N12
פרסומת

סולברג החליט: אלה שופטי בג"ץ שידונו בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית

בשל מניעותו של הנשיא עמית - סולברג היה זה שקבע את הרכב השופטים שיידון בעתירות • על פניו, מדובר בהרכב שמרני • רשימת השופטים - והצו נגד הממשלה, שכבר יצא

עמית סגל
פורסם:
שופטי בג"ץ שידונו בשאלת ועדת החקירה לטבח ה-7.10
שופטי בג"ץ שיידונו בוועדת החקירה | צילום: יונתן זינדל, אוליבייה פיטוסי, חיים גולדברג, פלאש90
הקישור הועתק

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, קבע הערב (רביעי) את הרכב השופטים שידון בעתירות העוסקות בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. סולברג הבהיר: מועד הדיון ייקבע בהקדם, בהתחשב באילוצי היומן של השופטים. על פניו, מדובר בהרכב שמרני שידון בעתירות.

אלה שופטי בג"ץ שידונו בנושא הרגיש:

  1. המשנה לנשיא נעם סולברג
  2. השופט דוד מינץ
  3. השופטת יעל וילנר
  4. השופט עופר גרוסקופף
  5. השופט אלכס שטיין
  6. השופט ח'אלד כבוב
  7. השופט יחיאל כשר

אתמול, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, החליט להעביר לסגנו, השופט סולברג, את ההחלטה לקבוע את זהות שופטי ההרכב המורחב שידונו בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית. עמית כתב בהחלטה: "סבורני למען ניקיון הדעת כי אין מקום לכך שאתן החלטות בהליכים אלה. לפיכך, אני מורה כי העניין יועבר לטיפולו של המשנה לנשיא".

יצחק עמית, נעם סולברג
נשיא העליון העביר את ההחלטה לסגנו. עמית וסולברג | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הרכב השופטים שכבר הוציא בעתירות צו על-תנאי כלל את השופטים מינץ, שטיין וכשר. הם החליטו להרחיב את חברי ההרכב שידונו בעתירות משלושה לשבעה שופטים. מכיוון שהנשיא הוא זה שמשבץ את ההרכבים - ההכרעה על חברי ההרכב עברה לנשיא עמית. אבל, עמית הוא גם זה שאמור לבחור את חברי ועדת החקירה הממלכתית, ככל שבג"ץ יקבל את העתירות. לכן הוא העביר את הסמכות למנות את חברי ההרכב שידונו בעתירות למשנה סולברג.

לפני כחודשיים בג"ץ הוציא צו על-תנאי בעתירות שעוסקות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי טבח 7 באוקטובר. בית המשפט הורה לממשלה להשיב לעתירות ולענות מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית מכוח חוק ועדות חקירה. זאת, במקביל להכרזה על ועדת השרים שתדון במנדט ועדת הבדיקה הפוליטית שהממשלה רוצה להקים.

ההבדל בין ועדת חקירה ממלכתית לועדת נתניהו
ההבדל בין ועדת חקירה ממלכתית - לוועדה הפוליטית שהממשלה רוצה להקים

במסגרת ההליך בבג"ץ, הממשלה ביקשה מבית המשפט לדחות את העתירות על הסף. באי כוחה של הממשלה טענו כי אם העתירות יתקבלו - יהיה מדובר ב"אקט קיצוני וחסר תקדים".