מכירת חיסול: החוקים השנויים במחלוקת שהקואליציה מקדמת רגע לפני הבחירות

הכנסת ה-25 מגיעה לשבועות האחרונים שלה עד שיתקיימו הבחירות, ועד אז מנסה הקואליציה לקדם שורת חוקים שרבים מהם שנויים במחלוקת. כחלק מבליץ החקיקה, הקואליציה קידמה כמה מהחוקים לאחרונה, חלקם בשלב מתקדם ואחרים עדיין מצויים בדיונים ובשלבים מוקדמים יותר. הטענות המרכזיות נגד החוקים שמקודמים: הרחבת הסקטוריאליות, פגיעה בשוויון, החלשת מנגנוני הפיקוח ופגיעה בעקרונות של עצמאות מוסדית ואיזונים בין הרשויות.

סבסוד מעונות לילדי משתמטים

• השם הרשמי: הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה-2024
• סטטוס: ההצעה שאושרה בקריאה הטרומית במאי 2026 הועברה לוועדת הכספים להכנה לקריאה ראשונה שם החלו לדון בה ביוני 2026.
• עיקרי החוק: הזכאות לסבסוד תיקבע לפי מעמדה של האם, באופן שמאפשר להמשיך תמיכה גם במשפחות שבהן האב אינו מתגייס.
• המשמעות: מבקרי החוק רואים בו מהלך שמרכך את המחיר הכלכלי של אי-גיוס ופוגע בעיקרון השוויון בנטל מול משפחות משרתים.

חוק יסוד: לימוד תורה

• השם הרשמי: הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה.
• סטטוס: ההצעה אושרה בקריאה טרומית והועברה להמשך דיון בוועדה.
• עיקרי החוק: ההצעה מבקשת לעגן את לימוד התורה כערך יסוד של המדינה והעם היהודי, באופן שעשוי לשמש בסיס נורמטיבי להחרגת לומדים מחובת השירות. לפי ההצעה: יוענקו זכויות שוות של לוחמים ולומדי תורה.
• המשמעות: המשמעות המעשית היא ניסיון להעניק מעמד חוקתי להסדר שמעמיק אי-שוויון סביב שאלת השירות הצבאי.

ביטול רפורמת הכשרות

• השם הרשמי: הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון מס' 5) התשפ"ו - 2026.
• סטטוס: ההצעה אושרה בקריאה ראשונה בתחילת יוני 2026, ובשלב זה מתקיימים דיונים עליה בוועדה למיזמים ציבוריים כהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
• עיקרי החוק: ההצעה מבטלת את ההסדרים שאפשרו פעילות של גופי כשרות פרטיים ומחזירה כוח רחב יותר לרבנות ולרבנים המקומיים.
• המשמעות: מבקרי המהלך טוענים שהוא מחזיר מונופול דתי, מצמצם תחרות ופוגע בחופש הבחירה של עסקים וצרכנים. בנוסף, צפויה להיגרם עלייה ביוקר המחיה.

חוק הכותל

• השם הרשמי: הצעת חוק השמירה על המקומות הקדושים (תיקון - ייעוץ הרבנות הראשית), התשפ"ג-2023.
• סטטוס: החוק אושר בקריאה טרומית ונידון בוועדת החוקה בחודש מאי לקריאה ראשונה.
• עיקרי החוק: הנוסחים שפורסמו ביקשו לעגן בכותל בלעדיות לרבנות הראשית בכותל ולמנהגים האורתודוקסיים, איסור תפילה מעורבת, לצד סנקציות כספיות ואף פליליות על חריגה מהכללים.
• המשמעות: זהו מהלך שמצמצם פלורליזם דתי במרחב ציבורי לאומי רגיש, ופוגע בשוויון של נשים ושל זרמים לא-אורתודוקסיים. בנוסף צפויים להיפגע היחסים עם יהדות התפוצות והקשר עם מיליוני יהודים רפורמים.

הארכת השירות הצבאי בצה"ל

• השם הרשמי: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 והוראת שעה), התשפ"ד–2024.
• סטטוס: ההצעה אושרה בקריאה ראשונה והועברה לדיונים בוועדת החוץ והביטחון להמשך הכנה.
• עיקרי החוק: ההצעה מאריכה את השירות הסדיר לגברים ל-36 חודשים במסגרת הוראת שעה, על רקע צורכי כוח האדם של צה"ל. בנוסף, בצה"ל הזהירו מהמשך במחסור בלוחמים ובחיילים אם החוק לא יאושר.
• המשמעות: גם אם הממשלה מציגה זאת כצורך ביטחוני, הביקורת גוברת כשהמהלך מתקדם במקביל לניסיונות להקל על אי-גיוס חרדים, ולכן הוא נתפס כהעמקת אי-השוויון בין משרתים למי שאינם משרתים.

חוק מח"ש

• השם הרשמי: החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 45), התשפ"ו–2026.
• סטטוס: החוק אושר סופית בכנסת לפנות בוקר 11.6.2026.
• עיקרי החוק: מח"ש תוצא מהפרקליטות, תוכפף למשרד המשפטים, ומנהל המחלקה ימונה במנגנון שבו לשר המשפטים ולמשרדו השפעה ניכרת.
• המשמעות: מתנגדי המהלך הזהירו שהחוק מחליש את עצמאות הגוף שאמור לחקור שוטרים, ומגביר את הסיכון להתערבות פוליטית באכיפה רגישה.

