N12
פרסומת

בזמן המחאות: זינוק במספר התלונות על אלימות שוטרים בשמונת החודשים הראשונים של 2023

בצל מחאות הענק נגד המהפכה המשפטית והממשלה: עלייה של כ-45% ביחס לתקופה המקבילה לפני כשנתיים • בתחילת השנה שעברה מספר התלונות על אלימות משטרתית היה דומה לכלל התלונות שהוגשו בנושא בשנת 2022 כולה

יובל אראל
פורסם:
יום השיבוש, מחאה,הפגנה, רפורמה משפטית
אלימות משטרתית במהלך המחאות נגד המהפכה המשפטית | עיבוד: גדעון מרקוביץ'/TPS, TPS
הקישור הועתק

בשמונת החודשים הראשונים של 2023 הוגשו למח"ש 1,299 תלונות על אלימות שוטרים, כך עולה מבקשת חופש מידע שהגיש המכון הישראלי לדמוקרטיה. מדובר בעלייה של כ-45% ביחס לתקופה המקבילה ב-2022.

במהלך כמעט כל החודשים הללו ניתן לראות נתונים גבוהים מהרגיל. למשל, בחודש ינואר 2023 הוגשו 149 תלונות, לעומת 119 באותו חודש בשנה הקודמת. בחודש מרץ הוגשו 217 תלונות, לעומת 121 תלונות במרץ 2022. בחודש יולי 2023, בעיצומן של המחאות נגד המהפכה המשפטית, הוגשו 214 תלונות, בעוד שבחודש יולי 2022 הוגשו 97 תלונות בלבד.

למעשה, בשמונת החודשים הראשונים לשנת 2023 מספר התלונות על אלימות שוטרים היה דומה לכלל התלונות שהוגשו על אלימות שוטרים בשנת 2022 כולה – 1,304. בכל שנת 2022 הוגשו 1,304 תלונות ובכל שנת 2021 הוגשו למח"ש 1,295 תלונות על אלימות שוטרים. בשנת 2020 המספר היה נמוך יותר – 934 תלונות.

מעצר מפגין
מעצרו של אמיתי עבודי שהוכה במחאה נגד המהפכה המשפטית באיילון | צילום: צילום: אינסטגרם Ronni Azulike
פרש משטרתי מכה מפגינה באיילון
פרש משטרתי מכה מפגינה באיילון | צילום: לפי סעיף 27 א'

באותם חודשים התנהלו מחאות ענק נגד הממשלה ונגד המהפכה המשפטית. ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שהגיש את בקשת חופש המידע, הסביר כי אמנם "יש להיזהר מהסקת מסקנות" כיוון שייתכן שהעלייה נובעת מעלייה במספר המקרים שבהם יש חיכוך בין אזרחים לשוטרים, לדוגמה בהפגנות. עם זאת, לדעתו "העלייה מעוררת סימני שאלה, בפרט על רקע מועד כניסתם לתפקיד של הממשלה הנוכחית ושל השר לביטחון לאומי. חשוב שהמשטרה תיקח נתונים אלה ברצינות ותחקור ממה נובעת התופעה הזו, כדי לוודא ששוטרים פועלים תמיד לפי חוק בלבד".

פרסומת
ד"ר גיא לוריא
ד"ר גיא לוריא | צילום: עודד אנטמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה

"לא מצליח לזכור משהו כזה ברוטלי ואלים"

גם כיום, במהלך ההפגנות הנוכחיות נגד הממשלה ובקריאה להשבת חטופים, פורסמו תיעודים רבים והוגשו תלונות רבות על אלימות שוטרים בהפגנות. בכתבה שפורסמה במגזין N12 שוחחנו עם חלק מהמפגינים שהתלוננו למח"ש על אלימות. כך למשל, שמי עטר נעצר באלימות, לאחר שהציב טנק עשוי קלקר בכניסה לביתו, כאשר התכונן עם חבריו לקראת הפגנה נגד נתניהו בקיסריה. "הוא הפיל אותי ארצה, דחף אותי", סיפר עטר. "התנפלו עליי חמישה-שישה שוטרים, גרמו לי לחבלות".

"זו חוויה נוראית", הוא המשיך. "לראות את המבט בפרצוף. אתה מסתכל במבט של סגן־ניצב במשטרת ישראל – ואתה מפחד. אתה מבין שאתה מיד תיפגע. הוא הסתער עלינו, לא ייאמן, ואנחנו לא עושים כלום". עוד האשים עטר: "אני לא מצליח לזכור משהו כזה ברוטלי ואלים, בכוונת מכוון, לא כזה במקרה שיש מפגינים שמתפרעים. אין הפגנה, אין כלום. יושבים 11 חבר'ה, אכן מתכננים הפגנה לערב, אבל אין הפגנה ואין שום דבר. זה לא ייאמן".

פרסומת
אלימות משטרתית כנגד אילה מצגר, כלתו של יורם מצגר
אלימות משטרתית נגד אילה מצגר, כלתו של החטוף יורם מצגר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה פועלת למימוש חופש הביטוי והמחאה ונערכת לכל אירוע בכוחות מותאמים על מנת לאפשר למוחים את מימוש זכותם הדמוקרטית, תוך שמירה על שלומם, לצד פגיעה מינימלית בשגרת החיים. בתוך כך, כאשר מבוצעות עבירות או הפרות סדר, מחויבותה של המשטרה להפסיקן תוך אכיפת החוק. כל טענה על התנהגות החורגת מן המקובל, ראוי שתיבחן על ידי הגורמים המוסמכים לכך. משטרת ישראל תמשיך לאפשר את חופש הביטוי והמחאה כזכות לגיטימית במדינה דמוקרטית, אולם לא תאפשר גילויי אלימות, הפרות סדר או תקיפת שוטרים בניגוד לחוק".