ניו יורק באמצע אלנבי: האם מצאנו את הפסטרמי המושלם?

עבודות הרכבת הקלה באלנבי הפכו את הרחוב לאתר בנייה מאתגר, אבל דווקא בתוך הכאוס הזה מסתתרת פנינה קולינרית ששווה את ההגעה. "מוב דלי" (Mob Deli), מציעה חוויה של דלי ניו-יורקי אמיתי.

מאחורי המקום עומדים שני אחים, חגי ואמוץ בר לב, שלא הגיעו משום מקום. חגי מביא איתו ניסיון עשיר מהמטבחים של מסעדות בולטות כמו שילה ומנסורה, וכן מעבודה במאפיית שרויטמן ובמסעדות בלונדון ובברלין.

האח אמוץ הוא איש של אנשים וניהול, עם עבר ניהולי בברי יין ומסעדות בישראל, ולימודי מסעדנות שסיים באוסטרליה. לפני שפתחו את המקום בתחילת שנת 2024, השניים נסעו למסע טעימות נרחב במעדניות בארצות הברית. הם חזרו משם עם חזון ומעשנה מקצועית מתוצרת אמריקנית.

גם אנחנו הופתענו לראות מעשנה עם יותר מ-300 קילו בשר בריסקט בלב אלנבי. הרעיון המרכזי כאן הוא שאין קיצורי דרך. כמעט כל מה שמוגש מיוצר במקום בעבודת יד, החל מאפיית הלחמים ועד לבשרים שעוברים תהליכי כבישה ארוכים ועישון איטי בטמפרטורה נמוכה.

ניגשנו ישר לקלאסיקה והזמנו את הפסטרמי בריסקט (71 ₪). מדובר ב-130 גרם של חזה בקר רך ועסיסי שניכר שקיבל טיפול מסור, המעושן במקום על עץ דובדבן. הוא מוגש בתוך לחם שיפון-מחמצת יחד עם מיונז-חרדל, בצל סגול ומלפפון מוחמץ. טעמי העישון נוכחים אך לחלוטין לא משתלטים, והבשר פשוט נמס בפה בביצוע מדויק.

המשכנו לצוואר טלה בבריוש (73 ₪), מנה שמביאה טעמים קצת יותר מקומיים ועמוקים אל תוך הפורמט האמריקני. הבשר העשיר מגיע עם צ'ימיצ'ורי, איולי שום קונפי, מיקס עלים ופלפל חריף מוחמץ, והכול בתוך לחמנייה רכה שעוטפת את הכול בצורה מושלמת.

ההפתעה הגדולה של הארוחה הייתה דווקא הסלמון לקס בבייגל (56 ₪). 50 גרם של סלמון איכותי בעישון קר, מונח על שכבה נדיבה של גבינת שמנת, עגבנייה, בצל סגול וצלפים. מנה שבדרך כלל קל ליפול איתה לבנאליות, הפכה כאן לביס מצוין בזכות הטריות והאיזון המדויק של המרכיבים. אני מודע שלא צפיתי לביס הזה במקדש הבשרים.

מבחן המחיר

הפיל שבחדר הוא, כמובן, שורת המחיר. סנדוויץ' הפסטרמי יעלה לכם 71 שקלים, צוואר הטלה מתומחר ב-73 שקלים, והסלמון בבייגל יעלה 56 שקלים. לשלם למעלה מ-70 שקלים על כריך זה רף גבוה מאוד, אפילו במונחים של תל אביב, בטח כשמדובר בארוחת צוהריים זריזה או אוכל רחוב.

עם זאת, כדי להיות הוגנים, צריך להסתכל על התמונה המלאה. לא מדובר כאן בייצור תעשייתי ובחומרי גלם בסיסיים. "מוב דלי" לא קונים נקניק מעובד, אלא משתמשים בנתחי בשר יקרים ומשקיעים עשרות שעות של עבודה, כבישה ועישון. כשהלחמים נאפים במקום, הרטבים מבושלים מאפס ותהליך ההכנה כל כך סיזיפי ומוקפד, עלויות הייצור מזנקות בהתאם.

זה כנראה לא הסנדוויץ' שתקנו "על הדרך", אבל עבור מי שמחפש איכות ללא פשרות ומוכן לשלם על מלאכת יד קולינרית – "מוב דלי" מספקת ביס שלא נופל ואף מתחרה בדליקטסנים המיתולוגיים של מנהטן. אין ספק שמדובר באחד הסנדויצים הטובים בישראל כרגע.

כתובת: אלנבי 49, תל אביב

תכנים נוספים של לירן שבתאי באינסטגרם.