לקראת האטת החקיקה והגעה לפשרה מוסכמת? בזמן שהקואליציה דוהרת קדימה, נראה שלא נותר זמן רב להגיע לפשרה. הפוליטיקאים עוד לא ישבו סביב שולחן אחד בבית הנשיא, אבל בינתיים עולים בחלל האוויר שורה של "מתווים". בין כל ההצעות האלה יש אחת שכונתה על ידי מקורבי לוין "פריצת דרך", שעשויה להתממש ולהשיג הסכמה נרחבת מצד האופוזיציה ומצד הקואליציה.
לדברי אחד מיוזמי המתווה, האלוף במיל' וראש המל"ל לשעבר גיורא איילנד, "היוזמה הזאת היא בקשה של שמחה רוטמן ודניאל פרידמן, לבוא ולהציע שינויים על הרפורמה כאשר המסגרת אותה מסגרת. היא לא הולכת לנושאים נוספים, אלא נשארת בנושאים העיקריים". אז מה המשמעות של ההצעה שהגישו פרופ' יובל אלבשן, דניאל פרידמן שר המשפטים לשעבר, גיורא איילנד וגיורא ירון, וכיצד היא שונה מההצעה המקורית?
חוקי יסוד
בדומה להצעת לוין-רוטמן, גם לפי מתווה פרידמן-אלבשן בית המשפט בכלל לא יוכל לפסול חוקי יסוד. לצד זאת, במתווה החדש ייקבעו תנאים מחמירים יותר להעברת חוקי יסוד.
כדי להעביר חוק יסוד תתקיימנה ארבע קריאות ובכולן תידרש תמיכה של 61 חברי כנסת לפחות. אם החוק יתקבל בתמיכת פחות מ-70 חברי כנסת או שהוא יעסוק בשיטת הבחירות - הקריאה הרביעית תהיה רק בכנסת הבאה.
השינוי המוצע נועד להבטיח שהרוב הקואליציוני לא יוכל להשתמש לרעה בחוקי יסוד כדי להשפיע על הבחירות, לטובתו. אם חוק היסוד יעבור בארבע קריאות על פני שתי כנסות, יהיה קשה יותר לדעת מראש למי הוא יסייע. בנוסף, יהיה קשה יותר לתקן חוקי יסוד באופן פרסונלי, כפי שנעשה עם "חוק דרעי 2" כעת. יחד עם זאת, אם לקואליציה עתידית יהיו 70 חברי כנסת, היא עדיין תוכל להעביר תיקונים פרסונליים ובג"ץ לא יוכל להתערב.
כיום אין הליך חקיקה מיוחד לחוקי יסוד ואפשר להעביר אותם בכל רוב ובשלוש קריאות, כמו חוק רגיל. גם לוין ורוטמן לא קידמו בינתיים שינוי של הליך החקיקה של חוקי יסוד. המצב הנוכחי יצר קושי בכך שאפשר היה לבצע שינויים משטריים משמעותיים בהליך חקיקה רגיל וללא הסכמה רחבה.
ביקורת שיפוטית ופסקת התגברות
פסילת חוקים רגילים תתאפשר רק ברוב של 11 שופטים מתוך 15 בבית המשפט העליון. ההצעה של לוין ורוטמן מדברת על רוב של 12 שופטים, כך שלא מדובר בהבדל משמעותי.
לפי ההצעה החדשה, תהיה גם פסקת התגברות. אם הכנסת "תתגבר" על פסילת חוק ברוב של 61 חברי כנסת הוא ייכנס לתוקף בכנסת הבאה, ואם יהיה רוב של 65 חברי כנסת לפחות - הוא ייכנס לתוקף באופן מיידי.
בהצעה של לוין ורוטמן יש פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. לכן, יש הבדל מסוים בין ההצעות, והוא יכול לבוא לידי ביטוי בקואליציה הנוכחית שכוללת 64 חברי כנסת. יחד עם זאת, בעתיד סביר להניח שתוקם קואליציה עם 65 חברי כנסת או יותר, כך שההבדל אינו משמעותי. היו הצעות אחרות שלפיהן הכנסת תוכל להתגבר על פסילת חוק, ברוב של 65 חברי כנסת ומעלה, אבל כאשר 5 לפחות מתוכם הם מהאופוזיציה.
הוועדה לבחירת שופטים
ההבדל העיקרי בין התכנית שמקדמים לוין ורוטמן, לבין מתווה פרידמן-אלבשן - הוא שלקואליציה לא תהיה שליטה מוחלטת על מינוי שופטים. לצד זאת, באופן דומה גם במתווה פרידמן-אלבשן לפוליטיקאים תהיה שליטה כמעט מוחלטת על מינויים לבית המשפט העליון.
