הממשלה קבעה שלא תציית לבג"ץ, אז מה הלאה? זו המשמעות

החלטת בג"ץ שהתקבלה לפני שבועיים קובעת שמועצת הרשות השנייה היוצאת בראשות מרדכי מרדכי כשירה לפעול ולקבל החלטות. השרים, בהצהרתם היום (ראשון), למעשה אמרו שהם כופרים בסמכות של בג"ץ להחזיר לפעילות את מועצת הרשות השנייה היוצאת במקום הרשות הנכנסת שפעילותה הוקפאה, זו של יפעת בן חי שגב, כנרת בראשי ועוד.

נזכיר כי בג"ץ הסמיך את הוועדה היוצאת לדון, בין היתר, בעסקת הרכישה של ערוץ 13 בידי אסף רפופורט. החשש כעת הוא שההשפעה המיידית של החלטת הממשלה היא בעיקר "אפקט הרתעתי", שנועד להבריח גורמים עסקיים שמעורבים בעסקאות שנתונות לאישור מועצת הרשות השנייה, שבה כאמור הממשלה לא מכירה.

פרופסור יניב רוזנאי, סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ומנהל משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, אמר היום ל-N12 שהחלטת הממשלה בנושא היא עוד "מיני משבר חוקתי" בסדרת המשברים החוקתיים הבלתי נגמרת שהציבור חווה מול הממשלה.

המשמעות היא שמכאן ואילך, הממשלה תחליט לגבי כל פסיקה, החלטה ופסק דין של בג"ץ אם היא רוצה להכיר בהם ולציית להם. "אין יותר משבר חוקתי מזה", אמר פרופ' רוזנאי.

לדברי רוזנאי, המשמעות היא "אנרכיה מוחלטת" ו"ממשלה שפועלת בניגוד לחוק". לטענתו, חשוב להזכיר שני דברים: ראשית, ההחלטה של הממשלה לא הופיעה בסדר היום המקורי. שנית, ראש הממשלה חתם על הסדר ניגוד עניינים שמונע ממנו להתעסק בענייני התקשורת - וזוהי הפרה של ההסדר. כל התעסקות שלו בנושא מחויבת לקבל הסכמה מראש של הייעוץ המשפטי לממשלה, וגם זה לא קרה.

זהו אינו המשבר החוקתי שכולם חשבו שיתרחש, טען רוזנאי בפני N12, שכן פסק הדין לגבי מועצת הרשות השנייה לא מורה לממשלה לעשות דבר מה או להימנע ממעשה מסוים. זוהי החלטה שאינה נוגעת ישירות לממשלה אלא דווקא לצד ג', אבל הממשלה כבר עכשיו מודיעה שהיא לא הולכת להכיר בפסק דין של בית המשפט.

כל זה מתרחש אחרי התרגילים, המינויים הלא ראויים והלחץ של שר התקשורת שלמה קרעי על חברי המועצה להתפטר - כדי לטרפד את אישור הרכישה של ערוץ 13. גם ההחלטה הנוכחית של הממשלה נועדה לשם כך, טען רוזנאי. לדבריו, הממשלה מבהירה בהחלטתה שהיא מוכנה לפגוע בשלטון החוק, ביציבות ובוודאות כדי לקדם אג'נדה פוליטית מאוד צרה שהממשלה רוצה בה. זהו "אסון חוקתי", לטענתו.

ההחלטה שעוררה סערה

לפני שבועיים וחצי, בג"ץ קבע כי חברי מועצת הרשות השנייה היוצאת יוכלו עדיין להתכנס ולקבל החלטות גם ללא החברים שהתפטרו ממנה. קביעה זו התירה למועצה היוצאת להמשיך ולדון בעסקת רשת 13 ובבחינת ההכנסות של ערוץ 14.

לדברי השופטים, מצטיירת תמונה של מעורבות מצד השר קרעי או מי מטעמו בהחלטת הפיטורים של חברי המועצה. הפסיקה התקבלה בעקבות פנייה של ארגון העיתונאים והעיתונאיות, שטען כי ההתפטרות היא מהלך חיצוני מתוזמן.

