ההצעה שהונחה על שולחן הכנסת בנוגע ל"פיצול" תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, עברה לאורך השנים גלגולים רבים. חבר הכנסת אלי דלל מהליכוד אומנם החליט למשוך אותה היום (חמישי), אך ההצעה הצליחה לעורר סערה רבה. מה עומד מאחוריה ומי תמך או התנגד לה בעבר? N12 עושה סדר.

למרות שהודיע דלל על משיכת הצעת החוק, חבר הכנסת עמית הלוי אמר היום בריאיון ב"מהדורה ראשונה" כי "כחלק מהדיון הכללי, קרי שיטת מינוי השופטים, נמשיך לדון במעמד היועמ"ש כחלק מהדיונים אחרי הפגרה". עוד הוסיף הלוי כי הוא "לא יודע אם דווקא החוק שהוצע יעלה במתכונת הזו, אבל כן - נושא מעמד היועמ"ש יעלה כחלק מהדיונים".

ההצעה שפורסמה אתמול היא לא בדיוק פיצול, אלא העברת סמכויות מהיועמ"ש לפרקליט המדינה. הסמכויות שיועברו הן אלה הקשורות להעמדה לדין ולכל פעולה אחרת בתיקים פליליים נגד ראש הממשלה או שרים. כלומר, אם סמכויות התביעה יועברו מהיועמש"ית, היא לא תהיה זו שאחראית על כתב האישום שהוגש נגד נתניהו.

זו הצעה שדומה במובנים מסוימים לתוכנית של שר המשפטים לשעבר גדעון סער. בתקופת ממשלת בנט-לפיד דיבר סער על אפשרויות שונות לפיצול התפקיד, אך בהמשך שינה את דעתו ורצה לקדם העברת סמכויות מהיועמ"ש לפרקליט המדינה. סער שקל מספר פתרונות, וחלקם היו דומים להצעה הנוכחית. בכל מקרה, בסופו של דבר גם הגרסה האחרונה לא קודמה על ידי הממשלה. 

גדעון סער (צילום: פלאש 90)
העלה בעבר הצעה דומה. גדעון סער | צילום: פלאש 90

אבל סער לא המציא את הגלגל. הצעות שונות להעברת סמכויות מתפקיד היועמ"ש הועלו על ידי שרי משפטים רבים, כמו איילת שקד ויעקב נאמן בממשלות נתניהו. אגב, נתניהו עצמו התנגד לכל ההצעות האלה והן אכן בסופו של דבר לא קודמו. לאחר פרסום היוזמה של שקד, נתניהו מסר לחדשות 12 (אז חדשות 2) שפיצול התפקיד עלול לפגוע ביכולת היועמ"ש לבצע את תפקידו.

התומכים בהצעות השונות טענו שהמצב הייחודי בישראל, שבו היועמ"ש מחזיק במספר כובעים – יוצר ניגוד עניינים מוסדי. לטענתם, אם יום אחד היועמ"ש יושב בישיבת ממשלה ומייעץ לשרים, וביום אחר הוא צריך לקבל החלטות גורליות בנוגע להליכים פליליים של חלק מאותם שרים – נוצר קושי לא מבוטל.

עו"ד עמית איסמן (צילום: משרד המשפטים)
ההצעה תעביר סמכויות אל פרקליט המדינה. עמית איסמן, ארכיון | צילום: משרד המשפטים

מנגד, בכירים במערכת המשפט העלו שוב ושוב חשש שהעברת סמכויות תוביל להחלשת מוסד היועמ"ש. יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטי המדינה לשעבר הביעו התנגדות נחרצת להצעות שהועלו. בנוסף לחשש מפני החלשת מערכת אכיפת החוק – כעת עולה חשש נוסף במערכת המשפט, שההצעה הנוכחית אינה מנותקת מההקשר הכללי, מהרצון לפגוע במערכת המשפט ואף להיפטר מהיועצת המשפטית לממשלה.

על הצעת החוק היו חתומים שליש מסיעת הליכוד, אך במפלגת השלטון התנערו ממנה. חבר הכנסת אלי דלל שהגיש את ההצעה החליט היום על משיכתה: "לאור חוסר כוונה לקדם את ההצעה בכנסת הנוכחית, ומתוך רצון אמיתי לשיחות".