הוועדה לבחירת שופטים היא הסוגיה המשמעותית ביותר במהפכה המשפטית, ומאז פורסמה ההצעה הראשונית נזרקו לחלל האוויר לא מעט מספרים - עוד חבר לקואליציה, פחות חבר לקואליציה, יותר או פחות לאופוזיציה, עוד נציגי ציבור, וכו'. למתמטיקה הפשוטה הזאת יש חשיבות אדירה לעיצוב דמותו של בית המשפט העליון שנים קדימה. N12 עושה סדר בהצעות המרכזיות, ובמשמעויות שלהן.

ההצעה החדשה מול התוכנית המקורית

נתחיל עם ההצעה העדכנית ביותר - זו שפרסם אמש (ראשון) חבר הכנסת שמחה רוטמן. לפי ההצעה הזו יהיו בוועדה 11 חברים - 3 שרים, 3 חברי כנסת מהקואליציה, 3 שופטים ושני חברי כנסת מהאופוזיציה.

במילים אחרות, לקואליציה יהיו 6 חברים מתוך 11 - רוב. לצד זאת, רוטמן מציע שלמינוי שופטים לעליון יידרש רוב רגיל בשני המינויים הראשונים, ואילו במינוי השלישי - תידרש הסכמה של נציג אופוזיציה, וברביעי הסכמה גם של שופט וגם של נציג האופוזיציה. כלומר לקואליציה תהיה שליטה מלאה על שני מינויים לעליון, ובמינויים הבאים היא תצטרך להגיע להסכמות.

במה שונה ההצעה הזו מהתוכנית המקורית של רוטמן? המספרים די שונים, אבל למעשה ההבדל די פשוט - בהצעה המקורית לקואליציה תהיה שליטה מוחלטת על כל המינויים לעליון, ואילו בהצעה הנוכחית תהיה לה שליטה מלאה על שני המינויים הראשונים בלבד. מבחינת מספרים, לפי ההצעה המקורית היו 9 חברים בוועדה - 3 שופטים, ח"כ מהאופוזיציה, שלושה שרים ושני חברי כנסת נוספים מהקואליציה, ואילו בחדשה - 11 חברים.

למרות ה"ריכוך", נשמעת ביקורת רבה גם ההצעה העדכנית של ח"כ רוטמן. המתנגדים טוענים שגם אם מדובר רק בחלק מהמינויים, שליטה מוחלטת של הקואליציה עליהם תאפשר מינוי של שופטים "מטעם" ותפגע בעצמאות מערכת המשפט. מלבד זאת, מדובר בהצעה שחלה גם על קדנציית הכנסת הבאה, ועל אלה שאחריה. לכן במצב כזה, אם בכנסת הבאה לדוגמה יהיו על הפרק רק שני מינויים לעליון - אז הקואליציה תבחר אותם, ללא הסכמת האופוזיציה או השופטים. 

ביקורת נוספת נעוצה בנושא ביטול שיטת הסניוריטי. על פי ההצעה הנוכחית של רוטמן, הקואליציה תוכל למנות לבדה גם את מחליפה של נשיאת העליון חיות, בשל ביטול שיטת הסניוריטי. מכיוון שנשיא העליון יהיה חבר בוועדה, דה-פקטו תהיה לקואליציה שליטה מוחלטת על מינויים למחוזי ולשלום - שדורשים רוב של 7 מ-11.

הרפורמה המשפטית - כל מה שצריך לדעת על תכנית לוין

המצב הנוכחי

ההצעות של הקואליציה, המקורית והמעודכנת, הן שינוי דרמטי של המצב הקיים בוועדה. נכון להיום חברים בוועדה לבחירת שופטים שני שרים, שני חברי כנסת (בדרך כלל אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים.

במילים פשוטות יותר - לקואליציה יש שלושה מקומות בוועדה מתוך תשעה. כדי למנות שופט לבית המשפט העליון נדרש רוב של שבעה חברים. כלומר, נוצר מצב של וטו הדדי. לאף גוף אין רוב אוטומטי, אך גם לקואליציה וגם לשופטים יש וטו. במצב כזה, חייבים להגיע להסכמות רחבות.

מתווה הנשיא

אל מול התכניות של הקואליציה, עלו לאורך הדרך הצעות שונות ל"פשרה". הבולטת שבהן היא "מתווה העם" שפרסם נשיא המדינה יצחק הרצוג. לפי הצעת הרצוג, יהיו בוועדה 11 חברים - 3 שופטים, 4 מהקואליציה (3 שרים וחבר כנסת), שני חברי כנסת מהאופוזיציה ושני נציגי ציבור שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון.

המהפכה המשפטית - סיקור ב-N12:

לפי הרצוג יידרש רוב של 7 חברים לצורך מינוי לעליון. כלומר, בדומה למצב הנוכחי, לאף גוף אין רוב אוטומטי. מנגד, לאף גוף גם אין וטו אוטומטי - לא לקואליציה וגם לא לשופטים. באופן הזה, מתווה הנשיא יחייב בדרך כלל להגיע להסכמות רחבות בין חברי הוועדה השונים.