התנגשות חזיתית: ראשי הקואליציה תקפו את בג"ץ ואת הדיונים הצפויים בחוקי הנבצרות וביטול עילת הסבירות בטענה כי אין לו כל סמכות לדון בחוקי יסוד – אבל 140 מרצים למשפטים, חלקם בכירים, שחברים ב"פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה" מסבירים היום (שני) למה לבית המשפט העליון דווקא יש את הסמכות הזו.

עוד בנושא - סיקור N12 

בהודעה מטעם הפורום, שמובילה ד"ר רונית לוין-שנור מאוניברסיטת רייכמן, הם הסבירו שלמעשה הליך החקיקה של חוקי יסוד זהה לחלוטין לזה של חוקים רגילים. "לכן, משמעות הצהרת ראשי הקואליציה היא כי הרוב הקואליציוני יכול לחסן כל פעולה מפני ביקורת שיפוטית על ידי מתן כותרת ״חוק יסוד״. ללא חוקה וללא ריסון עצמי, הקואליציה מבקשת להיות רשות יחידה מעל לכל: מכוננת, מחוקקת, מבצעת ועכשיו גם שופטת".

המרצים והמרצות טענו עוד כי הקואליציה  "מודיעה שאין לה עוד צורך בחוק", ובכך למעשה היא "דורסת את ערכי היסוד של השיטה ועושה שימוש לרעה בהליכי החקיקה" ולכן היא חייבת לדבריהם להיות חשופה לביקורת שיפוטית על ידי בית משפט עצמאי ובלתי תלוי. "המילים ״חוק יסוד״ אינן מפתח קסמים הנועל כל דלת של ביקורת שיפוטית, אחרת אפשר לקרוא לכל חוק חוק יסוד וכך לחסן כל נורמה פסולה מביקורת שיפוטית".

הם התייחסו גם להצהרתו של רה"מ נתניהו כי לאחר שיעבור השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים הממשלה תעצור את החקיקה – והסבירו: "מניסיון השוואתי אנו יודעים כי אחרי שהוועדה לבחירת שופטים מפסיקה להיות עצמאית ובלתי תלויה – אין שום דבר שיעמוד בדרכה של הממשלה".

גם פרופ' אדם שנער סבור שלבית המשפט העליון ישנה הסמכות לפסול חוקי יסוד. בריאיון לרדיו 103 בשבוע שעבר, הוא הסביר את עמדתו:  "בוודאי שיש לו. יש שורה של פסקי דין שהחליטו במקרים מאוד מוסיימים, מאוד קיצוניים, שאגב מעולם לא קרו. יש כאן איזושהי פירמידה נורמטיבית של חוקים וחוקי יסוד. וכאשר יש סתירה בין חוק לחוק יסוד - חוק היסוד צריך לגבור. ואז השאלה אומרת אם חוק יסוד הוא הנורמה העליונה אז לא יכול להיות דבר מעל חוק יסוד. ולכן לכאורה סמכות הכנסת המחוקקת חוקי יסוד - היא בלתי מוגבלת".

בנימין נתניהו, יריב לוין, מירי רגב, רון דרמר (צילום: רויטרס)
רה"מ נתניהו ושר המשפטים יריב לוין | צילום: רויטרס
שופטי בית המשפט העליון (צילום: אתר בית המשפט העליון)
כל 15 שופטי בג"ץ, שידונו בביטול עילת הסבירות | צילום: אתר בית המשפט העליון

לשם השוואה, הפרופסור יניב רוזנאי, שחבר גם הוא בפורום, הסביר בריאיון לפודקאסט של N12 "אחד ביום" מה המצב בגרמניה. "יש שם חוקה נוקשה, יש חוק יסוד, אבל לא סתם יש שם גם מה שאנחנו קוראים לו פסקת נצחיות. יש סעיף בחוק היסוד שאומר שגם כשמתקנים את החוקה, אי אפשר להשפיע על מאפייני היסוד הבסיסיים של המדינה כדמוקרטיה חוקתית, ועל מאפיינים כמו כבוד האדם".

 אתמול ראשי מפלגות הקואליציה הוציאו הודעה מיוחדת בעקבות הצו על תנאי שהוציאו שופטי בג"ץ בנוגע ל"חוק הנבצרות", שבמסגרתו הממשלה צריכה לנמק מדוע לא לדחות את החלת החוק. "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד יכנס לתוקף בתקופה מאוחרת", הבהירו ראשי הקואליציה. "אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה".

שני דיונים נפיצים יגיעו בחודש הבא לפתחו של בג"ץ. הראשון יתקיים ב-12.9 ויעסוק בחוק הסבירות, לראשונה בהרכב מלא של 15 שופטי העליון. הדיון השני הוא זה שיעסוק בחוק הנבצרות - והרכבו הורחב משלושה לאחד עשר שופטים, שיתכנסו בסוף החודש.