בתחילת השבוע הבא ימלאו חודש ימים להשבעת הממשלה החדשה - וכבר נראה כאילו חלף זמן רב מאוד. שורת הצעות חוק ויוזמות של השרים השונים עוררו סערות וביקורת לא מעטה. מהרפורמה המשפטית של השר לוין, חוק בן גביר והגדלת סמכויותיו, הכוונה לסגור את התאגיד - ועד סערת השבת שעורר שר התרבות זוהר.

מול מערכת המשפט

הממשלה הנוכחית החלה המאבק במערכת המשפט מרגע שהוקמה. הרפורמה שמציע השר לוין נמצאת כל העת בדיונים בוועדת החוקה שבכנסת. מאז שהוצגה על ידי שר המשפטים, היא עוררה ביקורת רבה במערכת הפוליטית, מצד גורמים רבים במשק - ואף מנשיאת העליון אסתר חיות באופן ישיר. 

במרכזה של הרפורמה מבקש לוין לחוקק פסקת התגברות ברוב של 61 ח"כים, בית המשפט העליון לא יכול לפסול חוקי יסוד, תבוטל עילת הסבירות, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהפכו למשרות אמון והרכב הוועדה למינוי שופטים תשונה כך שיהיה בה רוב לקואליציה.

במערכת הפוליטית תקפו את התוכנית המסתמנת - יו"ר האופוזיציה כתב בערב שהיא הוצגה: "לא רק שניאבק בכל דרך אפשרית נגד כל אחד ואחד מהצעדים שיריב לוין יכריז עליהם הערב, אני מודיע מראש שנבטל אותם ביום שנחזור לשלטון".

בהמשך נשאה נשיאת העליון אסתר חיות נאום חריף ביותר שבו תקפה: "למרבה הציניות, הוגי התוכנית מכנים אותה תוכנית 'לתיקון' מערכת המשפט, ואני אומרת – זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט".  

מרגע שהוצגה הרפורמה המשפטית, החלו להתקיים הפגנות במחאה כנגדה ברחבי הארץ - מ"מאבק הגלימות" שבמסגרתו הפגינו אלפי עורכי דין בשורת ערים ברחבי הארץ, דרך אלפי סטונדטים שיצאו לרחובות, חברות ההייטק ששבתו במחאה על הרפורמה - ועד הפגנה עצומה בתל אביב בסוף השבוע האחרון שבה השתתפו כ-100 אלף בני אדם בהשתתפות חלק מראשי האופוזיציה. 

סערה סביב השבת

גם בתחום הדת והמדינה מבקשים חלק מחברי הקואליציה לשנות את המצב הקיים. הסיעות החרדיות מאתגרות את הקואליציה בנושא מיומה הראשון. יו"ר דגל התורה משה גפני הציע כי בתקופת חג הפסח "לא יוכנס ולא יוחזק במוסד רפואי חמץ או כל מזון אחר, אלא לפי הוראות שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל". עוד מציע גפני כי מנהלי בתי החולים יוכלו לקבוע שהמאבטחים במקום יוכלו למנוע הכנסת חמץ למבנה ביה"ח. 

ההצעה עוררה סערה בקרב חברי האופוזיציה, שמיהרו לצאת נגדה. "אדוני ראש הממשלה, אם אתה רוצה לוודא שאנשים יכניסו חמץ בפסח לבתי החולים, תיעתר לבקשתו של גפני. אם זהותה היהודית של המדינה חשובה לך, עדיף שתחתור להסכמות רחבות", צייץ בטוויטר חה"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי).

משה גפני, מליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ/דני שם טוב)
משה גפני, מליאת הכנסת | צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ/דני שם טוב

בימים האחרונים, הגיש גפני הצעה נוספת שעוררה סערה - ולפיה יוסדרו שעות רחצה נפרדות לגברים ולנשים במעיינות ובשמורות טבע של רשות הטבע והגנים. לפי הצעת החוק, שעליה פורסם ב"ישראל היום", לפחות 15% משעות הרחצה של האתרים האלה יהיו בהפרדה. מרשות הטבע והגנים נמסר במענה לפניית N12 כי "טרם קיבלנו את ההצעה. לכשנקבל אותה נלמד ונתייחס".

