"שיהיה בהצלחה לבודק הפוליגרף": מה קרה בעימות בישיבת הממשלה

העימות יוצא הדופן בישיבת הממשלה – העדויות מתוך החדר הסגור: זו הייתה ישיבה עם פוטנציאל נפיץ כבר מהרגע הראשון. השרים ובעלי התפקידים ידעו שזו הפעם הראשונה שדנים בהצעה קונקרטית להקים ועדת חקירה פוליטית ולא ממלכתית. עד אז דנו בממשלה מדוע אין זו העת להקים ועדה ("כי עדיין נמשכת המלחמה", "כי צריך לבחון"). הפעם הונחה על השולחן ההצעה של חבר הכנסת אריאל קלנר, בעידודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ולא רק תפוח האדמה הלוהט הזה הונח על השולחן – אלא גם העובדה הברורה שלראשונה מפירה הממשלה בריש גלי פסק דין של בג"ץ: הממשלה, כך התברר, לא גיבשה תוכנית לצעדים הכלכליים שתנקוט נגד בני ישיבות שאינם מתגייסים ועיצומים כלכליים לאכיפת חובת הגיוס – אף שעבר התאריך שבו הייתה אמורה לעשות זאת. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיל לימון הזהיר את השרים כי כעת, משהגיע המועד לפי פסק הדין לגיבוש התוכנית, הממשלה מפירה את פסק הדין של בג"ץ, מכיוון שלא התחילה אפילו לעסוק בכלל בנושא.

ישיבות ממשלה רבות מתנהלות על מי מנוחות, אך בחודשים האחרונים המפגשים הפכו טעונים יותר. אך הישיבה האחרונה הייתה חריגה בנוף: לתוך הדיון נכנסו נושאים שלא היו בכלל בסדר היום – באופן שנראה מלאכותי למדי – והשיח כלפי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה וכלפי מערכת המשפטי הפך תוקפני ואישי.

לפי גורמים שנכחו בישיבה, כאשר עבר הדיון לעסוק בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שבה תומכת היועצת, נעמד נתניהו באופן חריג במקומו סביב השולחן הארוך בישיבה, התקרב למשנה ואמר לו: "אתה מניח שיש אנשים אובייקטיביים. כולם פוליטיים. אתם פוליטיים, בג"ץ פוליטי", ונימק שמסיבה זו המנגנון שמציעה הממשלה – להקים ועדה פוליטית לחקר 7 באוקטובר – הוא טוב, כי "כל צד פוליטי מאזן את הצד האחר".

לטענת אותם הגורמים, הסיטואציה נמשכה דקות ארוכות וכללה התנצחות בין השניים בשאלת הקמת ועדת חקירה ממלכתית. לדבריהם נתניהו נראה "נסער". לפי החוק, נשיא בית המשפט העליון הוא שממנה את חברי הוועדה הממלכתית, ולטענת נתניהו בישיבה, לפי אותם גורמים, "לרוב הציבור אין אמון בשופט עמית". את עמית כינה "השופט עמית" ולא נשיא.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"שיהיה בהצלחה לבודק הפוליגרף"

ההערה של נתניהו על פיטורי השר בן גביר – "זה לא יקרה" – נאמרה בעקבות עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב- מיארה שהוגשה לבג"ץ, ולפיה היא סבורה שעל השופטים להוציא צו על תנאי שיחייב את נתניהו לנמק מדוע אינו מעביר את השר מתפקידו.

אף שסדר היום של הישיבה לא כלל את הסוגיה של עמדת היועמ"שית בעתירות שהוגשו נגד המשך כהונתו של בן גביר כשר לביטחון לאומי, לטענת הגורמים החלו חברי הממשלה לעסוק בכך לאחר שבן גביר העביר פתק לשר יצחק וסרלאוף ולראש הממשלה. לאחר שקיבל את הפתק, אמר וסרלאוף בקשר לנושא בסדר היום – שעסק בחיזוק ערי הפריפריה ובהן עיריות קריית שמונה ובאר שבע: "אחד הדברים הקשים שיש לנו בפיתוח היישובים זה הייעוץ המשפטי לממשלה והינה היועצת גם החליטה שהיא רוצה לפטר את בן גביר".

הוא הוסיף, לטענת גורמים: "בכל פעם אנחנו מעלים בדיון שהיועצת תוקעת והפרקליטות מונעת, עכשיו הם רוצים לפטר את השר בן גביר. זה לא רק נגדו, זה נגד כולנו". מזכיר הממשלה יוסי פוקס העיר, "אין תקדים לפיטורי שר בלי כתב אישום", וטען כי "זו שבירת כלים, סוף הדמוקרטיה", ובן גביר הצטרף ואמר לפי גורמים, "הם (הייעוץ המשפטי לממשלה – י"י) מהמאפיה" והוסיף: "אתה מכיר את מי שניסה לסחוט אותי מסביבת היועמ"שית ש'אם לא תמנה את רינת סבן, נפטר אותך'". לימון הגיב אז: "זה שקר". בן גביר השיב: "אז בוא נלך לפוליגרף", ולימון ענה: "שיהיה בהצלחה לבודק".

