יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, גיבה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לאחר שזו תקפה בחריפות את התנהלות הממשלה בנוגע לגיוס בני הישיבות, עקב ניסיונה לשנות את מהות הייצוג הנפרד שאישרה לה בבג"ץ. לדבריו, "תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא לשמור על החוק ולא לשמור על הקואליציה של נתניהו. יש לה חובה וגיבוי מלא להמשיך ולמלא את תפקידה".

גנץ אמר עוד כי המתקפה של חברי כנסת בליכוד על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה "לא תנקה את הכתם של חוק ההשתמטות שהם מבקשים להביא בעיצומה של מלחמה".

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, פנה בצוהריים מטעמה למזכיר הממשלה, והאשים במכתב תקיף כי הממשלה מנסה לעקוף את היועמ"שית כ"המשך של ניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית'". 

הרקע למכתב הוא שהממשלה פירשה את האישור שניתן לייצוג פרטי לממשלה, ככזה שמכפיף גם את כל גופי המדינה האחרים, כמו משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך – לעמדה שתוצג על ידי עורך הדין הפרטי. זאת, במקום הייצוג הרגיל של גופי המדינה בידי היועצת המשפטית לממשלה.

רצף האירועים:

  • היועמ"שית הבהירה שעם פקיעת החלטת הממשלה בסוף חודש מרץ, אין עוד בסיס חוקי להימנע מגיוס תלמידי הישיבות.
  • בג"ץ הוציא צו ביניים שמקפיא את העברת התקציבים לישיבות עבור תלמידים החייבים בגיוס.
  • הממשלה ביקשה ייצוג נפרד על ידי עורך פרטי בבג"ץ הגיוס.
  • העמדה שבגינה התבקש ייצוג נפרד היא שלמרות עמדת היועמ"שית וצו הביניים של בג"ץ, ניתן להמשיך שלא לגייס את תלמידי הישיבות ואף להמשיך להעביר כספים לישיבות עבור תלמידים החייבים בגיוס.
  • היועמ"שית הבהירה שאין בסיס לעמדה הזו, אך הממשלה קבעה בהחלטת ממשלה שזו העמדה הרשמית שברצונה להציג בבג"ץ.
  • היועמ"שית אישרה לממשלה ייצוג נפרד.
  • הממשלה פירשה את האישור לייצוג נפרד ככזה שמכפיף את כל גופי המדינה לייצוג של עורך הדין הפרטי, במקום לזה של היועמ"שית.
  • היועמ"שית האשימה שמדובר בניסיון לעקוף את הייעוץ המשפטי לממשלה כחלק מהמשך "המהפכה המשפטית", והוסיפה שהממשלה אינה מוסמכת לקבוע שעמדת כל גופי המדינה ייוצגו על ידי עורך הדין הפרטי.

המשנה ליועמ"שית ציין במכתבו כי עמדת הממשלה לגבי הייצוג הפרטי מעוותת את המשמעות של ההיתר שניתן לייצוג נפרד. "מבחינה מעשית, התוצאה של הכפפת כלל גופי המדינה הרלוונטיים לייצוג של עורך דין פרטי היא שאלו יקבלו גושפנקא לפעול בהתאם לעמדת הממשלה.

כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של בני הישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה. בהחלטתה האמורה, ביקשה הממשלה – מבלי שנתונה לה הסמכות לכך – לשנות את מהות הייצוג הנפרד, כפי שאושר על-ידי היועצת המשפטית לממשלה".

עוד נכתב: "נושא זה נוסף לסדר היום דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה, מבלי שהיה סיפק לשקף לממשלה כי מדובר בהחלטה המנוגדת לדין. דרך פעולה זו, יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק".

מוקדם יותר היום הוגשה לבג"ץ עמדה משלימה של מערכת הביטחון, על-ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות. בתשובה צוין כי מערכת הביטחון עובדת על תוכנית לגיוס חרדים "בזמן המיידי". בתחילת חודש יוני ייערך דיון בעתירות בבג"ץ הגיוס בפני הרכב של תשעה שופטים.