הבלש שרלוק הולמס מגיע באחד הסיפורים הידועים שלו יחד עם עוזרו ד"ר ווטסון אל חבל דארטמור, כדי לחקור את היעלמות סוס המרוצים הנודע "כתם כסף" ואת מותו של המאמן ג'ון סטרקר. באחד מקטעי הדיאלוג המתוחכמים ביותר שכתב סר ארתור קונאן דויל נשאל הולמס על ידי חוקר הסקוטלנד יארד אם יש ברצונו להפנות את תשומת הלב למשהו מסוים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"לתקרית המוזרה של הכלב בשעת הלילה", עונה הולמס, והשוטר המבולבל מגיב: "הכלב לא עשה דבר בשעת הלילה". "זו התקרית המוזרה", ענה הולמס. סלחו לי על הספוילר אבל יש כאן פואנטה. מכך שהכלב השומר על האורווה לא נבח, הסיק הולמס שהאדם שלקח את "כתם כסף" היה מוכר לכלב ולא זר. הנקודה שאני רוצה להעביר? לעתים אפשר ללמוד המון ממה שלא קרה. לעתים העובדה שאין ראיה - היא בעצמה ראיה משמעותית.

בהקשר של בתי הספר בעידן הקורונה אצטט את היזם סער וילף, שדיבר על ראיה אנקדוטלית הפוכה. שמענו על מקרי הדבקה המוניים במפגשים גדולים, במקומות פולחן ודת למשל. ציפינו לשמוע על מקרי הדבקה המוניים באמצעות ילדים בבתי ספר, אבל זה לא קרה - ויש כנראה מה ללמוד מזה. 

מה שעובד בשפעת יעבוד גם כאן

עם ההתפרצות המשמעותית של הקורונה בסין הוחלט שלא להשיב את התלמידים אל בתי הספר בתום חופשת ראש השנה. הצעד הזה היה חלק מסל רחב יותר של הגבלות שעליהן החליט הממשל. בידוד חברתי, עוצר, ואיסור על התכנסויות למשל.

הקורונה בסין
הקורונה בסין | צילום: AP

הצעדים עבדו. זה לקח זמן, אבל קצב ההדבקה ירד משמעותית, מספר החולים צנח ואיתם מספר מקרי המוות. שורת ההגבלות ניצחה את הגל הראשון של הקורונה והועתקה ברחבי העולם. כמה תרם כל צעד מתוך החבילה? כמה תרמה סגירת בתי הספר לניצחון? לא תמיד אפשרי להפריד בין צעד כזה ואחר ולהצמיד לכל אחד מהם את הערך האמיתי שלו, אבל השאלה חשובה ולכן נחקרה ועוד נחקרת, והתשובה אליה מעוררת בימים אלו עניין רב ברחבי העולם.

אז למה בכלל הגענו למצב שבו סוגרים בתי ספר? כי זה עובד, לפעמים. שורה ארוכה של מחקרים בעולם מצביעה על כך שהפסקת לימודים מורידה, למשל, את התחלואה בשפעת. חוקרים באוקספורד בחנו נתונים של 27 שנים, בניסיון להבין אם בזמן חופשות מבית הספר יש ירידה בתחלואה בשפעת. ברוב המוחלט של השנים שנבחנו זה אכן היה המקרה; לטענתם בזמן שבתי הספר אינם פעילים, יורדת משמעותית כמות המפגשים ואיתם פוטנציאל ההדבקה.

גם חוקרים מצרפת הגיעו למסקנות דומות. לדבריהם, חופשות מבית הספר מונעות בין 16%-18% ממקרי השפעת העונתית. סגירת בתי ספר במהלך התפרצות של שפעת יכולה, לטענתם, להוריד בכ-40% את שיעור התחלואה במהלך שיא ההתפרצות. חוקרים מלונדון דיברו על כך שעם החזרה לבית ספר חלה עלייה במספר מקרי השפעת. ובערב הסעודית איגדו 31 מחקרים בנושא וסיכמו שסגירה של בתי ספר הורידה את שיעור התחלואה בזמן שיא ההתפרצות בכשלושים אחוזים ודחתה את השיא באחד-עשר ימים.

