השר בן גביר דורש להפעיל לראשונה את חוק עונש המוות למחבלים
השר לביטחון לאומי העלה את הדרישה בישיבת קבינט מצומצמת שנערכה לפני כניסת יום הכיפורים • לשרים הובהר כי אין צורך בהחלטת ממשלה וכי מערכת המשפט הצבאית והפצ"ר אחראים להנעת ההליך • נתניהו תמך בקיום דיון נוסף לבחינת צעדים שיבטיחו את יישום החוק • עתירה נגד החוק עדיין עומדת בבג"ץ

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דורש להפעיל לראשונה את חוק עונש המוות על המחבל שביצע את הפיגוע הקשה בבנימין בערב יום הכיפורים ונעצר בחיים. הדרישה הועלתה בישיבת קבינט מצומצמת שנערכה כשעתיים לפני כניסת הצום.
זהו המקרה הראשון מאז חקיקת החוק בסוף חודש מרץ שבו נתפס בחיים מחבל שביצע פיגוע ביהודה ושומרון - ולכן הוא עשוי להיות המקרה הראשון שבו תיבחן הפעלתו בפועל.
חוק עונש המוות למחבלים:

הדרישה של בן גביר - והתשובה שקיבל
במהלך ישיבת הקבינט דרש בן גביר להודיע כי החוק יחול על המחבל. אלא שבדיון הובהר לו כי אין צורך בהחלטה אקטיבית של הממשלה: החוק כבר בתוקף, ומערכת המשפט הצבאית והפצ"ר הם שאמורים להניע את ההליך.
למרות זאת, בישיבה עלה רעיון לקיים דיון המשך ולבחון אם הממשלה יכולה לנקוט צעדים שיבטיחו שהחוק אכן ייושם. ראש הממשלה בנימין נתניהו תמך בקיום הדיון הנוסף.

לדברי השר: "זה המקרה הראשון שבו אפשר להוציא לפועל את חוק עונש המוות למחבלים. במקרה הזה יש כאן עונש חובה, ולכן אנחנו דורשים להפעיל את העונש הזה וליישם את ההוצאה להורג של המחבל. חוק זה חוק - זה החוק שהעברנו, זה החוק שמאפשר להוציא להורג את המחבל וזו ההזדמנות".
המכשול המשפטי: העתירה שממתינה בבג"ץ
זמן קצר לאחר חקיקת החוק הגישו חבר הכנסת גלעד קריב ומכון זולת עתירה לבג"ץ נגדו. בעתירה נטען בין היתר כי נוסח החוק מרחיק לכת, בשל קביעת עונש חובה ובשל שינויים שהוכנסו בו בשלבים האחרונים של הליך החקיקה.

עד כה בג"ץ לא נדרש להכריע בסוגיה המעשית. כעת, לאחר שנעצר מחבל שעשוי להיות הראשון שהחוק יופעל בעניינו, צפויה העתירה להפוך מקונקרטית יותר, ובית המשפט עשוי להידרש אליה.
ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי עונש מוות חובה אינו נהוג במדינות דמוקרטיות, גם באלה שבהן ניתן לגזור עונש מוות. לדבריו, אפילו בחוק הישראלי לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מדובר בעונש מרבי ולא בעונש חובה.

קושי נוסף שעליו הצביע פוקס נוגע לטענה שהחוק מכוון רק כלפי מחבלים שרצחו יהודים. לדבריו, הבחנה כזו עלולה להיחשב מפלה ולהתקשות לעמוד בביקורת משפטית, בייחוד כשמדובר בעבירה שהעונש עליה הוא בלתי הפיך. סוגיות נוספות שעשויות לעלות הן ביטול הדרישה להכרעה פה אחד, שלילת אפשרות החנינה ולוח הזמנים שנקבע לביצוע גזר הדין.
המקרה שעשוי להפוך למבחן הראשון של החוק
נתנאל שקרון ז"ל, תושב עלי זהב בשנות ה-40 לחייו, נרצח בפיגוע ירי סמוך לנווה צוף שבבנימין. שקרון הגיע עם בנו הבכור למעיין עין רעיה כדי לטבול לקראת יום הכיפורים. מחבל שחלף באזור ברכב פתח באש לעבר הרוחצים, ושקרון נפצע אנושות. הוא פונה לבית החולים, ושם נקבע מותו.

לאחר הירי נטש המחבל את רכבו ונמלט רגלית כשהוא חמוש. במהלך המצוד זיהה גשש צה"ל את המחבל וירה לעברו. שעות לאחר מכן פשטו לוחמי דובדבן על בית חולים ברמאללה, איתרו אותו כשהוא פצוע ועצרו אותו בחיים.

מהחקירה הראשונית עלה כי המחבל, פעיל חמאס בן 37 מאזור ביר זית, הכיר את אזור המעיין ואף סייר בו יום לפני הפיגוע. לפי ההערכה, הוא ניצל את העובדה שמתיישבים רבים מגיעים למקום כדי לטבול בערב יום הכיפורים. העובדה שנעצר בחיים היא שמאפשרת כעת לבחון לראשונה את הפעלת חוק עונש המוות.
