כשנה אחרי לכתו של השף יזהר סהר: מסעדת "רוטנברג" המופלאה מעמק המעיינות נסגרת

לפני כשנה וחצי הלך לעולמו השף יזהר סהר לאחר מאבק במחלת הסרטן. מאז מסעדת "רוטנברג" שהקים יחד עם בת זוגו הילה, במיקום מבודד בעמק המעיינות, לא נראית אותו הדבר. היום (ראשון) הודיעה הילה כי בסוף השנה תסיים המסעדה את פעילותה כפי שהיא כיום, ונפרדה בכאב מהמוסד הקולינרי הייחודי שהקימה צעד אחר צעד עם בן זוגה יזהר ז"ל.

"אגדה שהייתה", כתבה הילה בפוסט שפרסמה בעמוד האינסטגרם של המסעדה. "זוג צעיר עם שתי בנות מקסימות נוטש את הכרך הגדול, עובר לעמק הירדן, לוקח על עצמו מסעדה קטנה על גבול ירדן ולאורך כעשור ממציא שטויות".

זו סיפרה שיחד למדו לפתח גינה והעמיקו בליקוט ובהיסטוריה הקולינארית של האזור. "שיטות שימור עתיקות תוך עיון מעמיק ביין ואלכוהול", כתבה. "כך לאורך שנים התפתחה לה מסעדת רוטנברג בשקט בפינה של המדינה. ממש על הקצה שלה".

"לאחר לכתו של יזהר הפכה המסעדה לנחמה", כתבה על החלטתה לסיים את פעילות המסעדה. "חן והצוות יצרו ויוצרים אוכל נפלא. מנור עשה ועושה פלאים בגינה. טל ממשיכה לפתח את היין והאלכוהול. בפינה הזו של המדינה הדברים ממשיכים ומתפתחים".

"עם זאת החלטתי לסיים בסוף השנה את הפעילות של 'רוטנברג' כפי שהיא היום", הודיעה. "האמת היא ש'רוטנברג' הייתה הדו-שיח שלי ושל יזהר, ואני רוצה לפתח דו-שיח חדש שלא קבור תחת האובדן, הגעגוע והכאב". עוד היא הבטיחה כי "האגדה של 'רוטנברג' תישאר, אבל הגיע הזמן לסיפור חדש במקום המופלא הזה".

הריאיון האחרון

כחודש לפני שהלך לעולמו, קיימנו עם יזהר ריאיון מיוחד ב-N12. באותו ריאיון זוגי אחרון סיפרו בני הזוג, שחתומים כאמור על אחד הפרויקטים הקולינריים הייחודיים והמעניינים בישראל, ששום דבר לא הכין אותם לטלטלה הגדולה בחייהם: הבשורה שליזהר יש גידול במוח.

לקריאת הריאיון המלא - לחצו כאן

את גדר הגבול עם ירדן רואים כשיושבים לצד השולחנות. כששאלנו אותם כמה הרגישו את המלחמה, ענה יזהר: "לא הרגשנו. בחודש הראשון הצבא לא נתן לנו לפתוח את המסעדה, כי לא ידעו מה לעשות. הילה ממשיכה: "אחר כך הרגשנו שארוחת ערב כבר לא רלוונטית. אין שום דבר מסביבך ב'רוטנברג' בלילה, פשוט כלום, ואנשים בסטרס מזה. אפילו אנחנו בסטרס מזה".

ולמרות הכול, למרות המלחמות, הקורונה והמתיחות הבלתי נגמרת, בני הזוג התעקשו במשך שנים להפוך את 'רוטנברג' לאי נדיר של שקט. עם גידולים מקומיים שמולידים טעמים מיוחדים: "הגינה שלנו היא בגודל של 4.5 דונם", מתארת הילה את המיזם שממלא אותה תשוקה. "מדובר בגינה ובוסתן. זרענו בה שני דונם חיטה, שיהיה לנו ללחם. זה הרבה מעבר לגינה".

"זרענו בה שני דונם חיטה, שיהיה לנו ללחם. זה הרבה מעבר לגינה"

לפני יותר מעשור עזבו בני הזוג את תל אביב כדי להקים יחד את המסעדה המבודדת ליד קיבוץ אפיקים שבו עברו לגור. "קודם כל עברנו לגור ליד סבתא והדודים, באנו לקיבוץ", נזכרה הילה. "יצאנו מנקודת הנחה שאם המקום לא יהיה יוצא דופן, אין לו זכות קיום כלכלית, ולכן הקמנו מקום שהוא לא המודל הצפוני הרגיל, כלומר אקורדיון – מלא בסוף השבוע וריק באמצע השבוע. הרעיון התגלגל והשתנה במשך השנים, כי היינו מאוד-מאוד סקרנים. גם תפיסת העולם והאוכל שלנו עם הזמן השתנו והכול פשוט קרה".

על השאלה כמה זמן הצליח "למשוך" בתור שף למרות המחלה, השיב יזהר בחיוך: "שנתיים לתוך המחלה סיימתי לעבוד. התחושה שלנו הייתה שמשפחה, חברים, מסעדה וגינה הם המפתח - והרבה יותר חשובים מהטיפולים". בסיום הריאיון סיפר שעד הרגע האחרון לא הפסיק לחשוב על מנות, חומרי גלם ושנותר שותף לפיתוחי רעיונות: "לשבת בחצר המסעדה, לפגוש אנשים, לטעום רעיונות ופיתוחים עם קצת יין, זה הכי נכון לי", סיכם.