"נכס צאן ברזל": כשחברי הקואליציה היו צריכים את בג"ץ

בקואליציה מקדמים בימים אלה את המהפכה המשפטית, אבל בהזדמנויות אחרות הם נשמעו אחרת. באירועים שונים בעבר, אותם גורמים שעכשיו מבקשים להחליש את מערכת המשפט, עתרו לבג"ץ בנימוקים דומים לאלו שהם רוצים כעת לבטל.

רק בכנסת הקודמת, במהלך ממשלת בנט-לפיד, עתרו לבג"ץ כמה חברי כנסת מהליכוד ומש"ס, באמצעות עו"ד אילן בומבך. העותרים, ובהם מירי רגב ודוד ביטן ביקשו מבג"ץ להתערב בשיבוץ חברי הכנסת בוועדות, שנעשה לדעתם באופן שאינו מייצג את יחסי הכוחות בין האופוזיציה והקואליציה. במהלך הדיון בעתירה, הקואליציה הסכימה להגדיל מעט את ייצוג האופוזיציה בוועדות, אך לדעת העותרים עדיין לא באופן מספק. בג"ץ דחה את העתירה והבהיר את גבולות ההתערבות בפעילות הכנסת.

מי שמוביל בימים אלה את הרפורמה במערכת המשפט הוא שר המשפטים יריב לוין. בין היתר הוא מבקש לבטל את עילת הסבירות. אלא שלפני כעשור וחצי, בזמן ממשלת אולמרט, עתר אותו יריב לוין נגד הממשלה שלא מינתה שר רווחה. הנימוק של לוין, היה, ובכן - שהחלטתו של אולמרט לא סבירה באופן קיצוני.

לוין אף הדגיש את החשיבות בעילת הסבירות ובביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה. "אין בדעתנו להאריך ולהלאות את בית המשפט הנכבד במה שכבר ידוע והפך לנכס צאן ברזל בשיטת המשפט בישראל. החלטותיה של הרשות המנהלית נתונות לביקורתו של בית משפט נכבד זה, ובידו הסמכות אף להורות על ביטולן, שעה שהן נגועות בחוסר סבירות ויש בהן משום מעילה בתפקידה של הרשות המנהלית המביאה לפגיעה באמון הציבור בה", הוא הוסיף.

לוין ציטט מאמר בעתירה שבו נכתב כי הביקורת השיפוטית הכרחית כדי למנוע שימוש לרעה בכח, וכי הביקורת הכרחית. עוד צורך כי נדרש גוף חיצוני שיוכל לבדוק את החלטת, ואין גוף מתאים לכך אלא בית המשפט.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נעזר בעילת הסבירות. אמנם לא ביחס לנבחרי ציבור, אך במסגרת הרפומה הנוכחית מבקש לוין לבטל את עילת הסבירות באופן כללי, ולא רק ביחס לנבחרי ציבור. נתניהו הצטרף לאחרונה לעתירה שהגיש שאול אלוביץ', שבה נטען כי ההחלטה של היועמ"ש שלא לחקור הדלפות בתיקי נתניהו הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני. בג"ץ דחה את העתירה אך מאז הגיש נתניהו עתירה נוספת.