עיניים בלב טהראן: רשת המוצבים החשאית של המוסד וצה"ל שסגרה על איראן

עשרות לוחמי קומנדו ישראלים, אנשי יחידות החילוץ המוטסות של חיל האוויר 669 וסוכני מוסד חשאיים ניהלו במהלך המלחמה רשת של מוצבים קדמיים בדרום אזרבייג'ן - במרחק של כ-96 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז - משם הפעילו כטב"מים וניהלו משימות ריגול מורכבות, כך עולה מתחקיר שמפרסמת רשת CNN. באזרבייג'ן דוחים את הטענות: כוחות קומנדו ישראליים לא הוצבו במדינה – ולא נאפשר זאת בעתיד.

על פי ארבעה מקורות המעורים בפרטים ששוחחו עם הרשת האמריקנית, הנוכחות החשאית באזרבייג'ן הייתה רק זרוע אחת בתוך רשת של בסיסים ומתקנים חשאיים שפרסה ישראל ברחבי המזרח התיכון וקרן אפריקה. רשת זו העניקה לצה"ל נגישות חסרת תקדים וטווח פעולה מורחב של מאות קילומטרים עמוק אל תוך השטח האיראני, מה שאיפשר להוציא לפועל גלי תקיפה חוזרים ונשנים.

המבצע הלילי שיצא לדרך למרות הביטול של טראמפ

לפי הדיווח, התשתית למבצע באזרבייג'ן החלה להיבנות שבועות לפני מטחי הפתיחה של המלחמה. באמצע חודש ינואר, בשעה שמשטר האייתוללות דיכא בדם ואש הפגנות ענק במדינה, תכננה ישראל מבצע חדירה חשאי לאורך הגבול האזרי-איראני כדי להציב מכשירי האזנה ואמצעי ריגול מתקדמים.

התוכנית המקורית הייתה להוציא את המבצע לפועל בחסות מכת פתיחה צבאית משותפת עם ארצות הברית. אולם, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביטל את התקיפות ברגע האחרון, לאחר שטהראן העבירה מסרים כי תפסיק את הרג המפגינים.

בירושלים סירבו לחכות. מתוך הערכה כי המגעים הדיפלומטיים בין וושינגטון לטהראן נידונו לכישלון, הוחלט לפעול לבד: מטוסי חמקן של חיל האוויר וכוחות מיוחדים הוקפצו למשימה והציוד המודיעיני הותקן בהצלחה באזור הגבול. כתוצאה מכך, האתר הפך למקור המידע המרכזי שסיפק לישראל התרעות מוקדמות על שיגורי טילים ומעקב אחר תנועות צבא איראן.

החיסול הדרמטי בלב המלחמה החשאית

הבסיס הקדמי באזרבייג'ן לא שימש רק כ"עיניים ואוזניים" עבור המודיעין בישראל, אלא הפך במהירות לפלטפורמה שממנה יצאו לפועל מבצעי חיסול. על פי מקורות הרשת האמריקנית, אחד המבצעים המרכזיים שהתאפשרו בזכות הציר האזרי היה חיסולו ב-4 במרץ של רחמן מוגדאם, ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית, שדבר חיסולו פורסם לראשונה ב-N12. מוגדאם סומן על ידי ישראל כמי שעמד מאחורי תכנון ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ בשנת 2024.

התגובה האיראנית לא איחרה לבוא. יממה בלבד לאחר החיסול, תקפו כטב"מים נמל תעופה במובלעת האזרית נחצ'יבאן, פגעו במבנה הטרמינל ופצעו מספר בני אדם. נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, מיהר להאשים את טהראן וכינה את התקיפה "מעשה טרור מכוער, פחדני וחסר בושה", בעוד איראן הכחישה כל קשר לאירוע.

יומיים לאחר מכן, ב-6 במרץ, הודיע שירות ביטחון המדינה של אזרבייג'ן כי סיכל מזימה של משמרות המהפכה לפגוע בתשתיות קריטיות וביעדים ישראליים ויהודיים במדינה – מבצע משותף של המוסד, השב"כ וצה"ל, שישראל אישרה רשמית את דבר קיומו שבועות ספורים לאחר מכן.

בצד המדיני, הקשר ההדוק ואמון המוחלט בין המדינות הלכו והעמיקו. פחות משבועיים לאחר מבצע החדרת אמצעי הריגול בינואר, הגיע שר החוץ גדעון סער לביקור רשמי בבאקו ונפגש עם הנשיא אלייב ובכירים נוספים. הקשרים הללו הובילו לכך שבמאי 2025 אזרבייג'ן אף אירחה בחשאי שיחות ישירות ונדירות בין נציגים מישראל ומסוריה.

שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית דחתה בתוקף את הממצאים ומסרה ל-CNN כי היא מכחישה בנחרצות טענות חסרות בסיס על שימוש בשטחה נגד מדינות שלישיות. גם מלשכת ראש הממשלה ומדובר צה"ל לא נמסרה תגובה לממצאי התחקיר של CNN.

מסומלילנד ועד עיראק: טבעת החנק האזורית

אזרבייג'ן הייתה רק חלק מרשת אזורית ענפה שנועדה לכתר את איראן. התחקיר חושף כי הרפובליקה הבדלנית סומלילנד, השוכנת בקרן אפריקה, העניקה לישראל עמדה צבאית נוספת ששימשה כנקודת עצירה ותדלוק פוטנציאלית עבור מטוסי חיל האוויר בדרכם למשימות ארוכות טווח בשטח איראן.

פריסה זו התאפשרה על רקע ההתקרבות המדינית, כאשר בדצמבר האחרון הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שמכירה רשמית בסומלילנד, בזמן שאיחוד האמירויות מחזיקה בנוכחות מסחרית וצבאית נרחבת בעיר הנמל האסטרטגית ברברה שבתחומה.

במקביל, לפי הדיווחים, צה"ל החזיק גם בשני מתקנים חשאיים בשטח עיראק במהלך חלק מחודשי המלחמה. בסיסים אלו, שקיומם דווח לראשונה בוול סטריט ג'ורנל ובניו יורק טיימס, סיפקו לכוחות הישראליים עמדות קדמיות לתמיכה לוגיסטית ולמוכנות למבצעי חילוץ והצלה של טייסים במידת הצורך. צבא עיראק שחרר הצהרה לפיה נכון לתחילת מרץ, אין במדינה "בסיסים או כוחות לא מאושרים".

הזרוע הדרומית של הרשת הוקמה באיחוד האמירויות, שם פרסה ישראל בחשאי סוללת הגנה אווירית מסוג "כיפת ברזל" לצד מערכות הגנה נוספות, ואף שלחה כוחות ישראליים שיפעילו אותן.

שיתוף פעולה הדוק זה לווה בביקורים חשאיים של צמרת המדינה, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש המוסד והרמטכ"ל הגיעו כולם לאמירויות במהלך הלחימה, ביקור שגרר בשעתו הכחשה חריפה וגורפת מצד הממשל באבו דאבי.