לפי המתווה החדש, הוועדה לבחירת שופטים תכלול 12 חברים - 4 מהקואליציה, 4 מהאופוזיציה ו-4 שופטים. השופטים ישתתפו בהצבעות רק ביחס למינויים לשלום ולמחוזי. לעומת זאת, במינויים לעליון כל פעם ייבחרו שני שופטים - אחד בתמיכת הקואליציה ואחד בתמיכת האופוזיציה. לנשיא העליון יהיה וטו על המינוי של הקואליציה, ולשר המשפטים יהיה וטו על המינוי של האופוזיציה. הווטו אפשרי פעם אחת במהלך הקדנציה.
לפי ההצעה הנוכחית של לוין ורוטמן, תהיה שליטה מוחלטת לקואליציה בכל המינויים. יהיו 9 חברים בוועדה - 3 שופטים, נציג אחד לאופוזיציה ו-5 לקואליציה, כאשר יספיק רוב רגיל לבחירת שופטים לכל בתי המשפט.
הייעוץ המשפטי
בדומה להצעת לוין ורוטמן, גם לפי מתווה פרידמן-אלבשן חוות דעת משפטית לא תחייב את הממשלה, והיא תוכל לקבל ייצוג משפטי פרטי בבית המשפט.
סבירות
לפי מתווה פרידמן אלבשן המוצע, עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים שאושרו בממשלה או בכנסת, כמו גם לגבי הקצאת משאבים. כלומר, למשל, בג"ץ לא יוכל לפסול מינויים של שרים בנימוק של אי-סבירות.
ההצעה הזו דומה יותר לזו שהציע רוטמן, אם כי מרוככת מעט יותר. לפי יו"ר ועדת החוקה, עילת הסבירות כלל לא תחול על גורמים נבחרים. לפי ההצעה המקורית של לוין, בית המשפט בכלל לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות, גם לא ביחס לגורמים שאינם נבחרים.
"המתווה יהיה סולם למי שרוצה לרדת ולעשות ויתורים"
אחד מיוזמי המתווה המדובר הוא האלוף במיל' גיורא איילנד, שהסביר כי המתווה יאפשר להגיע להסכמות רחבות. "היתרון שהיוזמה הזאת היא לא מלמטה", טען. "הגשנו אותה למספר פוליטיקאים רלוונטיים, מניח שניפגש איתם בימים הקרובים. הדבר הזה יאפשר למי שרוצה לעשות ויתורים, סולם שבעזרתו יוכל לרדת".
"אני בעצמי חושש לדמוקרטיה", הוסיף איילנד. "אם לא היינו בישראל אלא בשבדיה, הייתי אומר: בואו נמשיך להיאבק עוד שלושה חודשים, עוד שישה חודשים, עד שהממשלה תתקפל לחלוטין או תיפול. אבל, ישראל במצב אחר. הסיכון שננהל פה מאבק שיימשך חודשים בלי שום נכונות לפשרה, הנזק שלו לכולנו, למדינה החשובה שלנו ולצה"ל, יהיה גבוה. אני אומר: בואו נלך להידברות. חלק מהדברים לא מוצאים חן בעיני חלק מהאנשים, אבל כפי שאמר קיסינג'ר: פשרה טובה היא כזו ששני הצדדים בלתי מרוצים ממנה בצורה שווה. אני מקווה שזה מה שיקרה".
מנגד, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן טען לאחר פרסום המתווה כי "הפגישה עם פרידמן לא הייתה סוד". לטענתו, הוא לא יזם את הפגישה, ולא נחשף למתווה לפני פרסומו בתקשורת. "לא הייתי מעורב בהכנת המתווה שלהם ונחשפתי להצעה שלהם כשעמית סגל פרסם אותה, יחד עם שאר עם ישראל", טען רוטמן. "אכן חטא חמור חטאתי בזה שאני נפגש כל הזמן עם אנשים שלא מסכימים איתי, ומנסה להגיע להסכמות והבנות. יש אנשים שמבחינתם לשרוף את המדינה יותר דחוף".
במטה מאבק ההייטק מסרו בתגובה על המתווה: "אנו מדווחים חדשות לבקרים על מתווים חדשים. לא היינו שותפים לגיבוש המתווה האחרון, גם אם פורסם אחרת. ההייטק הישראלי ממשיך את המאבק בכל הכוח. מאמינים ששינויים חוקתיים עמוקים צריכים להתקבל תוך דיון שקוף ומעורבות של גורמי המקצוע הרלוונטיים ולא בזמן דהירה לחקיקת בזק. אנחנו נתמוך בכל מתווה שיגובש בהתייעצות עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ויקבל את ברכתו, וישמור על עצמאות מערכת המשפט ועל ישראל דמוקרטית".