"כפייה דתית בפרהסיה", כתב בזעם חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו. "הקואליציה ממשיכה להשתולל. אחרי החמץ, הפסקת המימון לשבת ישראלית, הפסקת עבודות הרכבת בשבת, החוק שיבטל את כל התחב"צ בשבת, כעת מגיע גפני ומחליט שגם בטיולים שלנו בטבע, שעות הרחצה יהיו בהפרדה מגדרית. מה הפלא שספריות ציבוריות בי-ם מצפצפות על החוק וכבר מפרידות מגדרית".

מול התקשורת

חברי הקואליציה, ובפרט שר התקשורת שלמה קרעי, מיהרו להכריז על מאבק גם בתקשורת. בראיון שקיים ל"פגוש את העיתונות", הצהיר קרעי כי "אין מקום לשידור ציבורי במדינת ישראל". הוא הכריז: "תהיה הסרת חסמים ופתיחת השוק לתחרות. מקווה שזה ייכנס לחוק ההסדרים הקרוב. התקציב של התאגיד יקוצץ במאות מיליונים. מאות המיליונים האלה היום הולכים לשחקן יחיד בשוק (תאגיד השידור הציבורי) וחוסמים את כל התחרות בשוק".

הוא הוסיף: "אני רוצה לפתוח פיות, לא לסתום. במקום לשים 400 מיליון בתאגיד, שרק איתם הוא יכול לעשות הפקות מקור וכל יתר הערוצים לא יכולים לעשות - נמנף את זה. כתבים היום רוצים לרצות את המילייה שלהם, אני רוצה שכתבים ירצו את הציבור. אסגור את הרשות השנייה, את מועצת הכבלים והלוויין". 

לאחרונה הגיש ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד הצעת חוק האוסרת על פרסום הקלטה של אדם ללא ידיעתו ואישורו. הצעת החוק עוררה ביקורת רבה, בעיקר מצד עיתונאים וכלי תקשורת שזעמו על ביסמוט, בייחוד בשל היותו עיתונאי לשעבר. בראיון שקיים בנושא, אמר ביסמוט כי הקלטה כמו זו של סמוטריץ' שאמר על נתניהו שהוא "שקרן בן שקרן" לא עומדת "ברף שלו" וכך גם לגבי הקלטות נוספות של פוליטיקאים כמו ישראל כ"ץ ומירי רגב.  

 

"החוק הזה לא רוצה לחבל בעבודתו של העיתונאי, רחוק מזה", טען ח"כ מהליכוד, "היום כל אחד יכול להסתובב עם מכשיר נייד שהוא גם מכשיר הקלטה. החוק נועד להגן על הפרטיות ועל האינטימיות של אנשים". 

תרבות: סערת השבת של זוהר - והסרטים "שפוגעים בישראל"

הסערות לא פסחו גם על תחום התרבות. במחלקת התרבות במועצה האזורית הגליל העליון עודכנו לאחרונה על ידי משרד התרבות והספורט כי התקציבים המועברים להם עבור אירועי "שבת ישראלית" הוקפאו. מהודעתה התברר, שכל התקציב למיזם "שבת ישראלית", שייסד שר התרבות הקודם חילי טרופר ומתקיים ברחבי הארץ - בוטל.

ביטול התקציבים ל"שבת ישראלית" עורר סערה וביקורת רבה - עד שראש הממשלה הורה לשר זוהר לשנות את החלטתו והוא נאלץ לחזור בו. בהודעה מטעם לשכת ראש הממשלה נמסר: "נתניהו שוחח עם השר זוהר. בשיחה הובהר כי כל הפעילויות המתקיימות בשבת על ידי הגופים השונים שמתוקצבים על ידי המשרד יימשכו כרגיל". בריאיון שבו הגיב על הסערה, אמר השר זוהר: "בשום שלב לא התכוונתי לעשות את זה. אני לא בא לעצור פעילות בשבת. השאלה היא רק אם המשרד בראשותי יוזם את הפעילות, או רק מממן".

שר התרבות פעל לאחרונה לשלול מימון מסרט שעוסק במעצר פלסטינים קטינים בשטחים. "משרד התרבות והספורט בראשותי לא יממן יצירות שיפגעו בשמה הטוב של מדינת ישראל בארץ ובעולם", אמר זוהר בהצהרה. "לא ייתכן שקרן קולנוע תעשה שימוש בכספי משלם המיסים על מנת להפיץ שקרים נגד חיילי צה"ל ונגד המדינה. לא במשמרת שלי".

