"אין מקום להורות לראש הממשלה להעביר את השר דרעי מתפקידו": כך נפתחה דעת המיעוט של השופט יוסף אלרון בהכרעה בעתירות נגד מינויו של דרעי לשר. שופטי בג"ץ פסלו את דרעי מלכהן כשר ברוב של 10 שופטים מול אחד - אלרון, שלא טען בהכרח שהמינוי כשר, אלא שעליו לשוב ליו"ר ועדת הבחירות, ולהבין אם יש קלון במעשיו או לא.
"השופט אלרון סבר כי על ראש הממשלה לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם יש בעבירות המס שבהן הורשע דרעי משום קלון", נכתב בדעת המיעוט.
"לגישת השופט אלרון, בהתאם לסעיף 6(ג)(1) לחוק יסוד: הממשלה בנוסחו הקודם, על ראש הממשלה קמה חובה לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם אין בעבירות המס משום קלון, חובה אשר התגבשה לאחר שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה ועוד קודם לתיקון חוק יסוד הממשלה".
בנימוק של דעת המיעוט התייחסו לשינוי חוק יסוד הממשלה בכנסת הנוכחית, ולפיו במקרה של עונש הכולל מאסר על תנאי בלבד ולא מאסר בפועל - ניתן יהיה להתמנות לשר. "השופט אלרון עמד על כך שתיקון חוק היסוד אינו חל למפרע, וממילא אין בתיקון כדי "לרפא" את הפגם שנפל בהעדר הפנייה ליו"ר ועדת הבחירות במועד המתחייב".
"השופט אלרון ציין כי מאחר שסוגיית הקלון מקרינה, בין היתר, על סבירות המינוי, על ראש הממשלה להביא סוגיה זו בפני יו"ר ועדת הבחירות, ולאחר שיכריע בדבר – ניתן יהיה לדון ולהכריע בחוקיות מינויו של השר דרעי".
אלרון מדגיש בדבריו שהוא מתייחס לחוק יסוד הממשלה עוד לפני שתוקן משום שהמינוי של דרעי לשר התרחש עוד בטרם שונה החוק, ועל כן – כפי שמורה החוק – על דרעי לחזור ליו"ר ועדת הבחירות ולדון בשאלת הקלון של מעשיו שבהם הורשע.
אלרון קובע כי "נפל פגם" בהחלטתו של נתניהו למנות את דרעי מבלי לאפשר את הדיון בשאלת הקלון, ועל כן "סוגיית הקלון של דרעי נותרה ללא הכרעה". אלרון טוען למעשה שסוגיית הקלון חשובה על מנת לפסוק אם קיים "חוסר סבירות קיצוני" במינוי, ועל כן יש לשוב ולדון בשאלה זו קודם.
מי אתה השופט אלרון?
מינויו של יוסף אלרון לשופט בבית המשפט העליון אושר בוועדה למינוי שופטים בפברואר 2017. עם זאת, המינוי שלו לא "עבר חלק", וכמה משופטי בית המשפט העליון התנגדו למינויו לעומת התמיכה שקיבל משרת המשפטים דאז, איילת שקד והשר משה כחלון. אלרון היה גם המועמד המועדף על לשכת עורכי הדין, ששני נציגים שלה יושבים בוועדה.
אלרון נחשב לשופט שמרן, ופסיקותיו מבטאות ריסון שיפוטי המתנגד לאקטיביזם.