מאחורי הקלעים: הערוץ החשאי בין ליברמן לבכירי יהדות התורה

רק בימים האחרונים הצהיר יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, כי צריך להתפשר עם החרדים בנושא הגיוס. אולם הערב (ראשון) פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" שמאחורי הקלעים מתנהל כבר כמה חודשים, ויש אומרים אף יותר, ערוץ חשאי בין ליברמן לחרדים. לפי שלושה מקורות שונים, בערוץ הזה נטלו חלק מהצד החרדי, בין השאר, בכירי העסקנים ביהדות התורה דוד שפירא ומוטי בבצ'יק. השניים התנהלו מול הצוות של ליברמן.

מי הם המתווכים החרדים בערוץ החשאי?

• דוד שפירא: נכדו של מרן הרב שטיינמן ז"ל, והאיש החזק בביתו של המנהיג הליטאי הרב לנדו. שמו של שפירא הוזכר בהקשר של ההדחה של חבר הכנסת לשעבר משה גפני ומינוי של יעקב אשר במקומו, היו מי שראו בו אחראי למהלך.

• מוטי בבצ'יק: בכיר באגודת ישראל ואחד האנשים החזקים בחסידות גור שמשמש כעוזרו של יו"ר אגודת ישראל חבר הכנסת יצחק גולדקנופף, שלקח גם הוא חלק במגעים.

• שמות נוספים שהוזכרו בציר הזה הם ראש עיריית ירושלים משה ליאון והיועץ החרדי של ליברמן, אבי אבוחצירא, לצד גורמים נוספים.

המסרים החשאיים - והקמפיין הפומבי

לכל צד בערוץ החשאי אינטרס משלו: החרדים מבקשים להשיג פטור מגיוס, ואילו ליברמן נערך לאפשרות שגוש השינוי יזדקק לתמיכתם כדי להקים ממשלה. ייתכן אף שהוא מכוון לראשות הממשלה בתמיכתם. המגעים התנהלו במקביל לקמפיין החוצות שלו, "100 אחוז למשרתים, 0 אחוז למשתמטים", ובזמן שברחוב החרדי מתלוננים על הסתה מצידו.

הבסיס לפשרה: חוק הגיוס מ-2018

ההצעה שליברמן מציע כעת היא חוק הגיוס שלו מ-2018, כפי שנחשף השבוע בחדשות 12 וכפי שליברמן עצמו כתב לאחר מכן. מדובר בהצעה מרחיקת לכת לקראת החרדים, יותר מכול החוקים שעלו על הפרק בשנים האחרונות.

ליברמן בוחר דווקא בהצעה הזאת משום שבשנת 2018 דגל התורה וש"ס כבר הסכימו לה. באותה עת, רק אגודת ישראל התנגדה לחוק. ההערכה היא שעם התאמות מסוימות, גם אגודת ישראל תתמוך בחוק. בכך עשויה להיסלל דרכם של החרדים לכניסה לממשלה.

פטור מוקדם ויעדים נמוכים יותר: חוק הגיוס של ליברמן מ-2018

ליברמן הצהיר כי הוא עדיין סבור שהמודל הנכון הוא גיוס לכולם, אך לנוכח תוצאות הבחירות יש להגיע להבנות על בסיס הצעת החוק שהניח ב-2018, בשינויים ובהתאמות. בהשוואה לחוק ביסמוט, המתווה שלו מציע גיל פטור נמוך יותר, יעדי גיוס נמוכים יותר וסנקציות מצומצמות יותר ברמת הפרט.

• גיל הפטור: במתווה ליברמן גיל הפטור יורד ל-24, לעומת 26 בחוק ביסמוט. המשמעות היא פטור מוקדם יותר לחרדים, אם כי בראייה כלכלית יש בכך גם יתרונות למשק הישראלי.
• יעדי הגיוס: בשנה הראשונה מתווה ליברמן מציב יעד של כ-4,000 צעירים חרדים, מהם כ-650 בשירות אזרחי. בחוק ביסמוט היעד ההתחלתי עומד על כ-4,800. בשנה השלישית היעד אצל ליברמן הוא כ-4,700, לעומת כ-6,500 בחוק ביסמוט. בתום חמש שנים, חוק ביסמוט מציב יעד של 50% ממחזור הגיוס, אך היעדים תלויים גם באכיפה ובסנקציות.
• הסנקציות על הישיבות: בשני המתווים נקבעו סנקציות מוסדיות מדורגות בגין אי-עמידה ביעדים. אצל ליברמן הן מופעלות כשהעמידה ביעדים יורדת מתחת ל-85%, ואילו בחוק ביסמוט רק כשהיא יורדת מתחת ל-75%.
• הסנקציות האישיות: הצעת ליברמן לא כללה מנגנון חדש להטלת סנקציות על תלמידי ישיבות בשל אי-עמידה ביעדים הכלליים, מעבר לסנקציות הקבועות בחוק. לעומת זאת, חוק ביסמוט כלל סנקציות אישיות כבדות יותר - מניעת הוצאת רישיון נהיגה ואיסור יציאה מהארץ עד גיל 23, וכן שלילת הזכאות לנקודות זיכוי במס הכנסה. בשלב השני אמורות היו להתווסף גם שלילת סבסוד מעונות יום, שלילת הטבות בתחבורה הציבורית ואי-זכאות להשתתף בתוכניות דיור מוזל, לצד סנקציות נוספות.