בכל המחקרים מודגש אלמנט הזמן, החשיבות של סגירה מוקדמת של בתי ספר כדי לקבל את מירב ההשפעה מן הצעד. זה עובד בשפעת וברחבי העולם קיוו שזה יעבוד גם כאן. מדינה אחר מדינה, בעולם החליטו על סגירה מוחלטת של בתי הספר. המטרה הייתה לפעול מהר, בצורה משולבת ולהילחם בקורונה בכל האמצעים הקיימים. לפי יוניצף 190 מדינות סגרו את בתי הספר - יותר ממיליארד וחצי תלמידים ותלמידות, 90.2% מ"הכוח הלומד" בעולם, נשארו בבית.

המפה של האו"ם - מה מצב הלימודים במדינות העולם?

הטענות נגד

סגירת בתי ספר זו החלטה קשה עם משמעויות והשלכות אדירות. מחקר של בנק ישראל מצא שבארבע-מאות אלף משקי בית במדינה יש הורה מועסק שייאלץ להישאר בבית להשגיח על ילדים קטנים. העלות המוערכת במחקר היא 2.6 מיליארד שקל לכל שבוע של השבתה. בשנת 2008 העריך מחקר בריטי ש-16% מכוח העבודה ייאלץ להיעדר במקרה של השבתת מערכת החינוך, והמספר הוכפל כאשר בחנו הורים שעובדים במערך הרפואי והסוציאלי - שם  30% לא יוכלו לעבוד ויאלצו להשגיח על הילדים בבית.

טיפול רפואי במחלקה לקורונה
טיפול רפואי במחלקה לקורונה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

גם בארצות הברית דיברו על מספר דומה: 29% מעובדי הרפואה הם הורים לילדים בגיל בית ספר שזקוקים להשגחה. אלו לא הבעיות היחידות כמובן; סגירה של בתי ספר פוגעת בחינוך ובמוכנות של התלמידים, פוגעת בתלמידים ממעמד סוציו אקונומי נמוך, מגדילה את הפער עבור תלמידים שלא מקבלים תמיכה חינוכית מספקת בבית.

ישנם תלמידים רבים ברחבי העולם שהתזונה שלהם מתבססת על תוכניות ממשלתיות בבתי ספר. כשהם נאלצים להישאר בבית לחלקם פשוט אין מה לאכול. בנוסף, כשבחוץ משתוללת מגפה הועלה פעמים רבות החשש שההתפשטות התוך-משפחתית תגדל ואיתה ההדבקות בקהילה. בייחוד נלקחה בחשבון הסכנה לסבים וסבתות אם יישמרו על הנכדים שנמצאים ללא מסגרת.

היו מי שטענו שהמחיר גבוה מהתועלת. בבריטניה לדוגמא המתינו עם סגירת בתי הספר עד שלב מאוחר בהתפרצות. ג'ונסון הקפיד לומר שהמדע לא מוכיח שתהיה תרומה משמעותית לצעד כזה. בשבדיה בתי הספר ממשיכים לפעול, במתכונות מותאמות לקורונה, וכך גם באוסטרליה.

אכן, המחקרים לא היו חד משמעיים עוד לפני הקורונה. בתקופת הסארס למשל נסגרו בתי הספר בבייג'ינג למשך חודשיים. כמה מחקרים טענו שלא היה לצעד כמעט משמעות - שעוד לפני הסגירה מספר המקרים בבתי הספר היה שולי, שילדים לא היו גורם משמעותי בהפצת המחלה, שהסגירה קרתה בכלל אחרי ששיא המחלה עבר. נתונים מסין, מהונג קונג וסינגפור הצביעו על כך שלהדבקות בשטח בתי הספר לא היה חלק משמעותי כלל בהתפשטות הסארס.

שאלות בסיסיות בלי תשובות

למרות כל תמרורי האזהרה והביקורת ההחלטה, כאמור, התקבלה ברוב העולם. מעט מאוד היה ידוע על הנגיף אז, ולמען ההגינות לא הרבה ידוע עליו גם היום. אנחנו יודעים בוודאות שילדים נדבקים בקורונה, יש אלפי מקרים מאובחנים ברחבי העולם. אנחנו יודעים עוד בוודאות שילדים חווים את המחלה באופן קל הרבה יותר מאשר מבוגרים. יש כמובן יוצאים מהכלל, אבל מחקר סיני שבדק 2,100 ילדים חולים בני שנתיים עד שלוש-עשרה מצא שיותר מ-90% מהם חוו את המחלה ללא תסמינים או באופן קל בלבד.

