בתמיכת החרדים: אושרה בטרומית הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית

יום נפיץ בכנסת: מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) ברוב של 61 מול 46 את הצעות החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית והחלשת מוסד הייעוץ המשפטי בקריאה טרומית. לפי הצעת החוק שמקדם ח"כ שמחה רוטמן, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשלושה תפקידים: היועץ המשפטי לממשלה, התובע הכללי ומייצג המדינה בערכאות.

שר המשפטים, חה"כ יריב לוין, הגיב על האישור בקריאה הטרומית: "מוסד היועץ המשפטי לממשלה כפי שקיים בישראל אינו קיים באף מקום בעולם. אצלנו יש שיטה מעוותת ובה כופים על ממשלה יועץ משפטי שמונה בידי ממשלה קודמת שעמדותיה הפוכות לחלוטין, וזאת בתוך כדי מצב שבו מרכזים בידי אותו יועץ סמכויות דרקוניות וחסרות תקדים שכוללות גם את הסמכות לייעץ, גם הטלת וטו על קידום חקיקה ממשלתית, ייצוג או ייצוג נגד הממשלה בבית המשפט וגם את סמכויות האכיפה הפלילית".

"כשנותנים את כל הכוח לגורם אחד באופן בלתי מבוקר, הכוח משחית", המשיך שר המשפטים לוין. "מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה הושחת עד היסוד בתקופת כהונתה של היועצת המודחת, ובכל התחומים. הייעוץ המשפטי פועל באופן שיטתי על מנת לסכל את מדיניות הממשלה. מוסד הייעוץ המשפטי פשט את הרגל לחלוטין".

שר החוץ גדעון סער הגיב על אישור ההצעה: "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא רפורמה חיונית ונדרשת במערכת המשפט. הגיעה העת לשים קץ לניגוד העניינים המובנה ולריכוז הכוח המופרז המגולמים בתפקיד זה. פיצול תפקיד היועמ"ש נכלל בהסכם הקואליציוני של תקווה חדשה בממשלה הקודמת (2021). המהלך לא בוצע אז רק בשל אובדן הרוב של הממשלה הקודמת בכנסת עוד בטרם מלאה שנה לכהונתה".

"גם היועצת המשפטית לממשלה וגם פרקליט המדינה המכהנים ידעו היטב לפני בחירתם לתפקידיהם על תוכניתי לבצע מהלך חיוני זה", המשיך סער. "ההתנגדות האופוזיציונית להצעת החוק של חה"כ מישל בוסקילה המבוססת על תוכניתי, כולל מצד מי שחתם על ההסכם אז, אינה עניינית. טוב שרוב מוחלט מקרב חברי הכנסת הצביע בעד המהלך ויש להתמיד בו עד להשלמתו".

בניגוד להצעות חוק אחרות שלא זכו לקידום בעקבות החרם של המפלגות החרדיות שחלקן עזבו את הקואליציה, ההערכות היו שהחרדים יתמכו בחקיקה, ושש"ס בהמשך תשוב לממשלה. גם חברי מפלגתו של גדעון סער תמכו, שכן, הוא היה בין אלו שהובילו מהלך דומה בעבר. מבחינה פוליטית, הקואליציה זוכה לקבל "ווין-ווין". הח"כים הבטיחו "רפורמה" ודברים גדולים, וזה הדבר הכי גדול שהם יכולים להעלות על הפרק, ובין החוקים היחידים שנשארו.

הצעת רוטמן – המשמעויות כבדות המשקל

חבר הכנסת מהציונות הדתית מבקש לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שכיום מחזיק גם בכובע התובע הכללי, לשלושה תפקידים. ההצעות שעלו עד היום לפיצול התפקיד נגעו לשני תפקידים – לתפקיד התובע הכללי והיועץ המשפטי לממשלה. רוטמן הוסיף לכך גם תפקיד נוסף – מייצג המדינה בערכאות, תפקיד שגם כיום מצוי בידי היועצת המשפטית לממשלה.

לפי ההלכה הפסוקה, חוות דעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה ועליה לפעול לפיה – כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. לפי הצעתו של רוטמן חוות הדעת של היועץ לא תחייב את הממשלה והיא תהיה רשאית לא לקבלה. בנוסף, לפי ההצעה השרים או הממשלה יוכלו לקבוע שאת המדינה ייצג עורך דין אחר שייצג את המדינה בערכאות.

לפי ההצעה, שלושת בעלי התפקידים ימונו באופן פוליטי לחלוטין. היועץ המשפטי לממשלה ימונה בעצת ראש הממשלה והשרים; התובע הכללי ימונה באישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת; מייצג המדינה בערכאות ימונה בידי שר המשפטים, והוא יהיה אחראי לייצג את המדינה בהליכים אזרחיים מנהליים.

כיום, היועץ המשפטי לממשלה מחזיק בשלושת הכובעים, ואמנם ממונה בידי הממשלה אך מתוך הצעה של ועדה מקצועית שבוחנת את התאמת המועמד לתפקיד. בראשה, עומד שופט בית משפט עליון בדימוס וחברים בה שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, חבר כנסת, עורך דין ואיש אקדמיה.

לפי דברי ההסבר בהצעת החוק של יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט, ההצעה נועדה למנוע ניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים. היועץ המשפטי לממשלה אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק. אולם במקביל בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור שעמם הוא עובד. הצורך לפי רוטמן למנות מייצג למדינה בערכאות נובע מכך שבהליכים אזרחיים ומנהליים היועץ המשפטי מייצג את האינטרסים הספציפיים של הממשלה הנבחרת