שבטי, יפואי, אותנטי: שיפץ מבנה עתיק בשוק הפשפשים והפך אותו לממלכה

מעצב הפנים וההום סטייליסט אוראל כץ חי ונושם את שוק הפשפשים ביפו. את ההשראה שלו הוא שואב מהסמטאות, מהאדריכלות ומהפריטים הוותיקים שהוא מאתר בשוק ומשלב בפרויקטים שלו. אחרי שמשך תשומת לב - שלא לומר עורר סערה - עם לופט מעוצב שהציע להשכרה ב-35 אלף שקל בחודש, הוא פותח את הדלת לפרויקט הקרוב ביותר ללבו – מבנה אבן עתיק ששיקם והפך לא רק לביתו, אלא גם לעסק שמפרנס אותו בארבע השנים האחרונות. המבנה עבר שיפוץ ושיקום מקיף, מתוך רצון לשמור על האופי המקורי שלו ולא למחוק את ההיסטוריה שגלומה בין קירות האבן.

כץ, 32, מתעורר כל בוקר לסמטאות אבן, לאנשים מכל הסוגים, לריח של קפה מהרחוב, לים שנמצא במרחק הליכה ולתחושה שההיסטוריה והחיים המודרניים מתקיימים יחד. "יפו היא לא רק מקום מגורים בשבילי, היא דרך חיים", הוא אומר על המבנה לשימור, שהפך עם השנים להרבה יותר מבית. "בשבילי אין מקום אחר בארץ שמתקרב למה שיש כאן. מצד אחד זה המקום שבו אני חי, אוכל, מארח ונח. מצד שני זה גם מקום של יצירה, מפגשים, רעיונות ואנשים".

כשנכנס אליו בפעם הראשונה ראה לפניו מבנה אבן עם קירות שבורים ששימש כמחסן גבוה. "הרגשתי שהבית לא צריך שיבנו אותו מחדש, אלא רק מישהו שיקשיב לו. ראיתי את הפוטנציאל של קירות האבן, הקשתות, הגבהים והאופי של מבנה שחיכו שמישהו יחזיר אותם לחיים". כדי להתאים אותו לחזון שלו הוא הסיר את הטיח וחשף את האבנים המקוריות, ששימשו בתקופה העותומאנית כאורוות סוסים. לצורך מחיה הוסיף מטבח וגלריה לחדר שינה, שירותים ומקלחת.

היום הבית משמש למגורים ולאירוח ולאירועים כ-The Temple Jaffa (מ-2,000 שקל ליום התארגנות לכלה ומ-3,500 שקל לאירוע, אם אתם מתעניינים)⁠, והוא חלק בלתי נפרד מהעשייה ומהחיים שלו לצד עסקים נוספים שיש לו בשוק הפשפשים, כמו גלריה לאומנות, חנות לריהוט מהמזרח ובר מסעדה. בבית, שגודלו 240 מ"ר על שתי קומות, השקיע כמיליון שקל. השיפוץ שמר על המבנה המקורי ונמשך שנה, כולל עבודות תשתיות, בנייה וגמר, עיצוב פנים, ריהוט, תאורה והתאמת החלל למגורים ולאירוח.

כץ ביקש ליצור מקום שמרגיש אמיתי, מספר סיפור ומבטא את הרוח של יפו ושל המבנה עצמו. "יפו עצמה הייתה ההשראה המרכזית יחד עם האבן, הסמטאות, השוק, התרבויות השונות והחיבור בין ישן לחדש. בחרתי בעיצוב שבטי יפואי אותנטי, שמרגיש מחובר למקום ולא מנסה להיות משהו אחר". אחד העקרונות המרכזיים היה לשמור על תחושת מרחב וחופש. הוא רצה להימנע מחלוקה מיותרת לקירות וחדרים סגורים ולאפשר לחלל לנשום, וכך הפכו הקשתות, האבן המקורית והתקרות הגבוהות לחלק משמעותי מהשפה העיצובית של הבית. בכל אירוע הוא מעצב את המקום מחדש, בהתאם לדרישה ולאווירה הרצויה.

הכניסה מהרחוב נפתחת ללובי שמוביל אל החלל המרכזי. כבר ברגע הראשון העין נמשכת לקשתות האבן העותומאניות ולגובה המרשים של החלל עם תחושה של עוצמה, אבל גם של חמימות. הסלון וחלל האירוח הם הלב של הבית. הם נועדו לאנשים, למפגשים, לאירוח, לשיחות ארוכות, למוזיקה ולרגעים משותפים. "הבחירה המשמעותית ביותר בתכנון הייתה להשאיר את החלל פתוח ככל האפשר. כמעט שאין מחיצות מיותרות, והזרימה בין האזורים השונים יוצרת תחושת חופש שקשה למצוא בבתים סטנדרטיים", הוא מסביר. לאורך הבית שולבו חומרים טבעיים, פריטי עיצוב וריהוט שנבחרו בקפידה כדי להשתלב באווירה הכללית שמשלבת השראה מהסביבה היפואית, מהשוק, מהתרבות המקומית ומהחיבור בין מזרח למערב. את הפריטים הוא אוסף או קונה "מהרצפה" של שוק הפשפשים בעשרות או מאות שקלים ומשפץ בעצמו. "אני מרכיב חלק חלק, לא קונה שום דבר מהמוכן, ואת חלקם אני מוכר".

קומת הגלריה, שאליה עולים דרך גרם מדרגות צדדי המעוצב בסגנון מרוקאי, ממשיכה את השפה העיצובית ומשקיפה אל החלל המרכזי. היא מעוצבת בפרטים מינימליסטיים אך הלוק הכללי מוסיף עומק ותחושת מרחב, והיא מאפשרת לראות את הבית מזווית נוספת. "לאורך כל הפרויקט היה חשוב לשמור על איזון בין המבנה ההיסטורי לבין השימוש המודרני, כך שהבית ירגיש חי, נעים ופונקציונלי ולא יאבד את הנשמה המקורית שלו", הוא מספר על התהליך המאתגר. "עם זאת, זה אחד הדברים המספקים שעשיתי. לקחת מבנה שידע ימים יפים יותר ולהחזיר אותו לחיים דורש סבלנות, התמדה והמון אהבה למקום. לאורך הדרך למדתי שלא תמיד צריך להמציא משהו חדש, אלא לדעת לזהות את היופי שכבר קיים ולתת לו מקום".

הבית מרגיש לו היום יותר כמו עבודה שבה הוא ישן, אבל מקום שהוא כמו המשך ישיר של יפו - אותנטי, מלא אופי, מחובר להיסטוריה שלו ומצליח לספר סיפור בכל פינה. בזמן אירועים פרטיים הוא יוצא מהבית, אבל כשמבקשים ממנו לדאוג גם לאירוח, הוא נשאר. "אני מאפשר להשתמש בהכל, חוץ מקומת הגלריה. אני מרוצה מאוד מהתוצאה ומהתחושה שהצלחתי לשמר את הנשמה של המקום". הוא מספר כי ראה כיצד יפו "התרסקה" בעקבות המלחמה והחליט להילחם עליה. "הרבה חנויות מתחום עיצוב האופנה והעיצוב נסגרו. כל החיים אני שם, פותח עסקים עם הרבה אומץ בשאיפה לתרום למקום הזה כדי להחזיר אותו לימים הטובים שלו".

עיצוב וסטיילינג: אוראל כץ

דקורציה: במבו מרקט, שוק הפשפשים יפו

ריהוט: מרקו קארי