חוק הפטור מגיוס לא יקודם - אז מה עכשיו? N12 עושים סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהירו שלשום (שלישי) כי בשל המלחמה והצורך להעביר את תקציב המדינה - הם לא יקדמו יותר את חוק הפטור מגיוס. לפי הנתונים העדכניים, כ-60 אלף בני ישיבות משתמטים משירות צבאי - ולצבא חסרים 12 אלף חיילים. מתוכם חסרים 6,500–7,000 בתפקידי לחימה. מה המצב החוקי כעת באשר לגיוס בני ישיבות והאם זה שהממשלה חדלה מקידום החוק משנה משהו? N12 עושים סדר.

מה המצב המשפטי כעת?

• ביוני 2024, בהרכב מורחב של 9 שופטים, קבע בג"ץ כי המדינה אינה יכולה עוד לפטור בני ישיבות מגיוס לצה"ל בהיעדר הסדר חוקי לעניין - המצב המשפטי הוא שעל המדינה לגייס את בני הישיבות.
• ואולם, פסק דין זה לא נאכף בפועל, ובעקבות כך הוגשו עתירות נוספות שביקשו להורות למדינה לאכוף את החוק - ולשלוח לבני ישיבות צווי גיוס ולהפעיל נגדם סנקציות, על מנת שהם יתגייסו לצבא. לפני שלושה חודשים וחצי, ניתן פסק דין נוסף שבו בג"ץ מתח ביקורת חריפה על המדינה על כך שהיא מתנערת מאכיפת החוק, והורה לממשלה לגבש בתוך 45 יום מדיניות אכיפה אפקטיבית במישור הכלכלי-אזרחי נגד משתמטים.

• עד כה, הממשלה לא גיבשה מדיניות אפקטיבית נגד משתמטים. הוגשו בקשות לבג"ץ להורות על ביזיון בית המשפט, בשל אי-קיום פסק הדין, ודיון נקבע בנושא לפני כשבוע וחצי - אך בשל המלחמה הוא נדחה.
• בעקבות הדחייה, הבהירו שופטי ההרכב בהחלטה ש"הצורך באכיפת חובת הגיוס - הולך וגובר". הם ביקשו מהממשלה להשלים את תגובתם לבקשה, עד ל-22 במארס, ולנמק אילו צעדים כלכליים אזרחיים אפקטיביים היא מתכוונת לנקוט נגד משתמטים על מנת לאכוף את חובת הגיוס.
• לצד זאת, השופטים דרשו מהממשלה לפרט את כלל ההטבות שניתנות כיום בקשר ישיר או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס. זאת, מכיוון שלפי פסק הדין שנתנו שופטי ההרכב - הממשלה אינה יכולה להמשיך לאפשר הטבות שניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס.
• בשורה התחתונה: על המדינה לאכוף את חובת הגיוס, ולגבש סנקציות אזרחיות וכלכליות נגד בני ישיבות.

מה המשמעות שחוק הפטור מגיוס מוקפא?

• בפועל, המצב לא השתנה. חוק הפטור מגיוס לא אושר, כך שלא היה הסדר חקיקתי שיאפשר לפטור בני ישיבות מגיוס - ולכן על הממשלה לנהוג על פי פסק הדין.
• כלומר, על הממשלה לאכוף את חובת הגיוס ולגבש את הסנקציות הכלכליות האזרחיות נגד בני ישיבות, ולא לתת הטבות לבני ישיבות שהם משתמטים, בצורה ישירה או עקיפה.

מהו חוק הפטור מגיוס שהוקפא?

• המתווה שקודם בידי יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט, נועד להסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם, והוא קבע יעדי גיוס נמוכים מאוד ביחס לפוטנציאל הגיוס בקרב האוכלוסייה החרדית.
• במסגרת ההצעה, הסנקציות האישיות על משתמטים יוטלו עד גיל 26 בלבד, וחרדים יוכלו להתגייס לשירות אזרחי בגופים ביטחוניים בשיעור של עד 10% מיעד הגיוס השנתי.
• המתווה גם הכיל הגדרה רחבה בנוגע לשאלה מיהו חרדי, וכולל גם חרדים שנשרו ממערכת החינוך.
• הסנקציות שהוצעו לא היו דרמטיות - למשל, מי שמשתמט לא יוכל להוציא רישיון נהיגה או לצאת מהארץ עד שימלאו לו 23, והוא לא יקבל הטבות מס או מלגה ללימודים. היועמ"שית התנגדה להצעת החוק - קבעה שהוא לא חוקתי וסברה שהוא מתמרץ חרדים לא להתגייס, על ידי זה שהוא מבטיח פטור ולא קובע סנקציות אפקטיביות נגד חרדים שמשתמטים משירות.

מה עכשיו?

• החובה החוקית של הממשלה לגייס חרדים לא השתנתה, ונראה שכרגע - בהיעדר חוק מוסכם - על הממשלה יופעל לחץ לגבש ולהפעיל סנקציות כלכליות ואזרחיות נגד בני ישיבות שהשתמטו מגיוס, ולפרט לבג"ץ אילו אפיקי מימון יש לחרדים שאינם מתגייסים, ולדאוג שהם יוסרו.
• על הממשלה להגיש את עמדתה לבג"ץ תוך שבוע וחצי, ולאחר מכן צפוי שיתקיים דיון בנושא. השופטים, ככל הנראה, יעשו ככל שביכולתם לא לאפשר לממשלה להמשיך לגרור רגליים בנושא - ואולי ינקטו בצעד חריג של קביעה שהממשלה ביזתה את החלטת בית המשפט.