בארצות הברית נמצאו עד תחילת אפריל 2,500 חולים מתחת לגיל 18 מתוך 150,000 חולים בכלל. זה דבר טוב כמובן, אפשר רק לדמיין איך הייתה נראית המחלה, וההתמודדות העולמית איתה, אם הייתה פוגעת קשה גם בילדים. זה דבר טוב, אבל כרגע לפחות אין לו באמת הסבר. החוקרים טרם מצאו תשובה חד משמעית לאופן שבו הקורונה מתנהגת בקרב ילדים.

קורונה - ילדים
צילום: reuters

סברה מרכזית אחת היא שמסיבה מסוימת ילדים לא חווים "סערת ציטוקינים" - תגובה אגרסיבית של המערכת החיסונית לנגיף שלמעשה "מפגיזה" באופן בלתי מבוקר גם איברים בגוף וגורמת בעצמה לנזקים לריאות ולקושי בנשימה.

ילדים חווים את המחלה לרוב ללא תסמינים, כלומר ללא שיעולים או עיטושים. אלו כידוע הדרכים המרכזיות שבהן מועברות מחלות נשימתיות, לכן החלה להישאל השאלה - עד כמה ילדים משחקים תפקיד בהתפשטות הקורונה? האם בכלל הם באמת מהווים סכנת הדבקה?

ילד אחד מצרפת עורר בימים האחרונים עניין רב בעולם. בן התשע חלה בקורונה ולמרות שבא במגע עם 172 איש לא העביר את המחלה לאף אדם אחר. הילד, שלצד הקורונה אובחן גם כחולה בשפעת עונתית ובצינון, הדביק את אחיו בשתי המחלות האחרונות - אבל לא בקורונה.

גם בישראל התפרסם סיפורו של סהר כהנא בן התשע שחלה בקורונה ולא הדביק את משפחתו, ובפרט את אמו ששהתה איתו במשך חודש בבידוד. בהולנד נחקרו 54 בתי אב, 239 בני אדם, ולא נמצא מקרה אחד שבו ילד גרם להדבקה של בני משפחה. באוסטרליה עורר מחקר אחד עניין בינלאומי, לאחר ש-15 בתי ספר ושמונה-עשר חולים נבדקו - והתגלה שרק שני תלמידים נדבקו, מתוך 863 אנשים שבאו במגע עם החולים.

תלמידים נבחנים בהולנד, 21 באפריל
תלמידים נבחנים בהולנד, 21 באפריל | צילום: gettyimages

יש הסתייגויות בשני המחקרים, בשניהם מצויין בפירוש שדרוש עוד מידע, עוד בדיקות וניתוחים, אבל השאלה מהדהדת באוויר בעוצמה. האם יכול להיות, שבניגוד לשפעת ומחלות עונתיות אחרות, ילדים לא רק שלא מפיצים את המחלה באופן משמעותי אלא לא מפיצים אותה בכלל? "הסכנה בבתי הספר היא בחדר המורים ולא בכיתות", אמר ראש ממשלת אוסטרליה, שדוחף כעת מאוד להשיב את הלימודים למתכונת רגילה.

השורה התחתונה

חוכמה בדיעבד היא חוכמה קטנה. קל לראות היום את הנתונים שהצטברו ולטעון שההחלטה לסגור את בתי הספר הייתה אולי פזיזה. בהתבסס על מודל השפעת, והחשיבות בפעולה מהירה, סגרו רוב מדינות העולם את בתי הספר וגם היום רובן טרם השיבו את המערכת לעבודה.

במדינות שכן חזרו ללימודים, המציאות נראית אחרת לגמרי בהשוואה לימים שלפני הקורונה. תקנות היגייניות מחמירות, ריחוק בין תלמידים, למידה בקבוצות קטנות ומעבר לפעילות בחוץ הם רק חלק מהאופן שבו נערכים כיום לימודים. זה מצריך שינוי והסתגלות משמעותית מצד המערכת, מצד המורים ומצד התלמידים.

איש צוות בשערי צדק בבגדי מגן
איש צוות בשערי צדק בבגדי מגן | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הנתונים מעודדים. הם לכל הפחות מלמדים אותנו שאפשר לנהל שיגרה מסוימת של לימודים לצד הקורונה, שאפשר לשמור על הילדים ועל המורים בבתי הספר. האופן שבו פועלת המחלה לא ידוע לנו במלואו, האופן שבו היא מתנהגת עם ילדים הוא תעלומה של ממש. בתי הספר ישובו אט אט לפעול ברחבי העולם, תלמידים ותלמידות צעירים וסקרנים ישובו אל ספסל הלימודים. ומי יודע, אולי דווקא משם יגיעו התשובות לשאלות הבסיסיות שטרם הצלחנו לפתור.