לשינה יש השפעה עמוקה על בריאות האדם, שיפור הקשב, הזיכרון, הוויסות הרגשי וביצועי העבודה, והפחתת הסיכון למחלות. אבל במהלך העשורים האחרונים, כמות השינה של בני האדם ירדה באופן משמעותי. מחקר משנת 2017, שבדק את השינה של כ-690 אלף ילדים מ-20 מדינות, מצא כי משך השינה הלילית ירד ביותר משעה ב-100 השנים האחרונות.  

עוד בנושא - סיקור N12

כמעט שליש מהמבוגרים בארצות הברית ישנים פחות משש שעות בלילה, ומשך השינה ירד מאז שנות ה-60 אצל מבוגרים ביפן, רוסיה, פינלנד, גרמניה, בלגיה ואוסטריה. "החברה בכללותה השתנתה די הרבה", אומר ת'ון פיטר ואן טיינובן, חוקר באוניברסיטה החופשית של בריסל. "אנחנו נוטים לרצות לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים להתמודד איתו בחיי היומיום שלנו".

לדברי ואן טיינובן, הדיגיטליזציה והגלובליזציה הניעו אנשים רבים לדחוס יותר פעילויות לתוך לוחות הזמנים היום-יומיים שלהם, לרוב על חשבון השינה. במחקרים הוכח שהשימוש ברשתות החברתית בלילה, ופחד מהחמצה מפחיתים את איכות השינה. "גם לחשיפה לאור הכחול מהמסכים יש השפעה מזיקה על מחזורי השינה של האנשים", הסביר ואן טיינובן.

"מבחינה היסטורית לא היה כל כך עניין בשינה, כי במשך מאות שנים אנשים חשבו ששינה דומה למוות", מסביר מארק וו, רופא ונוירולוג מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבמרילנד שחוקר הפרעות שינה ואת המנגנונים הגנטיים המווסתים אותה. "מה שבאמת דרבן את התפתחות חקר השינה היה גילוי שיש דפוסים של גלי מוח מאוד ספציפיים המתרחשים במהלך השינה", הוא אומר.

"השינה היא רב מימדית"

התגלית הגיעה בשנת 1929 כאשר הפסיכיאטר הגרמני הנס ברגר, השתמש בטכניקה שמודדת פעילות חשמלית במוח. שמונה שנים מאוחר יותר, קבוצת מדענים השתמשה באותה טכניקה כדי לזהות שלבי שינה שונים. "למרות שלחוקרים יש הבנה טובה של שלבי השינה השונים, זה היה מאתגר לגלות מה השינה עושה", אומר וו. "שינה היא ההתנהגות והתהליך הפיזיולוגי העיקרי היחיד שאיננו מבינים את התפקוד שלו. זו בעיה מאוד מאתגרת מכיוון ששינה היא אפקט רשת רחב מוח".

"שינה היא רב מימדית", אומרת ליסה מטריצ'אני, החוקרת כיצד שינה משפיעה על בריאות האדם ורווחתו באוניברסיטת דרום אוסטרליה. "מימד אחד הוא איכות השינה. לעתים קרובות זה נמדד באמצעות תפיסה של אדם, אך ניתן לכמת זאת גם לפי מספר ומשך ההתעוררות בלילה, כמו גם לפי כמה זמן לוקח לאדם להירדם בלילה". מטריצ'אני מנסה לישון לפחות 8 שעות בכל לילה, היא מצליחה דרך שמירה על לוח זמנים קבוע של שינה והימנעות מקפה לאחר 15:00, מה שעוזר לה להירדם ביתר קלות.

המבוגר הממוצע זקוק ל-7-8 שעות שינה בלילה. "אבל זה כמו עקומת פעמון", מסביר ד"ר וו. "חלק צריכים רק שלוש שעות, אחרים צריכים 12 או 14 שעות", הוא אומר. עם ההבדלים במשך השינה, גם תחושות העירנות והעייפות משתנות. איכות השינה מושפעת מכמה גורמים, כמו השעון הביולוגי והדחפים הטבעיים, וגם מתח שהאדם חווה. כאשר לוח הזמנים של השינה של אדם אינו מסונכרן עם השעון הביולוגי שלו, איכות השינה שלו עלולה לרדת, ולגרום לו להרגיש עייף ועצבני.

אנשים ישנים (צילום: 123RF‏)
המבוגר הממוצע זקוק ל-7-8 שעות שינה בלילה | צילום: 123RF‏

אנשים שעובדים במשמרות לילה, או כאלו שמנסים לישון במהלך היום, נאבקים לעתים קרובות עם לוחות הזמנים של השינה שלהם, שלא מסתדרים עם השעונים הביולוגיים שלהם. גם חומרים ממריצים, כמו קפה או סיגריות, משפיעים על איכות השינה ובעיקר מגדילים את משך הזמן עד להירדמות.

מעבר לכך, כל חשיפה לאור יכולה לדכא את הפרשת המלטונין, הורמון המעורב בוויסות מחזור השינה והערות של הגוף. לחשיפה לאור כחול ממכשירים אלקטרוניים ומנורות חסכוניות יש את ההשפעה הגדולה ביותר על השינה. מנגד, פעילות גופנית היא דרך מצוינת לשפר את השינה, אבל העיתוי חשוב, מכיוון שתהליך האימון משחרר הורמונים שיכולים להשאיר אנשים ערים.