בג"ץ קבע אמש (ראשון) ש"חוק טבריה" לא יחול על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות. המשמעות היא שמקורבו של דרעי בועז יוסף, שמכהן כראש הוועדה הקרואה בטבריה ושעבורו חוקק החוק - לא יוכל להתמודד בבחירות על ראשות העיר.
ח"כ עמית הלוי שיזם את החוק תקף ברשת ב': "ראינו מחזה של בית משפט שיכול לדרוס בקלילות חוק של המחוקק. בא ביהמ"ש והחליט שזה לא מתאים, על הראש של הציבור". למעשה, "חוק טבריה" הוא רק הראשון בשורה של סוגיות רגישות שיידונו בתקופה הקרובה בבית המשפט העליון. N12 עם הלו"ז המלא - והתרחישים.
הפוקוס עובר לבג"ץ
אחרי חודשים ארוכים שעיקר תשומת הלב הציבורית הוקדש למתרחש בכנסת, להליכי החקיקה - בתקופה הקרובה הפוקוס יעבור כנראה לצד השני של גן הוורדים, לבית המשפט העליון בירושלים. ארבע עתירות מרכזיות יידונו שם בתקופה הקרובה - העתירות נגד חוק הנבצרות, ביטול עילת הסבירות, אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים והמשך כהונת נתניהו למרות הפרת הסדר ניגוד העניינים שלו.
חוק הנבצרות
כבר ביום חמישי הקרוב, בג"ץ ידון בעתירות בעניין חוק הנבצרות - התיקון לחוק היסוד שמגביל את האפשרות להכריז על נבצרות ראש הממשלה למקרים רפואיים בלבד. העתירה תידון בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון - הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.
בשונה מ"חוק טבריה", מדובר כאן בתיקון לחוק יסוד, וקבלת העתירה נגדו תהא חריגה הרבה יותר. היועצת המשפטית לממשלה כתבה בתשובתה לבג"ץ שיש לבטל את "חוק הנבצרות", ונימקה זאת בכך שמדובר בתיקון פרסונלי שנועד לסייע ספציפית לראש הממשלה נתניהו ולהשפיע על מצבו המשפטי.
בג"ץ כבר קיבל בעבר שתי עתירות נגד תיקון לחוק יסוד מתוך נימוק דומה - כלומר, שהכנסת קבעה בחוק יסוד הסדר ספציפי או פרסונלי שאינו מתאים לחוק יסוד.
הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא העתירה שהוגשה נגד מהלך של ממשלת נתניהו-גנץ שכונה "פשרת האוזר". אותה פשרה עוגנה במסגרת תיקון זמני לחוק יסוד, שאפשר לדחות את מועד העברת התקציב ואף להוסיף תוספת תקציבית של 11 מיליארד שקלים מבלי להעביר את התקציב. ההבדל בין המקרים הוא שאז דובר בתיקון זמני והוא פקע עוד לפני פסק הדין, כך שפועל שום דבר לא בוטל - ועדיין הטענה המשפטית הייתה דומה ולא יהיה מדובר במהלך חסר תקדים לחלוטין.
לטענת היועצת המשפטית לממשלה, המקרה הנוכחי עומד בתנאים שנקבעו באותו פסק דין בעניין "פשרת האוזר". לצד התרחיש של פסילת "חוק הנבצרות", קיימת אופציה נוספת - לקבוע שהתיקון לא יחול באופן מיידי ובכך לא ישפיע על נתניהו. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לאפשרות הזאת וטענה שיש לבטל את התיקון לחוק היסוד לחלוטין.
סבירות
עתירות רבות כבר הוגשו נגד ביטול עילת הסבירות באמצעות תיקון לחוק יסוד. מדובר בעתירות רגישות במיוחד, גם לנוכח המחאה הציבורית נגד החקיקה, וגם בשל העובדה שמדובר בחוק יסוד. הדיון בעתירות ייקבע לחודש ספטמבר.
טרם נקבע ההרכב שידון בעתירה. סביר להניח שהעתירה תועבר בשלב מסוים, או כבר מההתחלה, להרכב מורחב של 11 שופטים לפחות. בינתיים בג"ץ לא הוציא צו ביניים בעתירות ולפיכך החוק כבר נכנס לתוקף.
בשונה מחוק הנבצרות, במקרה הזה יהיה קשה יותר לטעון טענה דומה למה שנקבע בבג"ץ בעניין "פשרת האוזר", אף שחלק מהעותרים טוענים שהמהלך אפשרי.
טענה אחרת מתמקדת בפגיעה בגרעין של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. מדובר בטענה אפשרית שנטענה גם בעניין חוק הלאום ולא התקבלה, אך השופטים הכירו באפשרות הזאת במקרים קיצוניים במיוחד. אם בג"ץ ילך במסלול הזה, זו תהא הפעם הראשונה שתתקבל עתירה נגד תיקון לחוק יסוד בשל התוכן שלו לגופו.
מלבד האפשרות הזו, ישנה גם היתכנות שבג"ץ לא יבטל את החוק עצמו, אבל יימצא כלים פרשניים או עילות אחרות כדי למלא את החוסר בעילת הסבירות. כמו כן, ייתכן שהשופטים יעדיפו להמתין עד שהעתירה תהיה "בשלה" להכרעה, כלומר שיהיו מקרים ספציפיים שעילת הסבירות נדרשת בהם.
הוועדה לבחירת שופטים
"יש עתיד" והתנועה לאיכות השלטון עתרו לבג"ץ נגד החלטת שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. הוועדה אינה פועלת כבר חודשים ארוכים ותקנים של שופטים נותרים חסרים.
עילת הסבירות הייתה יכולה לשמש עילה רלוונטית כדי לתקוף את החלטת שר המשפטים. בשל ביטול העילה, העותרים השתמשו גם בעילות מנהליות אחרות - כמו עילת השיקולים הזרים.
בהרכב שידון בעתירות בעניין הוועדה לבחירת שופטים יישבו השופטים יוסף אלרון, דוד מינץ וענת ברון. הנשיאה חיות ושופטים בכירים אחרים היו מנועים מלדון בעתירות הללו כיוון שהם חברים בוועדה לבחירת שופטים, או צפויים להיות חברים בה בעתיד הקרוב. השופטים שמונו הם השופטים הוותיקים ביותר שלא היו מנועים מלדון בעתירות הללו. הדיון נקבע לתאריך 7.9.
כהונת נתניהו
אותו הרכב שידון בעתירה נגד "חוק הנבצרות", יקיים ב-12.9 גם דיון בעתירה שדורשת לקבוע שנתניהו מנוע מלהמשיך לכהן כראש הממשלה. לטענת העותרים, בשל מעורבות נתניהו בחקיקה המשפטית והפרת הסדר ניגוד העניינים על ידו - הוא אינו יכול לכהן עוד בתפקידו.
התרחיש שבג"ץ יקבע שנתניהו לא יכול לכהן יותר הוא תרחיש כמעט דמיוני. לא נראה שהאפשרות הזו עומדת על הפרק. לצד זאת, ישנה אפשרות שבג"ץ יקבע בצורה ברורה את המגבלות החלות על נתניהו. עד כה היועצת המשפטית לממשלה שרטטה את הגבולות שנובעים מהסדר ניגוד העניינים - ובג"ץ רק אישר שחוות דעתה מחייבת.