הממשלה אישרה היום (שני) באופן סופי את החוק לביטול עילת הסבירות - ודקות לאחר שאושר בקריאה שנייה ושלישית, כבר הוגשו שורת עתירות לבג"ץ. העותרים מבקשים מבג"ץ לבטל את התיקון לחוק בטענה שמדובר בשינוי שאינו חוקתי, שהוא בבחינת שינוי בשיטת המשטר הדמוקרטי של מדינת ישראל ופוגע במערך האיזונים והבלמים שקיים בין שלוש הרשויות.

סיקור שוטף ב-N12

קודם כול, צריך לציין שמדובר בתיקון לחוק יסוד ולא בחוק רגיל. לכן, מלכתחילה התערבות של בג"ץ היא תרחיש נדיר במיוחד. המקרה היחיד שבג"ץ כבר קיבל בו עתירות נגד תיקון לחוק יסוד היה כאשר מדובר היה בתיקון זמני ופרסונלי, שאינו מתאים להיות חלק מהחוקה. גם בעתירות שהוגשו היום נטענה טענה דומה, כלומר שביטול עילת הסבירות הוא "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".

אפשרות נוספת שעולה בעתירות מכונה "תיקון חוקתי שאינו חוקתי". זה מסלול שבג"ץ מעולם לא השתמש בו בפועל כדי לקבל עתירה נגד חוק יסוד. עם זאת, השופטים ציינו במספר הזדמנויות שהטענה יכולה להתקבל במקרים שבהם יש פגיעה בגרעין של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

זאת תהיה טענה מרכזית שתידון בעתירות - שביטול עילת הסבירות פוגע בשלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובתפקידה של הרשות השופטת בתוך מאזן הכוחות בין הרשויות. בכך, יטענו העותרים - הדמוקרטיה הישראלית נפגעת קשות בעקבות התיקון.

שופטי בג"ץ לקראת הדיון על מינוי דרעי לשר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הציבור סובל מעינוי דין ומערכת משפט לא יעילה. הרפורמה לא עוסקת בכך (ארכיון) | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

טענה אחרת מתמקדת בהליך החקיקה החפוז לטענת העותרים. התקדים הרלוונטי במקרה הזה הוא "חוק מס דירה שלישית" שבוטל בבג"ץ בשל הליך החקיקה. זו טענה מעט בעייתית יותר. קודם כל, במקרה של מס דירה שלישית ההליך היה כה מזורז עד כדי כך שחברי הכנסת לא הבינו על מה הם מצביעים. בנוסף, במקרה הנוכחי מדובר בחוק יסוד ולא בחוק רגיל. מצד אחד, אפשר לטעון שדווקא בחוק יסוד נדרש הליך חקיקה יסודי יותר ולכן יש הצדקה להתערב. מצד שני, אפשר גם לטעון שבג"ץ צריך להיות זהיר יותר כיוון שמדובר בחוק יסוד.

בנוסף לכל הנימוקים האלה, שעוסקים בתרחיש של ביטול החוק, יש גם אפשרות נוספת. ייתכן גם שבג"ץ לא יפסול את החוק עצמו, אלא ירחיב עם הזמן באמצעות כלים אחרים לביקורת שיפוטית. גם עילת הסבירות לא נוצרה בחקיקה אלא בפסיקה, ולכן קיימת אפשרות שבג"ץ ינסה למלא את החסר בדרכים אחרות.

שורת ארגונים אזרחיים כבר הגישו את העתירות שלהם, ואליהם תצטרף זו של מפלגת "יש עתיד". ראש האופוזיציה לפיד התייחס בהצהרה לתקשורת שמסר לאחר אישור החוק להתפתחויות ואמר: "בדמוקרטיה לפעמים אתה מפסיד ולפעמים אתה מנצח. כולנו מקבלים את זה. אלא שמה שקרה פה היום הוא לא במסגרת הדמוקרטיה. זה משהו אחר. זו שבירה מוחלטת של כללי המשחק".

"כבר מחר בבוקר אנחנו נעתור לבג"ץ נגד החקיקה הנפסדת הזו, נגד הביטול החד צדדי של האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, ונגד הדרך האנטי-דמוקרטית והדורסנית שבה נוהלו הדיונים בוועדת החוקה", הוסיף ראש האופוזיציה. "אין פרוצדורה עקומה, אלימה, משונה וחסרת תקדים כמו הקרקס הגרוטסקי שניהל רוטמן בוועדת החוקה. ככה לא מקיימים דיון על שינוי של חוק יסוד שנוגע לעצם השיטה המשטרית שלנו".

בין הגופים שכבר עתרו - התנועה לאיכות השלטון וכן תנועת "דרכנו" בשיתוף עם התנועה הדמוקרטית האזרחית. בעתירה האחרונה הם מבקשים מבג"ץ "להוציא בדחיפות צו ביניים, שישעה לאלתר את התיקונים לחוק יסוד: השפיטה". יו"ר "דרכנו", יזהר שי, מסר: "שמותיהם של הח"כים שהצביעו היום בעד החוק שנועד לקעקע את יסודות הדמוקרטיה הישראלית ייזכרו לדיראון עולם. יום אחד הם ינסו להכחיש, להשכיח, לתרץ, לספר סיפור אחר. אבל ההיסטוריה תזכור אותם לנצח וגם אנחנו. בושה".

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון מסר: "משכלו כל הקיצין והממשלה לא נענתה לקריאתנו לחדול מההרס והחורבן, הגיע כעת תורו של בית המשפט העליון להתייצב ולמנוע את החקיקה הזאת, שהתקבלה באופן לא חוקתי תוך ניצול לרעה של הסמכות המכוננת, ותוך הצגת מצגי שווא של שמחה רוטמן וחריגה מוחלטת מהדרך בה שינויים דרסטיים שכאלה צריכים להיעשות".

עם אישור החוק אמר שר המשפטים לוין במליאת הכנסת: "עשינו צעד ראשון במהלך ההיסטורי החשוב של תיקון מערכת המשפט ושל השבת הסמכויות שנלקחו מהממשלה ומהכנסת לאורך שנים ארוכות". הוא פנה לאופוזיציה ואמר: "אנחנו יוצאים עכשיו לפגרה ארוכה, אני יוצא אליה בידיעה שהעברנו חוק חשוב, אבל בלי שמחה לאיד ועם רצון אמיתי לקרב בין כל חלקי העם. זו אחריות משותפת שמוטלת גם עלינו וגם על חברינו לאופוזיציה. בואו ננצל את הפגרה ונגיע להבנות. זה אולי לא האינטרס הפוליטי של כולם, אבל זה בוודאי האינטרס הלאומי שצריך להנחות אותנו".