על רקע ההצבעה המתוכננת מחר בכנסת על ביטול עילת הסבירות - יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי הציגו מוקדם יותר היום (ראשון) מתווה פשרה מטעמם. לפי המתווה, עילת הסבירות תצומצם באופן כזה שלא ניתן יהיה לפסול מכוחה בלבד החלטות ממשלה או החלטות שרים מכוח סמכותם בדין, ובלבד שהחלטות אלו נוגעות לענייני מדיניות, ונדונו ואושרו על ידי הממשלה במליאתה.
בליכוד סירבו לקבל את המתווה של בר-דוד ואמיתי בטענה שהוא "קבלה חד-צדדית של עמדת האופוזיציה ומעקר לחלוטין את התיקון בנושא הסבירות". גם ראשי המחאה הביעו את התנגדותם ואמרו כי "הפשרה הזו לא בהכרח תמנע פיטורים של שומרי סף". מי שלא פסל את המתווה הוא ראש האופוזיציה לפיד, שהבהיר שהוא "בסיס לשיח משותף".
מתווה הפשרה של ההסתדרות - והמשמעות
השהיית החקיקה
- ההסתדרות מציעה להקפיא את המשך החקיקה לשנה וחצי.
- בקואליציה מוכנים להקפיא לחצי שנה בלבד.
מינוי שרים
- לפי ההצעה, לא ניתן יהיה להתערב במינויי שרים וסגני שרים על בסיס עילת הסבירות, וזאת בניגוד לפסילת חה"כ אריה דרעי על ידי בג"ץ באמצעות עילת הסבירות.
- חלק מהשופטים תמכו בפסילה בשל "השתק שיפוטי", ולכן ייתכן שבג"ץ יפסול את דרעי שוב גם בלי עילת הסבירות.
מינויים אחרים בממשלה
- עדיין אפשר יהיה להשתמש בעילת הסבירות – כל עוד לא מדובר במינויים שמאושרים בכנסת.
- מדובר במינויים בכירים כמו יועצים משפטיים ושומרי סף נוספים.
- דוגמה מהעבר: בג"ץ פסל את המינוי של יוסי גינוסר למנכ"ל משרד השיכון, בשל מעורבותו בפרשת "קו 300".
- הביקורת: כל רוב בכנסת יוכל לקבוע שמינוי לתפקיד מסוים יעבור בכנסת ולחסום ביקורת שיפוטית.
החלטות ממשלה
-
חסינות מביקורת שיפוטית על ידי עילת הסבירות.
-
אין הפרדה בין החלטות בענייני מדיניות להחלטות אחרות.
-
הביקורת: יוכלו להעביר לממשלה הכרעות שרוצים לחסן מביקורת.
החלטות שרים
-
יהיו חסינות מעילת הסבירות רק אם יאושרו בממשלה ואם הן עוסקות במדיניות.
-
הכרעות פרטניות יהיו עדיין כפופות לביקורת שיפוטית לפי עילת הסבירות.
-
דוגמה מהעבר: בג"ץ הורה לשר הביטחון ושר החינוך למגן את כיתות האם בבתי הספר בשדרות ובעוטף עזה.