המתקפה על המשנה ליועמ"שית: "אתה ראש הנחש"

במהלך הדיון ניסה לימון במשך דקות ארוכות להסביר את עמדת היועמ"שית, ואמר כי השר בן גביר פוגע בעצמאות המשטרה ומפר את ההסכמות שהגיע אליהן עם בהרב-מיארה ועל דעת ראש הממשלה – הסכמות בכל הנוגע להגבלות בהתערבות בעבודת המשטרה.

נזכיר שבהסכמות שהשר הגיע אליהן עם היועמ"שית, נאסר על בן גביר להתערב בהחלטות מבצעיות ובחקירות של המשטרה, והוטלו עליו הגבלות בתחום המחאות והמינויים. במסמך ההסכמות אף צוין שהמגבלות יהיו תקפות גם לשרים הבאים בתפקיד, לאחר שיוטמעו בפקודת המשטרה ובנוהלי המשרד לביטחון לאומי.

עם זאת, לטענת היועצת המשפטית לממשלה כפי שהובאה בעמדה שהגישה לבג"ץ, בן גביר מפר את המסמך שהתחייב עליו פעם אחר פעם. לימון התייחס לכך בישיבה ואמר: "צריכה להיות כאן משטרה עצמאית, ובן גביר פוגע בעצמאות המשטרה", ותוך כדי הסבריו לפי הגורמים קטע אותו השר דוד אמסלם וקרא לעברו: "אתה בריון, אתה אלים, אתה ראש הנחש ואותך צריך לפטר". נתניהו, לפי הגורמים, לא הגיב לדברים.

השרים, לפי הגורמים, מתחו ביקורת על כך שלימון הביא לדוגמה את הגיבוי שנתן השר בן גביר לשוטר שירה למוות באזרח בתראבין א-סאנע בסוף השבוע, וטען שמדובר בהתערבות בחקירות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שאל: "לי מותר ולבן גביר אסור?" ושר המשפטים יריב לוין הזכיר שגם שרים תמכו בחייל אלאור אזריה, ושהייעוץ המשפטי לממשלה אז לא ביקש לפטר אותם.

המהלך לפיטורי בן גביר: "נסיבות חריגות"

בסביבת הייעוץ המשפטי לממשלה ערים לביקורת ומודעים לכך שהטענה העולה מתגובתם לבג"ץ, שעולה ממנה כי ניתן לפטר שר גם ללא כתב אישום, חסרת תקדים. עם זאת, כפי שעולה מהעמדה שהוגשה, בייעוץ המשפטי לממשלה מסמנים את המקרה של בן גביר ככזה שיצר נסיבות חסרות תקדים – בגלל המצבור המשמעותי של האירועים החריגים שהתערב בהם לדבריהם בעבודת המשטרה, באופן שיש בו כדי לפגוע בעצמאותה, ולאחר שהיועמ"שית בהרב-מיארה ניסתה להימנע ממצב שבו היא מבקשת מבית המשפט להורות לראש הממשלה להעביר את בן גביר מתפקידו.

היועצת, נזכיר, ספגה ביקורת כאשר תמכה במינויו של בן גביר לתפקיד והגנה על המינוי בבג"ץ, למרות עברו הפלילי ולמרות אמירותיו כלפי מערכת אכיפת החוק. גם כאשר הגיעה עם בן גביר להסכמות על כך שיוטלו עליו הגבלות – זה היה לאחר שנתיים וחצי שהוא בתפקיד וגם לאחר שלשיטתה התערב באופן פסול בעבודת המשטרה.

"המציאות הוכיחה שהשר ממשיך להתערב"

"סוגיית הפסקת כהונתו של בן גביר בתפקיד השר לביטחון לאומי היא מורכבת ביותר", אמרו ל-N12 גורמים משפטיים. "ברור שהמצב שביהמ"ש יפסול שר מכהונה מבלי שהוגש נגדו כתב אישום מעורר שאלות ציבוריות חסרות תקדים, אבל יש נסיבות חריגות במקרה הזה שמצדיקות להביא את הדברים להכרעה שיפוטית. מדובר בהגנה על ערכים דמוקרטיים יסודיים של עצמאות המשטרה ומניעת השפעה פוליטית על פעילותה, בעיקר כשאנחנו נמצאים בשנת בחירות".

