לא עוד שווארמה: הדונר בפלורנטין שכדאי לאכול בו
אחרי ההצלחה של "מוטפאק" המיתולוגית, הבן אולגון ג'אן פתח מקום חדש בפלורנטין • עם סיח דונר עגל וכבש שנבנה בקפידה, איסקנדר מושחת שנשפכת עליו חמאה רותחת וכבוד ענק למסורת הטורקית – הגענו לטעום את "ניבו" וחזרנו עם בטן מלאה וגעגועים לאיסטנבול


סצנת אוכל הרחוב התל אביבית יודעת לא מעט תהפוכות, אבל חובבי המטבח הטורקי האמיתי זוכרים היטב את הפריצה של "מוטפאק". השווארמיה הקטנה סמוך לתחנה המרכזית, שהצליחה לזקק את חוויית הדונר המסורתית ולהגיש את טורקיה לקהל המקומי מבלי לעגל פינות.
לאחר ההצלחה והביקורת החיוביות, המשפחה שייסדה וניהלה את המקום מכרו את העסק. אחרי שההורים חזרו לטורקיה, הבן, אולגון ג'אן, נשאר כאן ויצא לדרך חדשה ומסקרנת לא פחות. הכירו את "ניבו" (Nibo) – המקום החדש שלו בשכונת פלורנטין.

"כולם שבאים לפה אומרים לי 'אתה הבן של מוטפאק, הבן של מוטפאק' אז לא הייתה ברירה והחזרתי את השיפוד דונר אחרי שפתחנו את המקום", מספר ג'אן. בניגוד למגמה של רשתות מהירות או שווארמיות שמנסות להמציא את הגלגל עם רטבים משונים, ב"ניבו" הבשורה היא חזרה למקורות.
התפריט מהודק ומתרכז בשני כוכבים מרכזיים: שווארמה דונר אותנטית, וקבב טורקי קלאסי. אנחנו התחלנו במשקה הטורקי המפורסם – איירן. משקה יוגורט מלוח, שלנו הוא היה מעט מלוח מדי ופחות מתאים לשרב של הקיץ.

הלב הפועם של המקום הוא כמובן סיח הדונר. מי שמכיר את תרבות אוכל הרחוב של איסטנבול יודע שהסוד טמון בבשר עצמו, ולא בתיבול אגרסיבי שנועד לחפות על חומרי גלם בינוניים. ב"ניבו", הדונר הוא סיפור של מסורת ודיוק טכני.

הסיח נבנה מדי יום משכבות מוקפדות של 80 אחוז בשר עגל ו-20 אחוז בשר כבש, והצלייה האיטית מביאה לכך שהשומן נמס בהדרגה אל תוך הבשר. התוצאה היא מעטפת פריכה, שחומה ומקורמלת מבחוץ, בעוד שפנים הבשר נשאר רך, עסיסי ומלא בטעמים עמוקים של בשר נטו. אין ספק, טעמנו הרבה שווארמות בשנה האחרונה, אבל זהו ביס שנותן כבוד לחומר הגלם ומספק חוויה שונה בתכלית מהשווארמה הישראלית המצויה.
מחיר מנה בפיתה עומד על 55 שקלים, לאפה עם צ'יפס - 62 שקלים ובצלחת המחיר לא זול, מטפס ל-85 שקלים.
גולת הכותרת האמיתית שלשמה הגענו ל"ניבו" - היא האיסקנדר. מדובר במנה שהיא לא פחות מטקס בנייה קולינרי המוגש לצלחת שלכם. ההרכבה מתחילה בבסיס של קוביות לחם, מעליהן נמזגת כמות נדיבה של רוטב עגבניות אדום סמיך שנספג היטב - ועל הבסיס הזה מניחים הר של גילוחי שווארמה דונר דקים ולוהטים.
אבל כאן זה לא נגמר – לצד הבשר, מתווסף יוגורט שאותו מכינים במקום, ממש כמו באיסטנבול. בנוסף, הפינאלה, שייך למסורת הטורקית במיטבה - חמאה מומסת ורותחת שנמזגת ממש ברגע ההגשה. המנה מלווה בעגבנייה ופלפל על האש כדי להשלים את הצלחת עם קצת טעמים מעושנים וחרפרפים.
האיסקנדר יכולה להגיע גם בגרסה כשרה, אנחנו הלכנו על האורגינל. המחיר עבור כל המנה הוא 85 שקלים. אין ספק שמדובר באחת ממנות אוכל הרחוב המיוחדות והטעימות כאן. חשוב לקחת בחשבון שעם כל התוספות, המנה הזאת קצת כבדה ו"תשב" עליכם לאורך כל היום.
באופן כללי "ניבו" מסתמנת לא רק כעוד דוכן שווארמה, אלא כמקום של אוכל רחוב טורקי שנעשה בקפידה ועם המון כבוד למסורת.
"ניבו", חיים ויטל 2, תל אביב
תכנים נוספים של לירן שבתאי באינסטגרם.