בין וושינגטון, בייג'ינג וירושלים: קזחסטן מחזקת את מעמדה הבין-לאומי – והתיירים מתאהבים

במשך שנים נחשבה קזחסטן למדינה רחבת ידיים ועשירת משאבים, אך כזו שנמצאת בשולי תשומת הלב העולמית. כעת, בתוך חודשים ספורים, המדינה הגדולה במרכז אסיה מוצאת את עצמה במרכז הבמה הבין-לאומית בזירה הדיפלומטית, הכלכלית והתיירותית, כאשר יותר ויותר גורמים בעולם מתחילים להתייחס אליה כסיפור הצלחה אזורי מתהווה, ואף מכנים אותה "שווייץ החדשה".

נקודת מפנה משמעותית התרחשה לפני כחודש, כאשר קזחסטן הצטרפה רשמית להסכמי אברהם והפכה למדינה הראשונה ממרכז אסיה שנכנסת למסגרת הדיפלומטית בתיווך ארצות הברית, המחברת בין ישראל למדינות מוסלמיות. אף שאסטנה וירושלים מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1992, המהלך הנוכחי שידר מסר רחב הרבה יותר: רצונה של קזחסטן למצב את עצמה כמדינה ניטרלית, פתוחה ומחוברת לעולם, המהווה גשר בין מזרח למערב.

>> מלונות יוקרה ב-240 שקלים: אחרי ההצטרפות להסכמי אברהם - התיירים הישראלים יגלו את קזחסטן?

>> ה"סטניות" על המפה: התיירים גילו את מרכז אסיה - שהפך לטרנד

>> המיוחדת בעולם: במדינה העצומה הזאת גרים מעט מאוד אנשים

האות הדיפלומטי הזה מגובה כעת בנתונים ברורים: זינוק בתיירות, גידול בהשקעות זרות, הרחבת קווי תעופה, והתעניינות גוברת מצד אסיה, המזרח התיכון, אירופה וארצות הברית.

מדיניות רב-וקטורית שמתרחבת לעולם

נשיא קזחסטן, קאסם-ג'ומארט טוקאייב, מקדם לאורך כהונתו מדיניות חוץ "רב-וקטורית", ש"יורה לכל הכיוונים" ושואפת לאזן בין מעצמות עולמיות שונות מבלי להיות תלויה באף אחת מהן. ההצטרפות להסכמי אברהם משתלבת היטב בגישה זו. המהלך מחזק את הקשרים עם ישראל, פותח ערוצי גישה להון מהמפרץ ובמיוחד מאיחוד האמירויות, ומקרב את קזחסטן למסגרות כלכליות מערביות ואמריקאיות, מבלי לוותר רשמית על עקרון הנייטרליות.

מנקודת מבטה של וושינגטון, הצטרפות קזחסטן מרחיבה את הסכמי אברהם מעבר למזרח התיכון וצפון אפריקה, אל ליבה של אירואסיה, בתקופה שבה מרכז אסיה זוכה לחשיבות אסטרטגית גוברת על רקע התחרות הגלובלית בתחומי האנרגיה, שרשראות האספקה והמינרלים הקריטיים. עבור אסטנה, ההסכמים אינם מהלך סמלי בלבד, אלא כלי לפתיחת שיתופי פעולה מעשיים: יעילות אנרגטית, אבטחת סייבר, ניהול מים, אנרגיות מתחדשות ותשתיות מתקדמות.

קזחסטן כבר ממלאת תפקיד מרכזי במסדרון התחבורה הטרנס-כספי, המכונה "המסדרון האמצעי", המחבר בין סין לשווקים באירופה. נפחי המטען במסלול זה עולים בקצב מהיר, והערכות לטווח הארוך מצביעות על כך שתנועת הרכבות עשויה לגדול פי ארבעה עד סוף העשור. העמקת שיתופי הפעולה עם חברות טכנולוגיה ישראליות ועם משקיעים מהמפרץ, תחת מטריית הסכמי אברהם, עשויה לחזק עוד יותר את מעמדה של קזחסטן כציר מרכזי בקישוריות האירואסייתית.

כלכלה פתוחה להשקעות

ברמה הדיפלומטית, קזחסטן משדרת מסר ברור: היא פתוחה לעסקים. גם הנתונים הכלכליים תומכים בכך. עם תוצר מקומי גולמי של כ-291 מיליארד דולר ויותר מ-474 מיליארד דולר של השקעות זרות ישירות מאז קבלת העצמאות, כמעט מחצית מכלל ההשקעות הזרות במרכז אסיה, המדינה כבר מהווה עוגן כלכלי אזורי.