לטענתם, "בייעוץ המשפטי לממשלה ניסו ככל האפשר למצוא חלופות לשמירת עצמאות המשטרה, אם זה בצווי ביניים של בג"ץ שאסרו על השר להתערב בפעילות משטרתית או במסמך העקרונות (שניסח את ההסכמות בין הצדדים – י"י). אבל המציאות הוכיחה שהשר ממשיך להתערב ויש צבר מאוד גדול של פעולות שלו, בתחומי המינויים, התערבות בחקירות והתערבות בפעילות אופרטיבית של המשטרה, כך שעצמאותה נפגעת. דבר כזה לא קרה עם שרים אחרים בעבר. אלה מקרים בלתי נתפסים – מה, גלעד ארדן פיטר מפקד מחוז בגלל הפגנות של המשטרה? או קידם קצין שזרק רימון הלם על מפגיני שמאל?"

כך, בתגובת היועמ"שית לבג"ץ מפורט כיצד ביקש השר בן גביר להעביר את מפקד מחוז תל אביב בשעתו, עמי אשד, מתפקידו, בעיצומן של ההפגנות נגד הממשלה, תוך שהוא מותח ביקורת על אכיפתו את הסדר בהפגנות; כיצד ניסה להקדים את סיום תפקידו של המפכ"ל הקודם קובי שבתאי, על רקע פנייתו של שבתאי ליועמ"שית בנוגע להתערבויות של השר באירועים אופרטיביים פרטניים. בתגובה גם הובלט המקרה של רינת סבן שבן גביר עיכב את קידומה לדרגת סגן-ניצב, אף שכבר אישר את מינויה, לאחר שזו העידה במשפט נתניהו. מדובר במקרה שאירע לאחר החתימה על מסמך העקרונות, האוסר על בן גביר להתערב במינויים, ושלפי היועמ"שית מעלה חשש כי העיכוב נובע רק משיקולים פוליטיים זרים למינוי.

כל אלה, לשיטת היועמ"שית – כפי שעולה מתגובתה לבג"ץ – מצדיקים הוצאת צו על תנאי שיורה לנתניהו לנמק מדוע אינו מפטר את בן גביר. בכך היא מעבירה את הנטל בנושא אליו, ולנוכח התנגדותו – סביר להניח שבג"ץ עוד יידרש להחליט אם לנקוט צעד חסר תקדים בשל אותן "נסיבות חריגות".

בן גביר לבג"ץ: "עלילות, הטעיות, כזבים"

מנגד, בן גביר לא מתכוון לוותר: "בימים אלה נאספים פרטים עובדתיים מסמרי שיער שיאירו באור אחר את העלילות שהעלילה היועצת המשפטית לממשלה, בזמן שהיא חוטאת בכל מה שהיא מטיחה באחרים ללא כל ביסוס", נכתב השבוע בפנייה מטעם בן גביר לבג"ץ – שבה דרש שלושה ימי דיונים בנושא.

"בהיעדר טענות של ממש מנסה היועצת המשפטית לממשלה ליצור תחושת 'מסה קריטית' או לערום גרגירים לכדי מצג של ערמה. זאת בעוד שבמציאות העובדתית והמשפטית בענייננו אין מסה ואין גרגירים. רק העמקה באירועים תאפשר להציג כמה תגובת היועצת המשפטית רצופה הטעיות, טעויות וכזבים שאורגנו כדי לנסות להביא לסיכולו הפוליטי של השר לביטחון לאומי, שראוי להזכיר – קרא לפיטוריה מהיום הראשון לכהונתו", האשים פרקליטו של בן גביר, עו"ד דוד פטר.

בפנייה טען עורך דינו של בן גביר: "לא ניתן לקבל עשרות טענות פסידו-עובדתיות מצד אחד, ומצד שני לא לאפשר שהות ריאלית להשיב להן כראוי. עצם כהונתו (של השר) נתקפת כאן, לצד שלטון החוק וזכויותיהם הפוליטיות של מצביעיו ומצביעי הקואליציה כולה – רוב אזרחי ישראל, אשר מותקפים כאן יחד עימו".

במכתב תגובה שנשלח לבן גביר ביום חמישי בערב מטעם לימון והמשנה הנוסף, שרון אפק, הם כתבו: "פעלת בניגוד למסמך העקרונות, על אף שגובש בשיתוף עם אנשיך ובהסכמתך". השניים פירטו שורת מינויים שהשר מעכב, בהם ראש מחלקת חקירות, והתריעו: "ככל שהטענות האמורות נכונות, הרי שהתנהלות זו מעוררת חשש כבד להמשך שימוש לרעה בסמכות המינויים במשטרת ישראל הנתונה בידיך, כאמצעי להשפעה פוליטית פסולה באופן שאינו מאפשר לשמור על עצמאות משטרת ישראל ואופייה כגוף ממלכתי וא-פוליטי".