ה"פשעים" שבית הדין הבין-לאומי יחקור: התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה אתמול (רביעי) כי בית הדין יפתח בחקירה נגד ישראל וארגוני הטרור הפלסטינים, בגין חשד לביצוע פשעי מלחמה בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה, תוך התמקדות בלחימה שאירעה בקיץ 2014. גורמים משפטיים מעריכים כי גם אם לא בטווח הזמן המיידי – תנועת ישראלים המעורבים באירועים המדוברים מעבר לים, עלולה להיות מסוכנת עבורם. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בשלב ראשון, לישראל ניתנה ארכה של חודש לענות להודעת התובעת. לאחר מכן, פתיחת החקירה צפויה לקחת זמן גם היא, עד שייאספו החומרים והראיות ויוקם צוות החקירה. על כן, מומחים משפטיים סבורים כי בחודשים הקרובים לא צפויים לצאת צווי מעצר וצווי הבאה כנגד אזרחים ישראלים, פוליטיקאים וקצינים שניהלו את אותם האירועים.

עם זאת, סביר כי בהמשך יוציא בית הדין צווים שכאלה, אשר מחייבים את מדינות העולם לציית להם, כך שנשקפת סכנה לתנועתם של בכירים ישראלים ברחבי העולם. המומחים ממשיכים לעקוב בימים אלה אחר ההתפתחויות בחקירה, בין היתר אחר עמדתו של התובע החדש שצפוי להחליף את בנסודה בתפקידה בקיץ הקרוב. בנוסף, הם עוקבים גם אחר הקשיים התקציביים והארגוניים עימם מתמודד בית הדין הבין-לאומי בהאג, המקשים עליו ביתר החקירות שמתנהלות בימים אלה.

שימוש בכוח מופרז ויישוב אוכלוסייה בשטח כבוש

מהמסמך שפרסמה התובעת עולה כי בית הדין מתכוון לחקור את ישראל על שורת אירועי הפעלת כוח צבאי, בחשד לביצוע פשעי מלחמה. העבירה הראשונה שבגינה תיחקר ישראל היא "שימוש מופרז בכוח". על פי החשד, בשלושה מקרים לפחות, כוחות צה"ל הפעילו כוח מאסיבי, שהסב נזק העולה משמעותית על התועלת הצבאית שהשיג.

ההרס בעזה לאחר צוק איתן (צילום: Khaled Hasan, GettyImages IL)
ההרס ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן | צילום: Khaled Hasan, GettyImages IL



בנוסף, בית הדין הפלילי סבור שצה"ל היה מעורב בהרג מכוון של אזרחים, ובפגיעה במבנים ובאנשים המשתייכים לארגונים המוגנים על ידי אמנת ז'נבה. עם זאת, סמכות בית הדין לחקור את הפשעים הללו תיבחן לאורך החקירה.

יתרה מזאת, בית הדין ציין שפעולותיה של ישראל בגדה המערבית ובמזרח ירושלים עלולים להתברר כפשעי מלחמה, בדגש על העברת אזרחים ישראלים לשטחי יהודה ושומרון. על פי אמנת רומא, שעל פיה פועל בית הדין, העברת אזרחים המשתייכים למדינה הכובשת אל תוך השטח הכבוש, נחשבת לפשע מלחמה. 

החוק האירי נגד ההתנחלויות (צילום: פלאש 90 נועם מוסקוביץ, חדשות)
העברת אזרחים מ"המדינה הכובשת" ל"שטח הכבוש" - פשע מלחמה | צילום: פלאש 90 נועם מוסקוביץ, חדשות

זאת ועוד, גם התגובה הישראלית ל"צעדות השיבה" תיחקר על ידי בית הדין. כזכור, במרץ 2018, החלו הפלסטינים לקיים תהלוכות מחאה לכיוון גדר המערכת ברצועת עזה, ובמהלכן השליכו לעבר חיילי צה"ל אבנים, בקבוקי תבערה ואף ניסו לחבל בגדר ולחדור לשטח ישראל ולחטוף חיילים. הלוחמים השיבו בירי חי ובאמצעים לפיזור הפגנות נגד המתפרעים, ופעולות אלו ייחקרו. 