כאמור היום, הממשלה הודיעה שהיא לא תכבד את הפסיקה הזו של בג"ץ. עוד הצהירה הממשלה כי לא תכיר בפעולות או במינויים של מועצת הרשות.

לפי הודעת שר המשפטים יריב לוין והשר קרעי, ההחלטה התקבלה "בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת - אף שמספר חבריה המכהנים ירד מתחת לרף המינימלי הקבוע בחוק".

לדבריהם, "הממשלה קבעה כי שלטון החוק מחייב את כל רשויות השלטון ובכלל זה את בית המשפט. פסיקה הסותרת באופן חזיתי את לשונו הברורה של החוק אינה יכולה להקנות סמכות שלא קיימת בחוק, ולכן הממשלה לא תכיר בפעולות שייעשו מכוחה".

הצהרת הממשלה גררה סערה במערכת הפוליטית. "ממשלת ישראל מרימה יד על הדמוקרטיה הישראלית", הזהיר יושב ראש מפלגת ישר! גדי איזנקוט. ראש האופוזיציה לפיד הוסיף: "ממשלה שלא תקבל את פסיקת בג"ץ הופכת לממשלה לא חוקית". יו"ר ביחד בנט הצטרף: "אי-ציות לפסיקת בית משפט מביא לאנרכיה ברחובות".

המועצה הפוליטית של קרעי

כבר בחודש מרץ האחרון דנה הממשלה במינוי מועצה פוליטית לרשות השנייה, הגוף הציבורי המפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים ועל הרשות השנייה עצמה.

הדיונים התקיימו בהמשך לבקשתו של השר קרעי למנות מועצה חדשה. לראש המועצה הזו צפויה כאמור להתמנות ד"ר יפעת בן חי שגב, חרף התנגדות נחרצת בשוק התקשורת ובמקביל לעתירות שהוגשו נגד המהלך.

בן חי שגב משמשת כעדת תביעה בתיק 4000, ובמהלך המשפט נגד ראש הממשלה שינתה את עדותה באופן שהיטיב עם נתניהו. נתניהו עצמו, כך לפי דיווחים, נכח בישיבה והצביע בעד מינויה למועצה. השתתפותו בהצבעה הזו עמדה בסתירה להסדר ניגוד העניינים שעליו חתם.

במסמך ששלח ארגון העיתונאים והעיתונאיות ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה גם כן בחודש מרץ האחרון, עלתה התייחסות ניכרת להתנהלותה של כנרת בראשי, עורכת דין ותומכת מוצהרת של נתניהו, שתפקידה כחברת מועצה אושר גם הוא.

בארגון העיתונאים האשימו כי בראשי מתבטאת "בצורה פסולה בפרהסיה" כלפי עיתונאים וגופי תקשורת שעליהם היא אמורה לפקח כרגולטור. הארגון גם סבור כי עולה דופי בהמלצות הוועדה בכל הנוגע לאישור מועמדותם של חברי מועצה נוספים, בהם חיים שיין, תומך נתניהו מובהק, דנה רביב ואודליה פרידמן - "וזאת בשל קשר פוליטי מובהק ביניהם לבין מפלגת השלטון".

במקביל, גם מועצת העיתונות הוציאה מכתב הממוען ישירות ליו"ר ועדת דותן, השופטת בדימוס שולמית דותן, לקרעי וליועמ"שית, שבו הביעה התנגדות נחרצת לכוונה למנות את בן חי שגב ליו"ר המועצה. מועצת העיתונות הצביעה על עוינות מוצהרת שהפגינה ד"ר בן חי שגב כלפי חדשות 12, גוף מרכזי שעליו היא אמורה לפקח, במסגרת הליך משפטי שבו הטיחה בחברה האשמות חמורות על "מניע זדוני" ו"חשבון פתוח" עימה, טענות שנדחו בבית המשפט.