מבצע החיסונים הלאומי של ישראל הביא אותנו למצב כמעט נורמאלי. המסעדות והברים פועלים כמעט כרגיל, מגרשי הספורט מלאים בשחקנים ואוהדים וההופעות חזרו לשמח את הקהלים השונים. אולם ישראל אינה היחידה ובריטניה וצי'לה הן שתי המדינות הנוספות שהצליחו לחסן אחוז גבוה מאוד מהאוכלוסייה שלהן, ובכל זאת מצבה של ישראל אחר מהן. הסיבות מגוונות אך רק הזמן יגיד מה האסטרטגיה הנכונה למיגור מגפת הקורונה באופן מוחלט.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

במרפסות הגג בלונדון, מאות אנשים נהנו אמש מההזדמנות להיפגש ולשתות יחד לראשונה זה חודשים, לאחר שהממשלה הקלה על הגבלות הקורונה ואפשרה לפאבים ומסעדות לשרת קבוצות קטנות בחוץ. בר "סקיילייט" במזרח הבירה היה מלא מלמולים וצחוקים, חזרה מבורכת לסוג של נורמאליות לבריטים שסבלו מאחד הסגרים הארוכים בעולם.

"זה הכי טוב שהרגשתי אי פעם", אמרה סטודנטית, כשנשאלה איך זה להיפגש שוב עם חברים לשתות יחד. העסקים הבריטיים לא נפתחו במלואם והם פועלים עדיין בקיבולת של 50% בעקבות כללי הריחוק החברתי, גם עטיית מסכות היא עדיין בגדר חובה. אולם במקביל לכל אלה, במסגרת קמפיין החיסונים המהיר מאוד של בריטניה, יותר ממחצית מהמבוגרים קיבלו לפחות זריקה אחת ויחד עם הסגרים, הבריטים קיצצו את מקרי המוות מהקורונה ביותר מ-95% ואת מספר מקרי ההדבקה ביותר מ-90% מהשיא של חודש ינואר.

הקורונה בבריטניה: צעירים חוזרים לפאבים (צילום: רויטרס)
הצעירים חוזרים לפאבים בלונדון | צילום: רויטרס

שלוש מדינות בולטות ביעילות תוכניות החיסון שלהן נגד הקורונה - ישראל, צ'ילה ובריטניה. כולן הצליחו לחסן אחוז מרשים מאוד מהתושבים, אך כל אחת מהמדינות עדיין מתמודדת בצורה שונה מאוד במאבק במחלה. הגרדיאן הבריטי כותב ש"ישראל פעלה כל כך טוב שהיא מחדשת הרצאות באוניברסיטאות, קונצרטים והתכנסויות המוניות אחרות ואפילו פתחה את המסעדות והברים". לעומת זאת, צ'ילה חווה גל הדבקות מסוכן ומתמודדת עכשיו עם הגבלות סגר חדשות.

בבריטניה צנחו מקרי המוות והאשפוזים בבתי החולים, אך עדיין צריך לראות מה תהיה התוצאה של ההקלות החדשות בהגבלות שנכנסו לתוקפן אמש (לסקוטלנד, לוויילס ולצפון אירלנד יש לוחות זמנים משלהן להקלות). התקשורת הבריטית שואלת האם בריטניה תלווה את הדוגמה העגומה של צ'ילה או את התקדים המאושר של ישראל?

ישראל וצ'ילה אינן היחידות שמובילות את המדדים העולמיים. אוסטרליה, ניו זילנד, דרום קוריאה ועוד רבות אחרות מתמודדות עם הקורונה בדרכן, עם זאת, צ'ילה מספקת אזהרה חדה. עובדי הבריאות שלה חיסנו 37% מהאוכלוסייה, אך מספר המקרים היומיים עדיין עולה בצורה חדה. על פי הגרדיאן יש כמה סיבות לקפיצה הבלתי צפויה הזו: התפשטותם של זני וירוס קורונה "ארסיים" יותר מברזיל, מספר מוגבר של צ'יליאנים שמסתובבים ברחבי המדינה, והפחתת ההקפדה על התרחקות חברתית מפני שתוכנית החיסון העניקה לאנשים תחושת ביטחון כוזבת.

חיסון בריטניה קורונה (צילום: AP)
חיסון בריטניה קורונה | צילום: AP

פרופ' לורנס יאנג, וירולוג בבית הספר לרפואה בוורוויק, אמר: "אני חושב שצ'ילה מציגה את הסכנה שבהסתמכות רק על חיסונים. חיסונים הם פנטסטיים אבל הם לעולם לא יהוו פתרון בפני עצמו ומה שקורה בצ'ילה מספק לנו אזהרה מאוד ברורה". מדענים אחרים מצביעים על דוגמאות כמו אוסטרליה וניו זילנד, מכיוון שלשתיהן היו מקרי הדבקה בודדים למרות שהן השיקו את תוכנית החיסונים שלהן רק לפני כמה שבועות, יחד עם סגירה מהירה של הגבולות ומערכת סגר מנוהלת בקפידה שהפחיתה את התפשטות הקורונה לרמות נמוכות מאוד.

מדענים מעריכים כי יותר מ-11 מיליארד מנות של חיסונים יידרשו, כדי לחסן 70% מאוכלוסיית העולם. רק אז, העולם יגיע, בתקווה, לחסינות עדר גלובלית כלשהי. עם זאת, הנתונים האחרונים מצביעים על כך שהמדינות העשירות ביותר - שמהוות חמישית מאוכלוסיית העולם וכוללות את ישראל ובריטניה - כבר קנו 6 מיליארד מנות, ואילו המדינות העניות שנותרו, ארבע חמישיות מהאנושות, הבטיחו 2.6 מיליארד בלבד.

לנוכח חוסר האיזון העצום בחיסונים, הודו ודרום אפריקה ביקשו מארגון הסחר העולמי להשעות את זכויות הפטנט על הטכניקות השונות של ייצור החיסון נגד הקורונה. ההצעה נתמכה כעת על ידי יותר מ-100 מדינות. "אנחנו לא יכולים לחזור על השיעורים הכואבים מהשנים הראשונות לתגובה לאיידס לאחר שהמדינות העשירות חזרו לחיים בריאים בזמן שמיליוני אנשים במדינות מתפתחות נותרו מאחור", אמר וויני ביאנימה, מנכ"ל Unaids, סוכנות האו"ם למאבק באיידס לכתב העת Nature.