בלב אירופה: מהפך ביטחוני ב"חוליה החלשה" של היבשת

אירלנד, מדינה ניטרלית עם יכולות צבאיות נחותות, שנחשבת בעיני רבים ל"חוליה החלשה" של אירופה, הודיעה בשבוע שעבר על מהפך ביטחוני נרחב. המדינה, שעד היום העדיפה להישען על בעלות בריתה, הודיעה על השקעה של 1.7 מיליארד אירו בשדרוג הציוד, היכולות והתשתיות הצבאיות שלה. המטרה המרכזית היא להתמודד עם איומים חדשים – ובעיקר כטב"מים וחבלה אפשרית בכבלי תקשורת תת-ימיים.

תוכנית החומש החדשה פורסמה במקביל לביקורה של שרת ההגנה הלן מקנטי בבסיס הצבאי קוראג’ סמוך לדבלין. אחד היעדים המוצהרים שלה הוא להרגיע את שותפותיה האירופיות של אירלנד, במיוחד לקראת המחצית השנייה של השנה הבאה, אז תארח המדינה פסגות חשובות של האיחוד האירופי. אירלנד אינה חברה בנאט"ו, וביטחונה נשען במידה רבה על בריטניה השכנה - עובדה שמגבירה את הלחץ עליה להוכיח שהיא מסוגלת להגן על אורחיה ועל שטחה.

מקנטי הודיעה כי אירלנד מתכוונת לרכוש ולהפעיל טכנולוגיות נגד כטב"מים בהיקף של 19 מיליון אירו "בהקדם האפשרי", בין היתר בשל תפקידה הקרוב בנשיאות האירופית. העלייה בתקציב הביטחון - גידול של 55% לעומת התחייבויות קודמות - מגיעה זמן קצר לאחר ביקורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בימים האחרונים, ביקור שחשף בפומבי את מגבלותיה הביטחוניות של אירלנד בהגנה על הים והאוויר שלה.

במהלך הביקור של זלנסקי זוהו חמישה כטב"מים זרים וחשודים שחגו סביב כלי שיט של הצי האירי, שהיה אמור לאבטח את נתיב הטיסה של מטוסו של זלנסקי לאחר נחיתתו בדבלין. הספינה לא ירתה לעבר הרחפנים, שנעלמו בהמשך, בדומה לשורה ארוכה של אירועים ותקריות בשמי אירופה המיוחסים לרוסיה.

הרשויות באירלנד לא הצליחו לזהות מי הפעיל אותם, אך חושדות שהם הופעלו מספינה בלתי מזוהה, שתועדה מאוחר יותר בצילומי לוויין של סוכנות החלל האירופית. שגרירות רוסיה בדבלין הכחישה כל מעורבות וקשר.

האירוע הזה הדגיש בעיה עמוקה יותר: לצי האירי יש אמנם שמונה ספינות, אך כוח אדם שמאפשר להפעיל רק שתיים מהן בו זמנית. זאת למרות שלאירלנד שטחים ימיים נרחבים, שבהם עוברת תשתית תת-ימית קריטית וצינורות המספקים כשלושה רבעים מצריכת הגז הטבעי של המדינה. בנוסף, לאירלנד אין מטוסי קרב, ואין לה מערכות מכ"ם וסונאר ברמה צבאית.

חופי אירלנד מארחים חלק מרכזי מתשתית הכבלים התת-ימיים של מדינות רבות באירופה, וההערכה היא שחבלה קלה באזור הזה, שסובל מהיעדר אבטחה משווע, יוכל להביא לפגיעה קשה באזורים גדולים ביבשת. כך, ניתן יהיה לגרום פגיעות גדולות באירופה בתחומים שונים - החל מבריאות, בנקאות, תקשורת ועוד.

לפי שרת ההגנה מקנטי, חלק מהפערים הללו, אך לא כולם, ייסגרו עד שנת 2028. בין הצעדים המתוכננים: פריסה של מכ"ם צבאי החל מהשנה הבאה, רכישת מערכות סונאר עבור הצי, והצטיידות בעד תריסר מסוקים, כולל ארבעה שכבר הוזמנו מחברת איירבוס. הצבא ישדרג צי של 80 כלי רכב משוריינים מתוצרת שווייץ, ויקים יחידות ייעודיות להפעלת כטב"מים ולהתמודד עימם. חיל האוויר של אירלנד צפוי להחליף חלק ניכר מצי המטוסים שלו.

ההודעה הדרמטית הגיעה במקביל לפרסום דוח הערכה עצמאי על העלייה בפגיעות הביטחוניות של אירלנד ביבשה, בים ובאוויר. הדוח, שנכתב בשיתוף מכון המחקר IIEA מדבלין ואנליסטים מחברת דלויט, קובע כי תאגידים אמריקניים רב-לאומיים הפועלים באירלנד חשופים לסיכוני מתקפות סייבר וריגול מצד סוכנויות מודיעין רוסיות, סיניות והודיות הפועלות במדינה.

מסרבים לעדכן את מדיניות הניטרליות

למרות האיומים, הציבור האירי עדיין נאמן לרעיון הניטרליות, במיוחד לאחר בחירת הנשיאה החדשה קת'רין קונולי, שמתנגדת באופן חד-משמעי לכל אפשרות של התחמשות צבאית. כמעט שני שלישים מהציבור תומכים במודל הנוכחי, ורובם מתנגדים להצטרפות לנאט"ו.

הדבר יוצר פרדוקס: אירלנד אמנם חברה באיחוד האירופי ומארחת ענקיות טכנולוגיה שמכניסות לה מיליארדים, אבל בפועל היא מסתמכת על חיל האוויר הבריטי כדי ליירט מטוסים חשודים, ואין לה שום יכולת להתמודד מול ספינות ריגול שמגיעות אל חופיה.

בקרב שותפותיה של אירלנד באירופה גוברת בתקופה האחרונה התחושה שהיא משתמטת מהאחריות. גם בארה"ב נשמעת ביקורת על ההזנחה של תחום הביטחון. אפילו נציבת האיחוד האירופי לשעבר לתחום הדאטה והנתונים, מרגרטה וסטאגר, העירה בפומבי שאירלנד לא יכולה להוות "חוליה חלשה". הביקורת גוברת במיוחד לנוכח העובדה שאירלנד "שוחה" בעודפי תקציב - אבל תקציב הביטחון שלה הוא הנמוך באיחוד: רק רבע אחוז מהתמ"ג.