פסקת ההתגברות

• השם הרשמי: הצעת חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)
• סטטוס: הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בפברואר 2023 ומאז בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
• עיקרי החוק: בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק רק בהחלטה של 4/5 מכלל ההרכב, ורק אם החוק סותר חוק יסוד ובתנאים נוספים.
• המשמעות: הביקורת השיפוטית תיחלש, כמו גם יכולת בית המשפט להגן על זכויות מיעוט ולהציב גבולות לרוב הפוליטי. למעשה, נבחרי הציבור יוכלו לחוקק כמעט ללא רסן.

פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה

• השם הרשמי: הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי (מינוי, כהונה, תפקידים וסמכויות).
• סטטוס: ההצעה אושרה בקריאה ראשונה ב-1 ביוני 2026 וכעת נידונה בוועדת החוקה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
• עיקרי החוק: ההצעה מפצלת את התפקיד בין יועץ משפטי לממשלה לבין תובע כללי, וקובעת שחוות דעת היועץ לא תהיה מחייבת ומרחיבה את כוח הממשלה ביחס לתפקיד.
• המשמעות: מבקרי החוק טוענים שפיצול התפקיד מחליש את שומר הסף המרכזי של הממשלה, שבמקום להיות שומר סף יהפוך למעין חותמת גומי. בנוסף, עמדתו של היועץ המשפטי לא תהיה מתחייבת, ולמעשה הממשלה תוכל להתעלם מהמלצותיו המשפטיות.

החוקים להחלשת התקשורת: שידורים, פגיעה בתאגיד השידור, חוק הרייטינג ועוד

• השם הרשמי: הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025
• סטטוס: הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המיוחדת בכנסת.
• עיקרי החוק: ההצעה מאחדת רגולציה, מחליפה מודל רישוי במודל רישום, מבטלת חלק ממנגנוני ההפרדה בתחום החדשות ומשנה מהותית את כללי השוק.
• המשמעות: המבקרים מזהירים מפני החלשת עצמאות התקשורת ופגיעה במנגנונים שמגנים על איכות, גיוון ואי-תלות של השידור החדשותי. החוק מיטיב עם ערוצים המקורבים לשלטון, ובמקביל מעניק לרגולטור החדש, שבפועל ישלוט בו השר, סמכויות חסרות תקדים להתערב בהסכמים מסחריים של הערוצים ולעצב את המודל הכלכלי שלהם.

• השם הרשמי: הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה, התשפ"ד-2024
• סטטוס: אושר בקריאה טרומית
• עיקרי החוק: הממשלה תוכל לשלוט בשיטת מדידת הרייטינג שנערכת כיום בידי ועדת המדרוג שמורכבת מהמפרסמים והערוצים השונים. החוק יאפשר לשר התקשורת לקבוע את זהות הגוף שיפקח וימדוד את נתוני הצפייה של כל הגופים שמשדרים בישראל, והוא גם יקבע את הטכנולוגיה שתשמש לכך. ההצעה גם מחייבת ספקי תוכן כמו יס והוט להציג בזמן אמת את נתוני הצפייה.
• המשמעות: השוק מתומחר לפי רייטינג ששווה כסף, ולמעשה מהווה את תקציב הערוצים, וההצעה מבקשת להתערב בהליך. בנוסף תוכל הממשלה לתת עדיפות לערוצים מסוימים.

נציין כי כחלק מהרפורמה של השר שלמה קרעי, קידמה הממשלה והיא ממשכה לקדם שורת חוקים נוספים בתחום התקשורת. חלק מהחוקים מעמידים בסכנה את התקשורת החופשית ומעלים חשש לפגיעה בעצמאות התקשורת, ובחופש הביטוי ובזכויות דמוקרטיות נוספות. לשורת החוקים בתחום התקשורת

חוק שכר השופטים

• השם הרשמי: חוק-יסוד: שכר נושאי משרה ברשויות השלטון (תיקוני חקיקה).
• סטטוס: ועדת הכנסת אישרה את הצעת החוק לקריאה ראשונה.
• עיקרי החוק: ועדה ציבורית תקבע את השכר של כל נושאי המשרה ברשויות השלטון: נשיא המדינה, רה"מ, שרים ח"כים, שופטים ועוד.
• המשמעות: שכרם של השופטים ייפגע, ויש חשש לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט, במעמד השופטים ולמעשה להחלשת המערכת. יחד עם הצעות נוספות נגד מערכת המשפט, ייחלש עוד יותר מעמדה.

ועדת החקירה הפוליטית ל-7 באוקטובר

• השם הרשמי: הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ"ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ"ו-2026.
• סטטוס: ההצעה הונחה להצבעה בקריאה ראשונה.
• עיקרי החוק: תוקם ועדה פוליטית לבדיקת אירועי 7 באוקטובר והנסיבות שקדמו להם שבה לקואליציה ולאופוזיציה יהיה מספר זהה של חברים (בסה"כ 6).
• המשמעות: הוועדה מיועדת להחליף ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את אירועי 7 באוקטובר. לקואליציה תהיה שליטה בוועדה (בשל חרם האופוזיציה) ויש חשש לטיוח החקירה, לקביעת היקף מוגבל לחקירה ולכך שהוועדה תהיה נוחה לדרג המדיני.