בג"ץ הוציא הערב (חמישי) צו ביניים שמקפיא את התמיכה לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס החל מ-1 באפריל. עם זאת, המימון יימשך עבור תלמידים שלא נמצאים "בגדר הצו" עד לתום שנת הלימודים הנוכחית באב. הרכב מורחב של 9 שופטים ידון בסוגייה בחודש מאי. בכך, אימצו השופטים עמדה מחמירה יותר מזו של היועמ"שית שביקשה בתגובתה הערב לבג"ץ לאפשר "תקופת הסתגלות זמנית", לזמן קצר בלבד, שבה ניתן יהיה להמשיך להעביר תקציבים לישיבות.
לקריאת צו הביניים הדרמטי של בג"ץ
בצו נכתב כי "נאסר על המשיבים לבצע העברות כספים לצורך תמיכה במוסדות תורניים עבור תלמידי מוסדות תורניים שלא קיבלו פטור או דחייה משירות צבאי (מכוח ההסדר שהיה קבוע בפרק ג'1 לחוק שירות ביטחון) ולא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה". כך נקבע גם "ביחס לתלמידי מוסדות תורניים שדחיית שירותם מכוח פרק ג'1 האמור פקעה והם לא התייצבו לגיוס מאז יום 1.7.2023 מכוח החלטת הממשלה". צו הביניים ייכנס לתוקף ב-1 באפריל, יום שני הקרוב.
השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג הבהירו כי הצו הוצא לנוכח "עמדת היועצת המשפטית לממשלה בדבר אי-חוקיות העברת כספי התמיכות לאחר מועד זה, ובהיעדר מקור סמכות לכאורי להמשך התקצוב, לא ראינו להורות על הוראת מעבר".
בתשובת המדינה הרשמית לבג"ץ, נכתב כי החל מ-1 באפריל "לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות". עוד נכתב בתגובה כי "נכון למועד הגשת כתב תשובה זה, לא הוצג לייעוץ המשפטי לממשלה מתווה חקיקה קונקרטי, הנתמך בתשתית עובדתית-מקצועית". תשובת המדינה מנוגדת לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו לבג"ץ, המופיעה כנספח בתוך התשובה, שלפיה אין להורות בצו על הפסקת התמיכות לתלמידי ישיבות לפני סוף שנת הלימודים.
יו"ר ש"ס, חה"כ אריה דרעי, תקף בחריפות את החלטת בג"ץ ואמר כי הצו הוא "אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים". לדברי דרעי, "דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"ץ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם. ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה".
בתשובת המדינה לבג"ץ, שפורסמה על ידי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, נכתב כי בהיעדר החלטת ממשלה שלא לאכוף את חובת גיוס החרדים, "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים". לדבריה, "בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין".
בהרב-מיארה הבהירה כי מאחר שהוראת השעה של הממשלה פוקעת בסוף החודש, החל מ-1 אפריל לא יהיה מקור סמכות שיאפשר לה להמשיך ולהימנע מהליכים לגיוס בני הישיבות. לדבריה, במצב זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו חייבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות. עם זאת, היא ציינה כי כן יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה.
היועמ"שית הסבירה כי הסיבה להיעדר הסמכות היא פקיעת החלטת הממשלה שאפשרה לא לגייס חרדים, והעובדה שלא אושרה החלטה אחרת שמאפשרת את הארכתה. "על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים, שדחיית השירות שניתנה להם פקעה - או שהגיעו לגיל גיוס אחרי הפקיעה", כתבה. "אופן המימוש של חובה זו ייקבע על-ידי רשויות הגיוס".
רה"מ: עמדת היועמ"שית לא מקובלת
בתמצית עמדתו של ראש הממשלה, שאינה עולה בהכרח בקנה אחד עם עמדת היועמ"שית, נכתב כי "במסגרת תשובת המדינה הנוכחית משתמע כי רשויות הגיוס חייבות לקרוא באופן גורף להתייצבות פרטנית לגיוס. עמדה זו אינה מקובלת על ראש הממשלה. היעדר בסיס נורמטיבי להימנעות גורפת מגיוס אין משמעותו הוראה גורפת לגיוס. מדובר בסתירה של ממש ושינוי מהותי מהעמדה שהובאה לבית המשפט".
לטענת נתניהו, "הפרשנות הזו שוללת את הסמכות של צה"ל להפעיל שיקול דעת בנושא את מי לגייס ומי לא. הוא אמר כי בחינת השאלה הזו תוכל להיעשות רק אחרי תקופת מעבר, וקרא לדחות את העתירה מאחר שהיא "עוקרת את הסמכות ושיקול הדעת שהעניק המחוקק לצבא להחליט על מועדי הוצאת צווי הגיוס", והדגיש כי "בית המשפט לא מחליף את שיקול הדעת של הרשות המחוקקת והמבצעת".
לדברי ראש הממשלה, "אזרח שומר חוק שאינו מפר שום הוראה חוקית ולא קיבל צו התייצבות, אינו יכול להפוך בין לילה למשתמט". הוא קרא להמשיך את התמיכות למוסדות שתלמידיהן לא יתגייסו לפחות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, והדגיש כי כל עוד לא קיבל תלמיד הישיבה צו גיוס אישי - אין כל שינוי בסמכות החוקית להעברת כספי תמיכות למוסד שבו הוא לומד עבורו.