דוקטור אנדראס טגנל, האפידמיולוג הראשי של שוודיה, הפך לאחרונה לכוכב, זאת לאחר שהמדיניות הפתוחה והייחודית שהנהיג בעקבות התפשטות הקורונה - הפכה למודל מסקרן ושנוי במחלוקת בשאר מדינות העולם. המודל של שוודיה הוא לא שליפה מהמותן, הוא מודל שמותאם ספציפית לאוכלוסייה המתבודדת שלה, אוכלוסייה שייתכן והייתה מתקשה להתמודד עם הסגר נוקשה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שוודיה היא מדינה של עשרה מיליון תושבים. אובחנו בה כמעט 26 אלף חולי קורונה ו-3,220 בני אדם מתו שם עד כה מהנגיף. בניגוד מוחלט לשאר מדינות העולם ובייחוד אירופה, בשוודיה אין עוצר ומעולם לא היה - בתי הספר פעלו, עסקים נותרו פתוחים וגם מקומות העבודה.
ובכל זאת, בשוודיה לא המשיכו כרגיל. "במקום לסגור את כל החברה, בחנו את החברה והשבתנו אספקטים מסויימים ממנה", אומר ד"ר טנגל. בערים מסויימות בשוודיה הקפידו מעט יותר על ריחוק חברתי אמנם לא השביתו את המשק בדומה לשאר המדינות. "האנשים המבוגרים ניתקו את עצמם מהחברה שלקחה על עצמה את האחריות להביא להם אוכל, שעשועים ותרבות", מספר אביחי ארביב שמתגורר במדינה.
יותר מ-60% מהשוודים מרוצים מהמדיניות בעוד שהשאר מבקרים אותה בחריפות. גם הנתונים מעוררים מחלוקת במדינה - מצד אחד לא חוותה שוודיה תרחישים דומים לאיטליה וספרד אך מספר המתים במדינה הוא עצום לעומת השכנות שלה נורווגיה ודנמרק. ד"ר טנגל הודה בריאיון כי היקף המתים במדינה הפתיע אותם: "האמנו שבתי האבות שלנו יגוננו עליהם טוב יותר מפני המגפה".
אז האם המודל השוודי עבד? תלוי את מי שואלים. בארגון הבריאות העולמי שיבחו את השוודים ואמרו שמדובר בדוגמה חיובית לחיים לצד הקורונה. עם זאת, גם אם הכלכלה המקומית יחסית פעילה, בעולם גלובאלי זה רק חלק מהסיפור וסביר להניח שהמיתון העולמי ישפיע גם עליה.