ועדת החוקה דנה בפיצול תפקיד היועמ"שית

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה הבוקר (שני) בהצעות החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית. החוק שמקדם חה"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) כולל הצעה לפיצול התפקיד, אולם מאחורי הקלעים מסתתר עיקור של התפקיד ותוכנו: תנאי הסף לממונה לתפקיד יהיו מינימליים, וחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לא יהיו מחייבות.

כפי שכבר דיווחנו, חבר הכנסת ממפלגת הציונות הדתית למעשה מבקש לפצל לשלושה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שכיום מחזיק גם בכובע התובע הכללי. ההצעות שעלו עד היום לפיצול התפקיד נגעו לשני תפקידים – לתפקיד התובע הכללי והיועץ המשפטי לממשלה, ורוטמן הוסיף לכך גם תפקיד נוסף, מייצג המדינה בערכאות, תפקיד שגם כיום מצוי בידי היועצת המשפטית לממשלה.

לפי ההלכה הפסוקה, חוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה ועליה לפעול לפיה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. לפי הצעתו של רוטמן חוות הדעת של היועץ לא תחייב את הממשלה והיא תהיה רשאית שלא לקבלה. בנוסף, לפי ההצעה השרים או הממשלה יוכלו לקבוע שאת המדינה ייצג עורך דין אחר שייצג את המדינה בערכאות.

לפי ההצעה, שלושת בעלי התפקידים ימונו באופן פוליטי לחלוטין. היועץ המשפטי לממשלה ימונה בעצת ראש הממשלה והשרים; התובע הכללי ימונה באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת; מייצג המדינה בערכאות ימונה בידי שר המשפטים, והוא יהיה אחראי לייצג את המדינה בהליכים אזרחיים מנהליים.

כיום, היועץ המשפטי לממשלה מחזיק בשלושת הכובעים, ואומנם ממונה בידי הממשלה אך מתוך הצעה של ועדה מקצועית שבוחנת את התאמת המועמד לתפקיד. בראשה, עומד שופט בית משפט עליון בדימוס וחברים בה שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, חבר כנסת, עורך דין ואיש אקדמיה.

לפי דברי ההסבר בהצעת החוק של יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ההצעה נועדה למנוע ניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים. היועץ המשפטי לממשלה אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. אולם במקביל בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור שעמם הוא עובד. הצורך לפי רוטמן למנות מייצג למדינה בערכאות נובע מכך שבהליכים אזרחיים ומנהליים היועץ המשפטי מייצג את האינטרסים הספציפיים של הממשלה הנבחרת.

הצעות חוק נוספות שבהן ידונו הן אלו של חה"כ מישל בוסקילה (תקווה חדשה) שאליה הוצמדו הצעות החוק של הח"כים אלי דלל, יצחק קרויזר, ניסים ואטורי ואליהו רביבו; ושל חה"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) שהוצמדו אליה הצעות של הח"כים קרויזר ואריאל קלנר.

במסגרת ההצעות הנוספות מוצע להעביר את הסמכות לקבלת החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה או החלטה בדבר העמדה לדין של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת, מהיועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה כפוף לאישור ועדה בת שלושה חברים. הוועדה הזו תהיה מורכבת משופט בית משפט עליון בדימוס שימונה בידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה בידי שר המשפטים וסנגור פרטי שימונה בידי הסניגור הציבורי הארצי.

בנוסף מוצע להפריד בין מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לבין מוסד התביעה הפלילית. לפיכך, מוצע למנות תובע כללי שיהיה מוסמך על ניהול ההליכים הפליליים במדינת ישראל. התובע הכללי ימונה בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, ועל פי תנאי הכשירות המוצעים.