התנגדות המערכת המשפטית להצעת ההחלטה הממשלתית שמקדמת עוצמה יהודית ולפיה "ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים" עוררה את זעמו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שאמר הבוקר (ראשון) כי "מי שמתנגד להצעה מתנגד לציונות ולמדינת ישראל". הצעת המחליטים, שעניינה העדפת יוצאי צבא והמשרתים בשירות לאומי אזרחי בהטבות בנושאי התיישבות, גררה הסתייגות של המשנה ליועמ"ש, עו"ד גיל לימון, שרואה בנוסח ההצעה משום הפרת האיזונים שקבעו הן הכנסת והן בית המשפט העליון בקשר לחוק הלאום.
"חוק הציונות" - סיקור N12
- פרסום ראשון: היוזמה החדשה של עוצמה יהודית
- הייעוץ המשפטי לממשלה צפוי להתנגד ליוזמה של עוצמה יהודית
- בג"ץ יתערב? הקשיים המשפטיים ב"חוק הציונות"
- בן גביר: מי שמתנגד להצעה מתנגד לציונות ולמדינת ישראל
הצעת המחליטים נועדה לתת מעמד מוגבר לציונות על ערכי יסוד אחרים שלהם משקל חוקתי זהה - דבר שיכול להוות קושי משפטי, בין היתר משום שהיא נותנת עדיפות ליהודים וליוצאי צבא בבנייה ובקבלה ליישובים ובכך למעשה עלולה לפגוע בעיקרון השוויון בפני החוק.
בדברי ההסבר להצעת החוק, מתוארות הסיבות מדוע צריך להעביר את ההצעה הזו, בין היתר משום שמקבלי ההחלטות בממשלה ובזרועותיה לעיתים "מתעלמים מערכי הציונות הבסיסיים". עוד נכתב כי "מטרת החלטת הממשלה היא להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, לתת, במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות, בדגש על מתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי".
מבחינה משפטית, החלטת ממשלה (הצעת מחליטים) נמצאת ב"מדרג" נמוך יותר מחוקים רגילים ובוודאי מחוקי היסוד. לכן, הממשלה לא יכולה לקבוע שערך כלשהו גובר על ערכים אחרים שמעוגנים בחוקי היסוד.
ההצעה של עוצמה יהודית נועדה להעדיף יהודים ויוצאי צבא, בין היתר בבנייה ובקבלה ליישובים. העניין הוא שמדובר בסוגיה ארוכת שנים שכבר נדונה בבג"ץ מספר פעמים בעבר.
גם במסגרת פסק הדין שניתן בעתירות נגד "חוק הלאום", שהוא חוק יסוד, בג"ץ הבהיר שחוק היסוד לא מאפשר להעדיף יהודים בקרקעות באופן הפוגע בשוויון, כיוון שיש לפרש את חוק הלאום באופן שיעלה בקנה אחד עם חוקי היסוד האחרים.
לכן, אם חוק הלאום לא שינה את התמונה, די ברור שלא ניתן לשנות את המצב באמצעות חוק רגיל, לא כל שכן בהחלטת ממשלה. בהחלטה כזו לא ניתן לשנות את היחס בין ערכי היסוד של המדינה, ולקבוע שערך אחד גובר תמיד על ערך אחר.
בדיון הבוקר בממשלה בהצעת המחליטים הביעו דווקא השרים החרדים, משה ארבל ומאיר פרוש, את התנגדותם מהחשש שמא החרדים יהיו אלה שייפגעו מההצעה. "מתפתח פה דבר מסוכן", אמר פרוש. ארבל הוסיף: "הדברים פה יישארו גם אחרי השר הנוכחי, אנחנו עוסקים בסמנטיקה במקום בפעילות אופרטיבית". עוד אמר ארבל כי "החלטת הממשלה צופה את פני העתיד. ערך מכריע לחיילי צה"ל, זה מסוכן, זה דמוגרפיה שעולה יום אחרי כהונת השר יאסרו עדיפות ליוצאי צבא. צריך למצוא את הנוסח הנכון".
המשנה ליועמ"ש, גיל לימון, הבהיר: "לא בסמכות הממשלה לקבוע שערך אחד יהיה עליון לערכים אחרים". בן גביר השיב לו במתקפה: "טוב שלא הייתם בזמן בן-גוריון". בשלב זה התערב נתניהו, וטען נגד רשות מקרקעי ישראל שהם "מעוותים ומהווים חסם כלכלי והתיישבותי". לדבריו, "הפקידים האלה מייצרים אפליה ומקבלים החלטות על עתיד הקרקעות שלנו. מדובר במדיניות לכל דבר ועניין ואני רוצה לשלוט במדיניות. אם צריך לשנות חוקים נשנה".
שר הביטחון גלנט התבטא גם הוא בחריפות נגד רמ"י וציין כי "הם פועלים ממניעים לא ציוניים". הוא העלה הצעה שלפיה ינוסחו תקנות שיחייבו את רמ"י לפעול "משיקולים ציוניים".