"זה היה שבוע מוצלח לכל הצדדים" – כך תיאר גורם בכיר ברשות הפלסטינית את ההתפתחויות מאז הריאיון שהעניק יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לרשת פוקס ניוז האמריקנית. באותו ריאיון הודה הנסיך, לראשונה בקולו, שנרמול היחסים בין ישראל לערב הסעודית מתקרב ושהממלכה שמנהיגה את העולם הערבי והמוסלמי מעוניינת "להפוך את ישראל לשחקן באזור".
למרות ניסיונם של הפלסטינים ליצור רושם שהם שולטים ברצף האירועים, דבריו של בן סלמאן בריאיון הפתיעו לא מעט את ההנהגה הפלסטינית. היא מצידה ציפתה לשמוע, גם אם ברמיזה, התייחסות להקמת מדינה, או אזכור כלשהו ליוזמת השלום הערבית הסעודית. הפלסטינים נאלצו להסתפק בשאיפתו של בן סלמאן "להקל את חייהם".
אי לכך, ההבהרות של הסעודים לא איחרו להגיע. שגריר הממלכה, נאיף אל-סודַיירי, עמד בראש המשלחת הסעודית שהתקבלה השבוע ברמאללה, המשלחת הבכירה ביותר בשלושת העשורים האחרונים. אל-סודיירי, כבר בהגעתו, סיפק לפלסטינים את מבוקשם בהצהרת לתקשורת: "אנו פועלים להקמת המדינה הפלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. יש לנו עניין רב בסוגיה הפלסטינית ובפתרונה על בסיס החלטות הלגיטימציה הבין-לאומית".
למרות הדיווח ברויטרס כי סעודיה תסכים לנורמליזציה עם ישראל - גם בלי "ויתורים גדולים" לפלסטינים", בחדרים הסגורים נשמעו הדברים קצת אחרת. השגריר הבהיר לאבו מאזן ולחברי ההנהגה הפלסטינית שהממלכה מתחייבת לשמור במסגרת כל הסכם עתידי על האפשרות להקים מדינה פלסטינית, גם אם לא בטווח הזמן הקצר. גורם שנכח בפגישותיו השונות של אל-סודיירי הסביר שאותו משפט חזר על עצמו, במטרה לשכנע את ההנהגה הפלסטינית שהאינטרס שלה הוא לשמור על ההיתכנות של פתרון שתי המדינות כדי ליצור מהלכים עתידיים שיפעילו לחצים על ישראל בכיוון הזה.
סוגיית העשרת האורניום
בצד הישראלי, לעומת זאת, השיח מתמקד לחלוטין בקשיים אחרים מאלו שבצד הפלסטיני. ראשי האופוזיציה מודאגים שההסכם עם סעודיה יכלול תוכנית גרעין אזרחית על אדמתה. גם מי מהם שמוכנים לקבל תוכנית כזו מבלי שתאושר העשרת אורניום בתחומי הממלכה, דורשים הסכמה מפורשת מהדרג הביטחוני לעסקה מן הסוג הזה. ההתרחשויות בארץ בעניין הזה מתקבלות בהתעניינות רבה בקרב הסעודים, שבודקים בשבוע האחרון, בתקשורת ובזירות אחרות, עד כמה רצינית מידת ההתנגדות הפנים-ישראלית למהלך כזה.
בן סלמאן הפך מאיש מוחרם, לאחר פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י, למנהיג הערבי המחוזר ביותר בידי המערב. והוא משאיר רושם ברור על כל הצדדים שהוא נהנה מכל רגע במעמדו החדש. האיש שמחולל מהפכות כמעט בכל תחום אפשרי בתוך הממלכה, ושהצליח לשבור מוסכמות שקבעו דורות המייסדים השמרנים מבית סעוד, עולה שלב בתוכנית ביסוס מעמדו בטרם יירש את אביו המלך סלמאן, שעד לרגע זה לא פצה פיו בעניין המו"מ הישיר עם ארה"ב – והעקיף עם ישראל.
סיקור נרחב ב-N12:
- היתרונות הרבים בנורמליזציה עם סעודיה והסיכונים
- הסכנה מאחורי ההסכם עם סעודיה | פאנל מומחים
- הקואליציה מערימה קשיים בדרך לנורמליזציה
- הזעם של בן סלמאן על נתניהו: "ממשלה קיצונית"
מוקד העניין הסעודי: אל-אקצא
סעודיה, בשונה משאר מדינות המפרץ שחתמו על הסכמי אברהם, היא מדינה של 40 מיליון נפש ועם דעת קהל שלא באה לידי ביטוי בתקשורת הממסדית בהכרח, אלא בעיקר במסגדים ובשיח הפנים-קהילתי, הנשלט בידי מנהיגים דתיים מקומיים באזורים שבן סלמאן נערץ בהם פחות. אין מדובר בכמה מאות אלפים שאפשר להמעיט בערכם, אבל גם לא מדובר במוקדי כוח שעלולים להפיל את שלטונו.
עם זה, הסכם שלום עם ישראל נתפס בערב הסעודית כהסכם שלום עם הישות השולטת במקום השלישי בקדושתו (אחרי השניים שנמצאים בממלכה) – מסגד אל-אקצא. השגריר הסעודי תכנן לבקר ולהתפלל בו, אך שינה את דעתו ברגע האחרון.
לפי ההערכות של גורמים פלסטיניים שליוו את המשלחת הסעודית ברמאללה, השגריר חשש מקבלת פנים שלילית שהכינו לו המתפללים, שאינם מרוצים כלל וכלל מההסכם המתגבש עם ישראל. התמונות של שגריר הממלכה מגורש מרחבות המסגד על רקע ההתנגדות להסכם עם ישראל היו עלולות לגרום נזק תדמיתי אדיר למאמצים של בן סלמאן מול העם שלו, דבר שגרם לשגריר לוותר על הביקור הזה ברגע האחרון, לאחר הערכת מצב מחודשת.
הדרישות של הרשות בפגישה
כך או כך, המכשול העיקרי בפני השלום הישראלי-סעודי אינו הסוגיה הפלסטינית וגם לא האופוזיציה בישראל, שאינה ממהרת להעניק לנתניהו כל הישג, ובטח לא תוכנית הגרעין הסעודית, מסובכת ככל שתהיה. המכשול העיקרי הוא ממשלת נתניהו עצמה, שהייתה על סף פירוק רק לאחרונה בשל התנגדות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להעביר כמה כלי רכב משוריינים לרשות הפלסטינית.
אותם סמוטריץ' ובן גביר היו רצים לפרק את הממשלה אילו רק היו נוכחים בפגישתו של אבו מאזן עם השגריר הסעודי, שקיבל לידיו את רשימת הדרישות הפלסטיניות המיידיות מישראל: הקפאת הבנייה בהתנחלויות, שילוב כוחות הביטחון הפלסטיניים במעברי הגבול, העברת הכספים המקוזזים של הרשות ופתיחת הסכמי פריז – וזאת רק רשימה חלקית. נתניהו ודאי שמח שהם לא היו נוכחים.
