נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות קבעה היום (שני) כי הדיון בעתירה נגד החוק לביטול עילת הסבירות יתקיים ב-12 בספטמבר. הדיון ייערך, לראשונה מקום המדינה, בהשתתפות כל שופטי בית המשפט העליון. התאריך שנקבע לדיון הוא כחודש לפני פרישתה של נשיאת העליון חיות, מה שמרמז גם שפסק הדין יינתן ככל הנראה עד לחודש ינואר.
המהפכה המשפטית - סיקור N12
- לקראת דיונים גורליים: ההכרעות הדרמטיות של בג"ץ אחרי "חוק טבריה"
- נתניהו התחמק משאלת הציות לבג"ץ, גלנט הבהיר: "נפעל לפי חוק"
- ח"כים בליכוד לבכירי צה"ל: "מה אתם מתערבים בחקיקה?"
לפי הודעת נשיאת העליון, הדיון בעתירה שהגישו התנועה למען איכות השלטון, התנועה הדמוקרטית האזרחית וגופים נוספים, ייערך בהשתתפות הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת ענת ברון, השופט דוד מינץ, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט ח'אלד כבוב, השופט יחיאל כשר והשופטת רות רונן.
התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות נגד התיקון לחוק יסוד: השפיטה (חוק הסבירות), מסרה בתגובה להחלטה כי "מדובר בעתירה היסטורית, שנועדה לבטל את החוק המרכזי בסדרת חוקי ההפיכה המשטרית. טוב עשתה הנשיאה שצרפה את כל שופטי בית המשפט העליון לדיון החשוב הזה". בתנועה הבהירו כי "אנחנו ניצבים בפני אירוע היסטורי - התכנסות כל שופטי בית המשפט העליון לדיון על עתידה הדמוקרטי של מדינת ישראל. אנו נתייצב שם להילחם את מלחמתו של המחנה הליברלי על עתיד המדינה".
קביעת מועד הדיון בעתירה מגיעה כמה ימים לאחר הריאיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו ל-CNN, שבו לא השיב לשאלה אם יציית לבג"ץ, במידה שזה יפסול את החוק לביטול עילת הסבירות. ראש הממשלה התחמק מלהשיב לשאלה הזו וענה: "מקווה שלא נגיע לזה". בריאיון לוולף בליצר מ-CNN הוסיף נתניהו כי "אנחנו לא רוצים בית משפט כפוף. אנחנו רוצים בית משפט עצמאי - וזה התיקון שאנחנו עושים. המצב, או המצב פוטנציאלי, שבו במונחים אמריקניים, בית המשפט העליון ייקח תיקון חוקתי ויגיד שהוא לא חוקתי - זה סוג הסחרור שאתה מדבר עליו, ואני מקווה שלא נגיע לזה". ראש הממשלה הזהיר כי המדינה עלולה להיכנס ל"שטח לא ידוע".
אמש קבע בג"ץ כי "חוק טבריה", שצפוי היה להיטיב עם מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דריה, לא יחול על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. המשמעות היא שבועז יוסף, שמכהן כראש הוועדה הקרואה בטבריה ושעבורו חוקק החוק - לא יוכל להתמודד בבחירות על ראשות העיר. לאחר ההכרעה בעתירה זו, צפויים דיונים בארבע עתירות מרכזיות אחרות - העתירות נגד חוק הנבצרות, ביטול עילת הסבירות, אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים והמשך כהונת נתניהו למרות הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו.
כבר ביום חמישי הקרוב, בג"ץ ידון בעתירות בעניין חוק הנבצרות - התיקון לחוק היסוד שמגביל את האפשרות להכריז על נבצרות ראש הממשלה למקרים רפואיים בלבד. העתירה תידון בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון - הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית. בשונה מ"חוק טבריה", מדובר כאן בתיקון לחוק יסוד, וקבלת העתירה נגדו תהא חריגה הרבה יותר.
היועצת המשפטית לממשלה כתבה בתשובתה לבג"ץ שיש לבטל את "חוק הנבצרות", ונימקה זאת בכך שמדובר בתיקון פרסונלי שנועד לסייע ספציפית לראש הממשלה נתניהו ולהשפיע על מצבו המשפטי. בג"ץ כבר קיבל בעבר שתי עתירות נגד תיקון לחוק יסוד מתוך נימוק דומה - כלומר, שהכנסת קבעה בחוק יסוד הסדר ספציפי או פרסונלי שאינו מתאים לחוק יסוד.
בנוסף לכך, שופטי בג"ץ יידרשו לדון גם בעתירה שהגישו "יש עתיד" והתנועה לאיכות השלטון נגד החלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה אינה פועלת כבר חודשים ארוכים, ותקנים של שופטים נותרים חסרים. עילת הסבירות הייתה יכולה לשמש עילה רלוונטית כדי לתקוף את החלטת שר המשפטים. בשל ביטול העילה, העותרים השתמשו גם בעילות מנהליות אחרות - כמו עילת השיקולים הזרים.
אותו הרכב שידון בעתירה נגד "חוק הנבצרות", יקיים ב-12.9 גם דיון בעתירה שדורשת לקבוע שנתניהו מנוע מלהמשיך לכהן כראש הממשלה. לטענת העותרים, בשל מעורבות נתניהו בחקיקה המשפטית והפרת הסדר ניגוד העניינים על ידו - הוא אינו יכול לכהן עוד בתפקידו.
התרחיש שבג"ץ יקבע שנתניהו לא יכול לכהן יותר הוא תרחיש כמעט דמיוני. לא נראה שהאפשרות הזו עומדת על הפרק. לצד זאת, ישנה אפשרות שבג"ץ יקבע בצורה ברורה את המגבלות החלות על נתניהו. עד כה היועצת המשפטית לממשלה שרטטה את הגבולות שנובעים מהסדר ניגוד העניינים - ובג"ץ רק אישר שחוות דעתה מחייבת.