מול מיעוטים

הצעות החוק וההחלטות של הקואליציה נפיצים גם בקרב מיעוטים. במהדורה המרכזית פרמסנו אמש הצעת חוק של יו"ר הקואליציה אופיר כץ, שלפיה בית המשפט העליון יצטרך לפסול מועמד גם אם השמיע התבטאויות בודדות של תמיכה בטרור או במפגע - ולא תידרש הוכחה של מאסה משמעותית של ראיות. 

כבר בהסכמים הקואליציוניים סיכמו כל מפלגות הקואליציה לשנות את סעיף 7א' – הקובע מי יכול או לא יכול להתמודד לכנסת. הכוונה הייתה ברורה: להפוך את התנאים לפסילת המפלגות הערביות לפשוטים יותר, ולגרום לכך שיותר מפלגות ערביות ייפסלו. 

מפגינים חסמו את כביש איילון (צילום: n12)
מפגינים חסמו את כביש איילון | צילום: n12

לפני כחודש חסמו אלפי מפגינים מקהילת הלהט"ב את נתיבי איילון במחאה על סעיף בהסכמים הקואליציוניים שיאפשר להפלות את חברי וחברות הקהילה הגאה ועל העברת סמכויות במערכת החינוך לידי אבי מעוז ממפלגת נעם, שדווח כי פרסמה "רשימות שחורות" על להט"בים בתקשורת. 

פסילת דרעי בבג"ץ

על רקע החזית של הקואליציה מול מערכת המשפט, קבע בית המשפט העליון בשבוע שעבר כי מינויו של דרעי לשר פסול. רוב השופטים קבעו שמינוי דרעי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בין היתר בשל צבר הרשעותיו הפליליות ובשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות אלה, שלפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים.

אריה דרעי (צילום: Amir Levy, getty images)
יו"ר ש"ס אריה דרעי | צילום: Amir Levy, getty images

חברי הקואליציה תקפו בחריפות את החלטת בג"ץ - שאילצה את נתניהו לפטר אותו. ראש הממשלה אמר כי ההחלטה לפטר אותו הייתה קשה והוסיף: "אני לא מתכוון לוותר על שירותיו של אריה", אמר, "זה לא צודק, זה לא אישי. כי באמת שאלת רצון הרוב נפגעה באופן קשה ביותר. אין אחד שהלך להצביע לש"ס - ולא הצביע לאריה דרעי לכהן כשר בכיר". 

"שלטון השופט איננו שלטון החוק, אלא להפך ממנו", הוסיף שר המשפטים לוין. "במדינה דמוקרטית, היסוד הבסיסי הוא לכבד את הכרעת העם - גם אם אתה חושב אחרת. זהו המבחן האמיתי. וכאשר יושבים אנשים ומשתמשים בכוח העצום שניתן בידם - כדי להחליף את רצון העם - זה דבר שאי אפשר לקבל אותו".

חוק בן גביר

החוק שיזם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומגדיל את סמכויותיו על המשטרה גרר גם הוא ביקורת רבה. לפי החוק, בן גביר יהיה זה שיקבע את המדיניות והמפכ"ל יממש אותה בלבד בשטח. עוד נקבע כי השר יקבע באילו מקרים אפשר לפתוח בחקירה ובאילו לא. 

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בישיבת ממשלה (צילום: AP)
השר לביטחון לאומי בן גביר | צילום: AP

השר ספג מתקפות רבות בעקבות קידום החוק, בעיקר מצד חברי האופוזיציה. השר לביטחון הפנים הקודם עומר בר-לב אמר כי "זו הצעה מופרכת, שתהפוך את המשטרה לנשלטת לחלוטין בידי הפוליטיקאים, ותותיר את הארגון כמו בובה על חוט. היא תביא להרס המשטרה והרס הדמוקרטיה". בזמן נאומו של בן גביר בנוגע לחוק צעקו לעברו במליאה, הוא השיב ותקף: "רק במדינות משטרה המפכ"ל לא כפוף לשר".