התפקיד החדש של אביגדור ליברמן בכנסת

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו חה"כ אביגדור ליברמן, לשעבר שר הביטחון, צפוי להיכנס מחר (שני) לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ה-26. מלבד המשמעות הפוליטית של החלפת נציג הליכוד (חה"כ בועז ביסמוט שימש יו"ר הוועדה עד לכנסת החדשה) בנציג מטעם "גוש השינוי", למינוי של ליברמן ליו"ר הוועדה משמעויות נוספות.

ליברמן כבר הודיע כי במסגרת הוועדה החשובה, יפעל לפיקוח על מערכת הביטחון. "ועדת החוץ והביטחון, אחת הוועדות החשובות בכנסת - הן בהיבט של פיקוח על מערכת הביטחון והן כתעודת ביטוח שתמנע מהלכים צבאיים לצרכים פוליטיים".

פיקוח על הממשלה, היחשפות למידע ביטחוני וזימון בכירים

ואכן, בסמכות יו"ר ועדת החוץ והביטחון לפקח על מערכת הביטחון, ולהביא לפיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה וביטחונה. במסגרת התפקיד יוכל ליברמן להיחשף למידע ביטחוני וסודי ולדרוש תשובות מראשי מערכת הביטחון כמו למשל הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ, גם באמצעות זימונם לוועדה.

על רקע המתיחות עם איראן, יו"ר ישראל ביתנו כבר הצהיר בשבוע שעבר כי יזמן את הרמטכ"ל אייל זמיר ואת ראש המוסד רומן גופמן: "אני מתכוון לזמן את הרמטכ"ל ולשמוע מה קורה שם באמת. היו הרבה ידיעות לאחרונה, גם על נשק כימי של איראן, גם על כל מיני ניסיונות לעשות פעולות כאלו ואחרות באמצעות שליחים. יש שם הרבה דברים. יש מה לעשות בוועדת החוץ והביטחון".

אם אכן ליברמן יזמן לוועדה את ראשי מערכת הביטחון, למרות ה"חריגות" לכאורה, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה זה קורה. גם בכנסת הקודמת, כאשר הוועדה הייתה בראשות נציג הליכוד, זומנו בכירים לדיונים, כמו למשל הרמטכ"ל אייל זמיר שהשתתף בחודש מאי בדיון חסוי בנושא איראן ולבנון. בדיון אז סקר הרמטכ"ל יחד עם בכירים נוספים את ההכנות למערכה, ההישגים והאתגרים שנותרו.

יו"ר הוועדה אז, חה"כ ביסמוט, אמר בדיון: "תפקידה של ועדת החוץ והביטחון הוא לפקח, לבקר, לשאול את השאלות הנכונות ולהבטיח שמדינת ישראל שומרת על עליונותה הביטחונית ועל ביטחון אזרחיה, ובד בבד לאפשר לצה"ל את הכלים, המשאבים והגיבוי הדרושים לביצוע משימותיו. הפיקוח הפרלמנטרי איננו מכשול לעבודת מערכת הביטחון, אלא חלק בלתי נפרד מחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ומיכולתה של המערכת הביטחונית לפעול באמון הציבור, באחריות ובשקיפות מול נבחרי הציבור".

כאמור, ליברמן טען גם כי אחד מתפקידי הוועדה לשמש תעודת ביטוח שתמנע מהלכים צבאיים לצרכים פוליטיים, ואכן, כפי שהצגנו בכתבה על הסמכויות וההגבלות של ממשלת המעבר, נדרש להחיל את המבחן המהותי של צורך "חיוני ודחוף" על כל פעולה, כולל פעולה ביטחונית. למעשה, כחלק מההליך התקין, כאשר רוצים לצאת למלחמה או לנקוט פעולה שעלולה להביא למלחמה, יש לקיים פיקוח פרלמנטרי במסגרת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

חוק הגיוס

סוגיה נוספת שתהיה באמתחתו של ליברמן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון היא חוק הגיוס. עד כה הוועדה שדנה בחוק הפטור מגיוס היא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וגם בכנסת הנוכחית צפויה הוועדה לדון בחוק שלא אושר עד כה. אף על פי שהחוק צפוי להתקדם רק לאחר הקמת הממשלה החדשה, הוועדה תוכל לדון בנושא הגיוס גם לפני שתוקם ממשלה.

ליברמן שהציג במערכת הבחירות מודל של ולפיו "כולם יתגייסו", אמר על רקע תוצאות הבחירות כי גוש השינוי יצטרך להתפשר. על רקע המגעים עם המפלגות החרדיות להקמת ממשלה, אמר ליברמן: "במערכת הבחירות הצגנו מודל מקסימליסטי בנושא חוק הגיוס, מתוך אמונה שיש רוב מוחלט בעם התומך בהצעת החוק הזאת. אלא שהמציאות הפוליטית שנוצרה שונה מזו שקיווינו לה. במציאות החדשה נפעל לקידום מודל נורמטיבי, קרי הצעת חוק גיוס שתעמוד במבחן בג"ץ. במקביל, נמשיך לפעול בכל הכוח למען המשרתים – חיילי הסדיר, המילואים והקבע".