אחרי המחטף בתקציב של מאות המיליונים לחרדים: ביסמוט מודיע שחוק הפטור מגיוס יקודם
עם פרוץ המלחמה מול איראן הכריזו נתניהו וסמוטריץ' כי החוק שנועד לקדם פטור מגיוס לחרדים יוקפא ולא יקודם, אך יו"ר ועדת החוץ והביטחון הצהיר שהוא יקודם "לבקשת הרמטכ"ל" • לצד חוק הפטור מגיוס, יקודמו גם חוק להארכת השירות הסדיר וחוק המילואים • "חבילת חוקים אחת לחיזוק מערך כוח האדם של צה"ל", טען ביסמוט



יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט הודיע הערב (שני) במליאת הכנסת כי חוק הפטור מגיוס יקודם, זאת לאחר שהוחלט שלא לקדמו בשל המלחמה עם איראן. ביסמוט טען שהחוק יקודם, יחד עם החוק להארכת השירות הסדיר וחוק המילואים, "לבקשת הרמטכ"ל". הצבא רוצה רק את הארכת השירות, וחוק הפטור מגיוס לא באמת צפוי להקל את הנטל, אבל הקואליציה חוששת מזעם ציבורי ולכן רוצה להעביר את הארכת השירות במקביל אליו.
חוק הפטור מגיוס - סיקור N12
התוצאה המסתמנת היא שלא יהיה שינוי משמעותי במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, אבל שירות החובה יוארך שוב לשלוש שנים. "ראש הממשלה ואני החלטנו, לבקשת הרמטכ"ל, לקדם מהלך חקיקה כולל של שלושה חוקים", הכריז ביסמוט. "חוק הארכת השירות, חוק הגיוס וחוק המילואים, כחבילת חוקים אחת לחיזוק מערך כוח האדם של צה"ל".
סגנית שר החוץ שרן השכל התייחסה להודעה: "החוק שמונח על שולחן הכנסת לא יגייס את החרדים, זו קומבינה כדי לקנות זמן עד הכנסת הבאה, כשידרשו לפטור גורף מגיוס. אני חוזרת ואומרת, מי שמסכן את בטחון מדינת ישראל בזמן מלחמה, פוטר חייבי גיוס כשהרמטכ״ל מניף דגל אדום ומתחנן לכוח לוחם, הציבור לא יסלח לו ואני אלחם בו".
"לא נפקיר את בטחון המדינה. אני אמשיך להאבק כדי לבלום את החוק עד להשגת פתרון ערכי מבוסס על שותפות בנטל ומתן מענה אמיתי לצורך המבצעי", היא הוסיפה.
הזעם באופוזיציה: "לא ניתן לזה לעבור"
ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף את החזרת החוק לסדר היום, ומסר כי "אנחנו לא ניתן לזה לעבור. יש עתיד עצרה את חוק ההשתמטות בכל הנסיונות הקודמים, אנחנו נעצור אותו גם הפעם". לפיד הוסיף: "לא ניתן לביסמוט ונתניהו להפוך את הציבור החילוני, המסורתי והדתי לעבדים של המשתמטים החרדים".
גם יו"ר מפלגת ישר! גדי איזנקוט יצא נגד קידום החוק. "שרי הקבינט שהורו על פעילות לוחמינו בלבנון, עזה ואיראן, גם בשעה זו, ביצעו אמש מחטף כלכלי לטובת המשתמטים ומודיעים כעת על חזרה לקידום חוק השתמטות רשמי. ממשלה חסרת מעצורים וגבולות", הוא מסר. "עוד חודשי שירות ועוד ימי מילואים, למי שכבר נושא את האלונקה לבד על גבו - זה לא פתרון, זה שקר".

איזנקוט הוסיף: "יד אחת פוטרת משירות ומתגמלת את המשתמטים ויד שנייה מאריכה את השירות למשרתים. כל מתווה שלא יביא לשירות את כלל אזרחי ישראל הוא חרפה שנועדה לשרת אינטרסים פוליטיים ופוגעת בביטחון ישראל, בצה"ל, במשרתיו ובזכרון נופליו".
לפני כשבועיים, חשפנו כי מי שעומדים מאחורי המהלך של הקפאת החוק הם החרדים, מכיוון שהרבנים מתנגדים לנוסח החוק עם תיקוני הייעוץ המשפטי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אף אישר כי ההחלטה שלא לחוקק את חוק הגיוס הייתה החלטה של המפלגות החרדיות. בחודש שעבר פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" שהמנהיג הליטאי, הרב הירש מדגל התורה, מתנגד לתיקונים שהיועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון דורשת להכניס לחוק.
הרב הירש, שנמצא בקשר רציף עם חברי הכנסת של המפלגה, התלונן על נוסח החוק המסתמן: "זה לא החוק שהבטיחו לנו. על החוק הזה נצטרך להצביע נגד". אלא שהרב הירש לא מקבל את ההחלטות לבדו, אלא יחד עם שותפו להנהגה המנהיג הליטאי הרב דב לנדו. הרב הירש והרב לנדו נפגשו, ובפגישה הציף הרב הירש את הסיבות שבגללן הוא מתנגד לחוק. הרב לנדו הסכים להסתייגויותיו, ומכאן הדרך להקפאת החוק הייתה קצרה.

ביוני 2024, בהרכב מורחב של 9 שופטים, קבע בג"ץ כי המדינה אינה יכולה עוד לפטור בני ישיבות מגיוס לצה"ל בהיעדר הסדר חוקי לעניין - המצב המשפטי הוא שעל המדינה לגייס את בני הישיבות. ואולם, פסק דין זה לא נאכף בפועל, ובעקבות כך הוגשו עתירות נוספות שביקשו להורות למדינה לאכוף את החוק - ולשלוח לבני ישיבות צווי גיוס ולהפעיל נגדם סנקציות, על מנת שהם יתגייסו לצבא. לפני שלושה חודשים וחצי, ניתן פסק דין נוסף שבו בג"ץ מתח ביקורת חריפה על המדינה על כך שהיא מתנערת מאכיפת החוק, והורה לממשלה לגבש בתוך 45 יום מדיניות אכיפה אפקטיבית במישור הכלכלי-אזרחי נגד משתמטים.
