קריקטורה שפורסמה היום (חמישי) בשבועון לציבור הדתי "שביעי" מראה את נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות דורכת על לוחם, ומניפה מעליו דגל עם סמל של בתי המשפט. הקריקטורה פורסמה על רקע שני פסקי הדין האחרונים שהוציא בג"ץ נגד הממשלה. בהנהלת בתי המשפט ובלשכת עורכי הדין התלוננו: "זוהי הסתה והמרדה".

מעל לקריקטורה בדף העיתון מופיע קטע שכתב המוציא לאור של השבועון רובי לוזון. "פסיקת בית המשפט העליון בנושא עילת הסבירות מוכיחה שוב את ניתוקם של חלק מהשופטים מהמציאות", כתב. "בעיצומה של מלחמה קשה שבה נמצאים חיילי צה"ל, הנשיאה אסתר חיות לא הייתה יכולה להשתלט על ה'אהרן ברק' שלה - ובמהלך של 'מהר שלל חש בז' קבעה את פרסום פסק הדין לימים האחרונים לכהונתה, למרות התנגדות חלק משופטי העליון".

הוא הוסיף: "בדיוק בזמן שבו אזרחי ישראל ובמיוחד החיילים מחפשים את המאחד והמקרב, חיפשה חיות את המרחיק והמפצל. האם לא חשבה על הסכנה של השלכות החלטתה על האחדות שבין חיילי צה"ל? היא כנראה חשבה, אבל זה פשוט לא מעניין אותה. בעת הזו, שבה האויב הנאצי מעזה חוגג על הפילוג בתוכנו, חיות רואה דבר אחד בלבד - להמשיך את המהפכה האנטי-דמוקרטית שאותה החל הקיסר ברק". 

מהנהלת בתי המשפט נמסר כי היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט פנה היום לעיתון "בשביעי" שבו התפרסמה הקריקטורה. "היא עולה כדי חשד להסתה לאלימות", נמסר. "דרשנו לפעול לאלתר להסרת הקריקטורה מכל המדיות שבשליטת העיתון. מדובר בפרסום חמור העולה כדי חשד להסתה לאלימות. בנוסף, יש בפרסום האמור כדי להקים חשד לזילות בית משפט", כתב היועץ המשפטי.

ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר  פנה במכתב ליועמ"שית בהרב מיארה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בגין הסתה והמרדה. "מדובר בקריקטורה אנטי-דמוקרטית, אנטי-ציונית, פשיסטית וחמורה שיש בה הסתה חריפה כלפי כב' הנשיאה בדימוס, ולמעשה כנגד שופטי ישראל ומוסד בית המשפט בכללותו", כתב בכר בפנייתו.

עמית בכר
ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר

"הסתה זו היא שיא מביש וחמור ברצף של דברי הסתה חמורים שפורסמו כנגד שופטי ישראל בשנה החולפת. לא בכדי נבחרה התמונה של תקיעת סכין בגב חייל צה"ל והמטרה הברורה ושאינה משתמעת לשני פנים, היא ליצור אצל כל מי שייחשף לתמונה את ההבנה שהנשיאה בדימוס, ושופטי ישראל בכלל, הם בוגדים במדינה ובחיילים ונושאים באחריות לנפילתם בקרב".

"לא רק זו, אלא של מי שמביט בקריקטורה המזוויעה לא יכול שלא לראות לנגד עיניו השוואה למוטיבים אנטישמיים ואנטי ציונים מובהקים ומוכרים, כפי שבאה  לידי ביטוי בעלילת הדם שהופצה בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה המוכרת כ'אגדת תקיעת הסכין בגב'", הוסיף עו"ד בכר.

"מחובתנו להזכיר כי הסתה פרועה שכזו, שאינה מרוסנת על ידי מנהיגי הציבור ומובילי דעה, ואף לפעמים מקבלת תמיכה מאותם נציגי ציבור, כבר הובילה את מדינת ישראל בעבר לרצח פוליטי. עלינו ללמוד מתהליכי העבר ולפעול לאלתר לגדיעת ההסתה החמורה משורשה".

שר התקשורת שלמה קרעי פנה ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט לאחר הוראתו להסיר את הקריקטורה מהעיתון: "לא אעמוד מנגד מול ניסיונותיך לפגוע בחופש הביטוי של אזרחי ישראל. אין לך סמכות כלל לצנזר כלי תקשורת".

הכרעות בג"ץ

נזכיר כי בג"ץ קבע אתמול ברוב של 6 מתוך 11 שופטים כי יש להורות על דחיית תחולתו של תיקון מס' 12 ל"חוק-יסוד: הממשלה" בעניין הסדר נבצרות ראש הממשלה, כך שלא יחול מהכנסת הנוכחית - אלא רק מהכנסת הבאה. מרבית שופטי הרוב קבעו כי חקיקת התיקון נועדה לשרת תכלית פרסונלית מובהקת ומהווה "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".

בג"ץ חוק הנבצרות
בג"ץ חוק הנבצרות

הנשיאה בדימוס אסתר חיות קבעה כי מדובר ב"תיקון פרסונלי מובהק המהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת, וכי הדרך לרפא את הפגם החוקתי שנפל בו היא בדחיית תחולתו לכנסת הבאה". לדבריה, "תחולתו המיידית של התיקון, האופן שבו הוצג על ידי יוזמיו ותומכיו, עיתוי הגשת הצעת התיקון, קצב השלמת חקיקתו וכן תוצאותיו הנורמטיביות – מלמדים בהצטברותם כי עניינו האישי של ראש הממשלה המכהן לא היה רק המניע ('הטריגר') לחקיקת התיקון, אלא גם ההצדקה הדומיננטית לחקיקתו במועד שבו הוא נחקק".

כמו כן, בג"ץ פסל השבוע את החוק לביטול עילת הסבירות ברוב של 8 בדעת רוב, מול 7 שדחו את העתירה. מדובר בפסילה תקדימית של חוק יסוד, כאשר 12 מתוך 15 השופטים מאשרים לפסול אותו - על רקע שאלת הסמכות של בג"ץ בנושא.

פסק הדין הסופי בעתירת חוק הסבירות
פסק הדין הסופי בעתירת חוק הסבירות

בפסק הדין כתבה הנשיאה בדימוס חיות: "עקרון שלטון הרוב הוא מנשמתה של הדמוקרטיה. עם זאת, הוא אינו מהווה הצדקה לחקיקת נורמה חוקתית שתמנע באופן כה גורף פיקוח וביקורת על החלטות הדרג הנבחר. בהינתן מערכת האיזונים והבלמים השברירית והחסרה הקיימת בישראל, שלילה מוחלטת של הביקורת השיפוטית על סבירות החלטות הממשלה ושריה, מעקרת מתוכן חלק מהותי מתפקידו של בית המשפט בהגנה על הפרט ועל האינטרס הציבורי".