המסר הזה מקודם באופן פעיל גם בזירה הבין-לאומית. כך למשל, בכווית הציגו היום בכנס נציגי קזחסטן את המדינה כ"ארץ של הזדמנויות", תוך הדגשת היציבות הפוליטית, הרגולציה הצפויה והאקלים העסקי המשתפר. המרכז הפיננסי הבין-לאומי של אסטנה, הפועל לפי עקרונות המשפט המקובל, הפך לפלטפורמה מרכזית למשיכת הון גלובלי, כולל מימון ירוק ואפשרויות השקעה רווחיות.

יתרונותיה הטבעיים של קזחסטן נותרו משמעותיים: משאבי אנרגיה עצומים, למעלה מ-40 אחוז מהפקת האורניום העולמית, ומאגרי מינרלים קריטיים החיוניים לטכנולוגיות מודרניות. החידוש הוא השאיפה הברורה להתקדם במעלה שרשרת הערך, לשלב בין חומרי גלם לטכנולוגיה מתקדמת, מערכות דיגיטליות ושיטות ייצור נקיות יותר.

התיירות לקזחסטן ממריאה

הביטוי הבולט ביותר למומנטום החדש של קזחסטן מגיע מתחום התיירות. מדינה שבעבר נחשבה ליעד נישתי חווה כיום צמיחה חדה ממספר שווקים במקביל. מטיילים מהודו, ובעיקר בני דור ה-Z והמילניאלס, הפכו את קזחסטן ליעד בין-לאומי מבוקש. על פי נתוני תיירות עדכניים, המדינה מדורגת בין היעדים המבוקשים ביותר עבור הודים, לפני יעדים מסורתיים ומוכרים יותר. מחירים נוחים, הליכי ויזה פשוטים ונופים אלפיניים דרמטיים באזור אלמטי, הקנו לה בקרב צעירים את הכינוי "שווייץ החדשה" – במחירים הרבה יותר נמוכים.

גם מדרום קוריאה מגיעים נתונים דומים. העניין של תיירים דרום-קוריאנים בקזחסטן זינק בכמעט 300 אחוז במהלך 2025, בעקבות פתיחת קווי תעופה ישירים, הקלות בכניסה למדינה וחשיפה גוברת לערים עתידניות, מורשת דרך המשי ואתרי טבע מרשימים כמו קניון צ'ארין והרי טיין שאן.

גם במזרח התיכון ניכרת מגמה דומה, ומספר התיירים מכוויית גדל פי חמישה לעומת לפני שנתיים בלבד. התופעה הזו מתקיימת כחלק מהעניין הגובר מצד מדינות המפרץ, במקביל לשיפור הקישוריות האווירית ולמיתוגה של קזחסטן כיעד בטוח, מודרני ועשיר בתרבות.

קווים חדשים, חיבורים חדשים

הגידול בעניין מתורגם גם להרחבת הקישוריות האווירית. חברת התעופה הקזחית SCAT Airlines צפויה להשיק לראשונה טיסות ישירות לישראל, שיחברו בין תל אביב לשימקנט, עם אפשרות להמשך לאלמטי, בישקק ויעדים נוספים במרכז אסיה. הקו, שצפוי להתחיל לפעול בקיץ הקרוב, קשור ישירות להעמקת הקשרים שנוצרה בעקבות הסכמי אברהם ויהפוך את מרכז אסיה לנגיש הרבה יותר עבור נוסעים מישראל.

במקביל, קזחסטן מחזקת את מעמדה גם בזירה הדיפלומטית הבין-לאומית. המדינה תארח את הפסגה הבאה של פורום "מרכז אסיה-יפן", לאחר שבפסגה האחרונה נחתמו הסכמים בהיקף של יותר מ-3.7 מיליארד דולר. אירועים מסוג זה מדגישים את הביטחון העצמי הגובר של אסטנה ואת ההכרה בה כנקודת מפגש ניטרלית עבור שחקנים אזוריים ובין-לאומיים.

ההשוואה של קזחסטן לשווייץ אולי שאפתנית, אך היא משקפת תהליך ממשי. בדומה לשווייץ, קזחסטן מבקשת למצב את עצמה כמדינה יציבה, ניטרלית, מקושרת וידידותית לעסקים, אך בקנה מידה אירואסייתי. שטחה משתרע בין אירופה לאסיה, הדיפלומטיה שלה מחברת בין וושינגטון, בייג’ינג, מוסקבה, ירושלים ומדינות המפרץ, והכלכלה שלה משלבת משאבים טבעיים עם טכנולוגיה ופיננסים.

אבל האתגרים עדיין קיימים: מתשתיות לא מפותחות, במיוחד מחוץ לערים, ועד סוגיות סביבתיות וסיכונים גיאופוליטיים אזוריים. אך המומנטום בבירור לצידה של קזחסטן, ולפי התחזיות התיירות בה רק תמשיך לזנק, אפיקי ההשקעה יתרחבו, ומדיניות החוץ הנוכחית שלה תתורגם להישגים כלכליים וחברתיים מוחשיים.