משפחות שכולות דורשות לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו: "הגיש למבקר המדינה מסמך שקרי וכוזב"

קבוצת משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בטבח 7 באוקטובר, בקרבות ובשבי חמאס הגישה היום (ראשון) תלונה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ופנתה ליועמ"שית בדרישה לפתוח נגדו בחקירה פלילית. לטענת המשפחות, נתניהו הציג למבקר המדינה ולציבור מידע כוזב ומסולף על האירועים שקדמו למתקפת חמאס, בניסיון להסיר מעצמו אחריות למחדל. התלונה מתבססת בין היתר על תחקירים עיתונאיים, עדותו של המזכיר הצבאי לשעבר אבי גיל וטענות שהעלה ראש השב"כ לשעבר רונן בר בתביעתו נגד נתניהו.

המשפחות השכולות שמבקשות תשובות

• המתלוננים: קבוצת משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בטבח 7 באוקטובר, בקרבות שהתנהלו באותו יום ובשבי חמאס בעזה. בין מגישי התלונה חגית ורובי חן, הוריו של איתי חן ז"ל, הילה ויזהר שי, הוריו של ירון אורי שי ז"ל, הרב אלחנן דנינו, אביו של רס"ר אורי דנינו ז"ל,שרון ואיל אשל, הוריה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל וראומה וגדי קדם, שאיבדו בני משפחה בטבח.
• הייצוג המשפטי: התלונה הוגשה באמצעות עורכי הדין נבות תל-צור, טל שפירא, רון ברקמן ושוני אלבק, ובגיבוי חתימתה של השופטת בדימוס נאוה בן אור.
• למי הוגשה התלונה? ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, בדרישה להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה.

מה עומד במרכז התלונה?

• המסמך למבקר המדינה: בדצמבר 2025 הגיש נתניהו למבקר המדינה מסמך בן 55 עמודים שכלל את גרסתו לאירועים שקדמו ל-7 באוקטובר. בפברואר 2026 פרסם אותו לציבור.
• החשד להטעיה: המתלוננים טוענים כי המסמך נערך באופן מגמתי, תוך שימוש בציטוטים חלקיים ממסמכים מסווגים, השמטת מידע מהותי והוצאת דברים מהקשרם.
• לפי התלונה, נתניהו ביקש להציג בפני מבקר המדינה והציבור תמונה שתסיר ממנו אחריות למחדל ותטיל אותה על מערכת הביטחון.
• הבסיס לתלונה: תחקירים של רונן ברגמן ויובל רובוביץ' ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, ריאיון של האלוף במיל' אבי גיל בחדשות 12 ותביעת לשון הרע של ראש השב"כ לשעבר רונן בר.

מהן הטענות המרכזיות נגד נתניהו?

• מדיניות ההכלה מול חמאס: נתניהו טען כי המונחים "שקט" ו"הכלה" מעולם לא נכללו בהנחיותיו. המתלוננים טוענים כי מסמכים ודיונים מהשנים שקדמו לטבח מעידים שהנחה שוב ושוב לשמור על הרגיעה בעזה ולדחות עימותים.
• ההערכה שחמאס מורתע: נתניהו ייחס את התפיסה שחמאס מורתע להערכה אחידה של גופי המודיעין. לפי התלונה, הוא עצמו אימץ את ההערכה והציג את הרתעת חמאס כהישג של מדיניותו, גם כאשר הוצגו בפניו אזהרות.
• תוכנית "חומת יריחו": בכתב התביעה מתואר כיצד נתניהו טען שלא נחשף לתוכנית הפלישה של חמאס. המתלוננים טוענים כי הוצגו לו לאורך השנים פרטים על תוכניות לפשיטה רחבת היקף, לרבות מתקפה של שישה גדודים וכ-3,000 מחבלים.
• סיכולים ממוקדים ברצועה: נתניהו טען כי תמך בסיכולים ממוקדים אך מערכת הביטחון בלמה אותם. בתלונה נטען כי גורמי ביטחון הציעו לבצע סיכולים, אולם נתניהו בחר שלא לאשר אותם ולהמשיך במדיניות שימור השקט.
• הכסף הקטארי לחמאס: בתלונה נטען כי נתניהו ידע על הסטת כספי סיוע מקטאר לזרוע הצבאית של חמאס, אך אפשר את המשך העברתם למרות אזהרות שקיבל. לפי המתלוננים, הכספים שימשו להתעצמות חמאס, בעוד שנתניהו הציג בהמשך תמונה שונה: "טען בפני מבקר המדינה כי מדובר היה בהסטת כספים לא משמעותית בסך כ-4 מיליון דולב לחודש 'בלבד'".

באילו עבירות מבקשים לחשוד בנתניהו?

• ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות: בשל הטענה שניסה להביא את מבקר המדינה והציבור לקבל את גרסתו שלפיה אינו אחראי למחדל.
• מעילה באמון והפרת אמונים במילוי תפקיד ראש הממשלה בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר: בשל אופן הכנת המסמך והגשתו, וכן בשל התנהלותו לכאורה בתקופה שקדמה לטבח.
• עבירות ביטחון מידע: בשל הטענה שפרסם ללא סמכות מסמכים סודיים ביותר.
• עבירות נוספות: במסמך התלונה המלא מוזכרים גם חשדות לזיוף, שיבוש מהלכי משפט, שימוש לרעה בסמכות, גילוי בהפרת חובה והפרת חוק מבקר המדינה.

מה דורשות המשפחות?

• לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה לבירור החשדות המפורטים בתלונה.
• לחקור את אופן איסוף המסמכים המסווגים, עריכתם, הגשתם למבקר המדינה ופרסומם לציבור.
• לבחון את המסמכים המקוריים ואת הפרוטוקולים המלאים של הדיונים, שלטענת המתלוננים יאפשרו לברר אם המידע שהוצג במסמך נתניהו היה מטעה.
• לבדוק את התנהלות נתניהו בשנים שקדמו לטבח, ובפרט את הטענות שהתעלם מאזהרות על התחמשות חמאס ועל הסטת כספים לפעילות טרור.