הכנסת דנה בהצעה לפיצול תפקיד היועמ"שית

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה גם היום (שני) בשורת הצעות חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בהכנה לקריאה ראשונה. בין המשתתפים הצפויים בדיון, שר החוץ גדעון סער, לשעבר שר המשפטים. על רקע בג"ץ הפצ"רית, חה"כ שמחה רוטמן אמר ברדיו קול ברמה כי "הפסיקה היא מכה אנושה ליועמ"שית", וכי "היועמ"שית ישבה בחקירה בניגוד עניינים בוטה ובתוך הפרה של החוק, באופן פלילי ועברייני". 

שר החוץ גדעון סער התייחס בדיון לכנסת הקודמת שבה כיהן כשר המשפטים, וחזר על כך שסוכם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם יש עתיד כי יפוצל תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף חזר סער על כך שהבהיר לפני מינוי היועמ"שית ופרקליט המדינה כי יוביל את פיצול התפקיד, ולדבריו זה "הנושא החשוב ביותר לרפורמה במערכת המשפט".

יש עתיד הגיבו: "גדעון סער, כהרגלו לאחרונה, שוב משקר. ההצעה שהייתה חלק מההסכמים הקואליציוניים בממשלה הקודמת לא דומה אפילו לנוסח המטורלל וההרסני שמונח עכשיו בוועדת החוקה". במהלך הדיון סער גם תקף את הייעוץ המשפטי לממשלה: "שולט כמו דיקטטור, אין אח ורע למה שקרה במדינת ישראל".

במהלך הדיון בוועדה חה"כ רוטמן הוציא 4 ח"כים מהאופוזיציה, לאחר שלכל ח"כ ניתנו 20 שניות בלבד לשאול את השר סער שאלות. חה"כ אפרת רייטן: "4 ח"כים מהאופוזיציה... בתוך חמש דקות הועפנו, הם לא יכולים לשמוע ביקורת, ושאלות - זה פשוט ביזיון". 

רוטמן: "לא אתן לבריונות הזאת להתנהל כאן! לאחר שהוקצב לכל חבר כנסת זמן של עשרים שניות לשאלות, חבר הכנסת יואב סגלוביץ לא עמד במסגרת הזו ואמר לי דברי נזיפה. נאלצתי לקרוא אותו לסדר. כתגובה לכך חבריו התחילו להשתולל וגם הם הוצאו מיד לאחר מכן".

פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים, אמר בוועדה: "אני תומך בהצעה להפריד את סמכויות היועמ"ש כך שהתביעה תועבר לתובע כללי. יש לי הסתייגות אחת - על פי ההצעה, מטבע הדברים, הממשלה תהיה מעורבת בבחירת התובע הכללי, וזה בעייתי כשזה מתנהל במהלך משפט נגד רה"מ, ולכן הצעתי היא שהצעת החוק תיכנס לתוקפה בעוד שנתיים ועד אז נקווה שכל הפרשות יסתיימו".

כפי שכבר דיווחנו בשבוע שעבר, חבר הכנסת שמחה רוטמן (מפלגת הציונות הדתית) מבקש לפצל לשלושה את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שכיום מחזיק גם בכובע התובע הכללי. ההצעות שעלו עד היום לפיצול התפקיד נגעו לשני תפקידים, תפקיד התובע הכללי והיועץ המשפטי לממשלה, ורוטמן הוסיף לכך גם תפקיד נוסף, מייצג המדינה בערכאות, תפקיד שגם כיום מצוי בידי היועצת המשפטית לממשלה.

בהצעת החוק של היו"ר רוטמן, והחה"כים אוהד טל ומיכל וולדיגר (הציונות הדתית), מוצע להסדיר מחדש את מבנה הייעוץ המשפטי והתביעה בישראל באמצעות פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות. כמו כן מוצעים שינויים משמעותיים בדרכי המינוי, תנאי הכשירות, משך הכהונה והסמכויות של כל אחד מבעלי התפקידים, שמשמעותם עיקור התפקיד ותוכנו.

בהצ"ח של חה"כ מישל בוסקילה (תקווה חדשה), שאליה הוצמדו הצעות החוק של החה"כים יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) והחה"כים מהליכוד אלי דלל, ניסים ואטורי ואליהו רביבו, מוצע להעביר את הסמכות לקבלת החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה או החלטה בדבר העמדה לדין של ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת מהיועץ המשפטי לממשלה לפרקליט המדינה, כפוף לאישור ועדה בת שלושה חברים. הוועדה תהיה מורכבת משופט בית משפט עליון בדימוס שימונה בידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה בידי שר המשפטים וסנגור פרטי שימונה בידי הסניגור הציבורי הארצי.

אחד המציעים, חה"כ אליהו רביבו, אמר: "ההצעה נועדה לטפל בניגוד העניינים המובנה הקיים כיום, כאשר היועץ המשפטי לממשלה משמש מחד כעורך הדין של הממשלה ומאידך כראש התביעה הכללית שאמור להורות על פתיחה בחקירה. זהו צעד חשוב לחיזוק אמון הציבור בנבחריו ובמערכת אכיפת החוק. הפרדת הכובעים תמנע ניגוד עניינים מוסדי ותבטיח קבלת החלטות מקצועית ונקייה משיקולים זרים".

בהצעת החוק של חה"כ חנוך מלביצקי, שאליה הוצמדו הצעות של חה"כ יצחק קרויזר ושל חה"כ אריאל קלנר, מוצע להפריד בין מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה לבין מוסד התביעה הפלילית. לפיכך, מוצע למנות תובע כללי שיהיה מוסמך על ניהול ההליכים הפליליים במדינת ישראל. התובע הכללי ימונה בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט ועל פי תנאי הכשירות המוצעים.