לפעולות כאלה אין דבר וחצי דבר עם חופש הביטוי, הזכות הלגיטימית למחאה שלווה, או עם הערכים הדמוקרטיים והסטנדרטים האירופיים שלנו", נמסר ממשרד החוץ. עוד הוסיפו במשרד כי "מעשה מביש זה עומד בסתירה למסורת האלבנית ארוכת השנים של הכנסת אורחים, הרמוניה וכבוד לזולת, ערכים שאפיינו את החברה שלנו במשך דורות. הם אינם מייצגים את אלבניה או את העם האלבני".

מבחינה היסטורית, אלבניה וישראל נהנות ממערכת יחסים חמה וקרובה במיוחד. המדינה הבלקנית, שמרבית תושביה מוסלמים, מוכרת ברחבי העולם בזכות ההיסטוריה הייחודית שלה מתקופת מלחמת העולם השנייה: היא יצאה מתקופת השואה ובה אוכלוסייה יהודית גדולה מזו שהייתה בה בתחילתה, וזאת משום שמשפחות מקומיות חילצו והגנו על פליטים יהודים. רק לאחרונה ציינה שגרירת ישראל באלבניה, גלית פלג, כי "היחסים הדו-צדדיים בין ישראל לאלבניה קרובים מאוד".

אולם, הידידות ההיסטורית הזו נתקלת כעת בחיכוך חסר תקדים ברחובות. רק לפני כשבוע, פסטיבל "שבוע התרבות של ישראל", שתוכנן כדי להעלות על נס את הקשרים הדיפלומטיים באמצעות אומנות, אוכל ומוזיקה, קיבל אף הוא תפנית שלילית. אף על פי שדגלי ישראל הונפו לזמן קצר בשדרה המרכזית של טירנה לקראת האירוע, הם הוסרו במהירות לאחר שאזרחים איימו לשרוף אותם, מה שאילץ בסופו של דבר את המארגנים לבטל חלקים מההתקהלות לנוכח זעם ציבורי נרחב.

גורמים רשמיים בממשלה רמזו כי האופי התוקפני והמשתנה של ההפגנות מתודלק בידי גורמים חיצוניים, והפנו אצבע מאשימה ישירה לעבר איראן. אלבניה מנהלת מערכת יחסים מתוחה עם טהראן, ואף ניתקה עמה את הקשרים הדיפלומטיים בעבר בעקבות מתקפות סייבר חמורות, ולאחרונה אף העבירה החלטה המכריזה על איראן כמדינה תומכת טרור. ראש הממשלה, אדי רמה, האשים את מארגני המחאה בניסיון להוביל מהלך של "חבלה עצמית כלכלית" שמטרתו להרוס את עונת תיירות הקיץ הקריטית של המדינה.

התסיסה האזרחית הרחבה ממשיכה לשתק חלקים מהמדינה. המפגינים דורשים את התפטרותו המיידית של ראש הממשלה רמה בשל מה שהם מגדירים כיהירות וחוסר שקיפות בנוגע לפרויקטים באזורי החוף. מוקד הסערה הוא פרויקט אתר נופש יוקרתי במיליוני דולרים המתוכנן באזורים המוגנים ובעלי הרגישות האקולוגית הגבוהה של ויוסה-נארטה וסזאן, פרויקט הקשור ישירות למשפחתו של נשיא ארצות הברית.

ראש הממשלה רמה נשאר איתן בעמדתו, הוא הצהיר כי לא יתפטר וטען כי ההתנגדות מונעת בעיקר בגלל השמות האמריקאיים המוכרים שנקשרו לעסקאות המקרקעין. עם זאת, המפה הפוליטית המקומית מתחילה להיסדק, ובמהלך העצרות האחרונות תנועת המחאה חגגה ניצחון פוליטי משמעותי כאשר מריאנה קוצ'קו, חברת פרלמנט מטעם מחוז שקודרה, נטשה את שורות מפלגת הסוציאליסטים שבשלטון והכריזה עליה כעל חברת פרלמנט עצמאית.

עם כניסת ההפגנות לשבוע הרביעי שלהן הדגישה ממשלת אלבניה שוב את מחויבותה הבלתי מתפשרת להגנה על נציגויות דיפלומטיות זרות וסמליהן, לפי אמנת וינה. כוחות הביטחון בבירה בכוננות גבוהה, מנסים לתמרן בין הזכות החוקתית להתקהלות שלווה ובין סביבה נפיצה יותר ויותר, המאיימת הן על היציבות הפנימית הן על הבריתות הבין-לאומיות של המדינה.