הפרות סדר בגבול עזה (צילום: התקשורת הפלסטינית)
הפרות הסדר הליליות גבול עזה, ארכיון | צילום: התקשורת הפלסטינית

גם פעולות ארגוני הטרור בעזה ייחקרו; ארה"ב תקפה את החלטת בית הדין 

מנגד, גם פעולותיהם של חמאס וארגוני הטרור האחרים בעזה ייחקרו בחשד לביצוע שורה ארוכה של פשעי מלחמה. הפלסטינים חשודים בתקיפה מכוונת של אוכלוסייה אזרחית, שימוש ב"מגנים אנושיים", פגיעה מכוונת בזכויותיהן של אוכלוסיות המוגנות על ידי אמנת ז'נבה, הרג מכוון ועינויים.

שיגור רקטה ע"י אנשי חמאס (צילום: AP, חדשות)
גם פעולות ארגוני הטרור הפלסטיניים ייחקרו | צילום: AP, חדשות

למרות האמור לעיל, בית הדין בהאג הדגיש שרשימת האירועים והחשדות כלפי ישראל וארגוני הטרור הפלסטיניים היא ראשונית בלבד, וכי הוא שומר לעצמו את הזכות לשנות או להרחיב את החקירה בהתאם להתקדמותה. 

אמש, בנוסף לביקורת החריפה שהביעה ישראל על החלטת בית הדין, הביעה גם ארצות הברית את התנגדותה לפתיחת החקירה וטענה שלבית הדין בהאג אין כל סמכות לבצעה. דובר משרד החוץ האמריקני, נד פרייס, מסר כי ארצות הברית "מתנגדת ומאוכזבת מהחלטת התובעת בהאג. נמשיך במחויבות שלנו לישראל ונתנגד למהלכים שפוגעים בישראל - ואין לבית הדין סמכות בנושא". בנוגע לסנקציות על בית הדין שהטיל ממשל טראמפ, הוסיף הדובר: ״אנחנו עדיין בוחנים את הנושא". 

גם שר החוץ האמריקני בלינקן פרסם הצהרת תמיכה בישראל בה טען כי ארה"ב מתנגדת להחלטת התובעת בבית הדין לפתוח בחקירה: "נמשיך לקיים את מחויבותנו החזקה כלפי ישראל וביטחונה, לרבות על ידי התנגדות לפעולות המבקשות להתמקד בישראל באופן לא הוגן".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קבע אף הוא שבית הדין הפלילי הבין-לאומי נעדר כל סמכות בעניין זה – כפי שקבע גם בעבר. "עמדה זו זכתה לתמיכה מצד מדינות מרכזיות ומומחים משפטיים בעלי שם, אך שופטי הרוב בהחלטתם וכן התובעת בהודעתה היום בחרו להתעלם מרבות מהטענות המשפטיות כבדות המשקל שהועלו בהקשר זה".

לדברי מנדלבליט, "בחירתה של התובעת לפתוח בחקירה נגד מדינת ישראל - מדינה דמוקרטית שוחרת חוק, פוגעת בלגיטימיות של עבודת בית הדין וגורמת להקצאה מיותרת של משאבים במקום לטפל בהפרות אמיתיות של המשפט הבין-לאומי מצד מדינות לא דמוקרטיות שאינן מחויבות לקיום המשפט".

"היועץ המשפטי לממשלה, יחד עם צוות בין-משרדי ייעודי, עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת בית הדין זה זמן רב", נמסר, "וערוכים להתמודד עם כל ההתפתחויות האפשריות בזירת בית הדין. הם ימשיכו לסייע לממשלת ישראל להעניק הגנה משפטית מקיפה וסיוע, ככל שיידרש, אל מול כל איום על אזרחי המדינה שיתעורר מבית הדין הפלילי הבין-לאומי".