ראש הממשלה נתניהו הגיב היום (שלישי) לבקשתו של שר החוץ אלי כהן להוריד את שיעור הריבית ואמר: "חוק בנק ישראל עבר בהנהגתי והוא מבטיח את עצמאות הוועדה המוניטירית בראשות הנגיד בקביעת הריבית. שום דבר לא ישנה זאת". נתניהו צייץ גם את אותם דברים באנגלית, כמסר לעולם. דבריו של ראש הממשלה מגיעים לאחר שאתמול אמר השר כהן כי ביקש משר האוצר סמוטריץ "לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית".

בתגובה לביקורת נמסר מטעמו של שר החוץ: "השר אלי כהן שעבד בחברת הדירוג הבינלאומית תומך בעצמאות בנק ישראל והניסיון ליחס זאת על אף שלא נאמר אחרת הוא מעוות. השר כהן בהחלט חושב שיש לפעול בכלים נוספים לבלימת האינפלציה ולא לעשות שימוש בלעדי בכלי של הריבית, לדוגמא הורדת מיסים (מע״מ) שתפחית מחירים ולשם כך נכון ששר האוצר והנגיד יגבשו דרכים נוספות ולא ישתמשו רק בכלי הדרקוני של העלאת ריבית".

 

במקביל, בכותרת הראשית של האתר Bloomberg Middle East נכתב: "השקל הוא המפסיד הגדול כשהפוליטיקה הישראלית מכבידה על השוק", בהמשך נכתב: "התנודות בשקל חדות והוא יכול להמשיך ולהיחלש". עוד נכתב בבלומברג כי סיטי גרופ, אחד מהבנקים הגדולים בעולם, מעריך שיהיה פיחות נוסף בשקל (פתח בפוזיציית לונג) - בבנק מעריכים שהדולר (שעומד כעת על 3.64) יגיע ל-3.95 שקלים. המשמעות היא שהבנק מהמר למעשה נגד השקל, וצופה שמצבו רק יחמיר. 

דיווח בבלומברג הוא לא עוד כותרת בעיתון שולי על הרפורמה, או תמונה שצוברת תאוצה ברשתות החברתיות מהפגנה כזו או אחרת. המשקיעים בעולם טובים בלהעריך סיכון כלכלי, אבל נמנעים מלהעריך סיכון פוליטי - משהו שהם לא מבינים בו. הם נסמכים לשם כך על עיתונים כלכליים מהימנים, כמו בלומברג, שזוכה לתפוצה אדירה בעולמות הפיננסיים. אם המשקיעים יהססו להשקיע בישראל, השקל עלול להידרדר משמעותית.

מסיבת העיתונאים של ביבי נתניהו ובצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
רה"מ נתניהו, ושר החוץ כהן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המשמעות הכלכלית של דברי השר כהן

יציבות בנק ישראל היא תנאי הכרחי עבור משקיעים בחו״ל להשקיע בישראל. אמירות כמו אלה של שר החוץ כהן, עשויות להעלות עבור המשקיעים את רמת הסיכון שמגלמת ישראל, ולהדיר אותם מלהשקיע כאן. במצב כזה, פחות דולרים נכנסים למדינה - וערך הדולר עולה בהתאמה. ישראל נהנתה מערך דולר נמוך, ומשקל חזק, הודות לדולרים רבים שמסתובבים בשוק הישראלי בזכות המשקיעים הזרים.

בנוסף, הכלי המרכזי שיש לבנק ישראל להתמודד בעזרתו עם הפיחות בערך השקל הוא הריבית. אם יכולתו להעלות את הריבית תוגבל, ערך השקל ימשיך ויפחת, ולמשקיעים מדובר בדגל אדום. בנק ישראל הוא זה שנושאים אליו עיניים להתמודד עם פיחות השקל, אם לו אין את הכלים אז אין איך לטפל בזה, ואז כולם יברחו.

גם נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, הגיב אתמול לשר כהן בריאיון בתוכנית חיסכון, ואמר: “האינפלציה בכלל לא התמתנה, שיבדוק את הנתונים. הצעות כאלה פוגעות בתדמית של כלכלת ישראל. בכל פעם שמדינה פגעה בעצמאות של הבנק המרכזי, זה נגמר בהרס הכלכלה״.

אתמול, לאחר שבנק ישראל החליט להעלות את הריבית בפעם השמינית ברציפות, אמר שר החוץ כהן: "ביקשתי מחברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לגבש מתווה מול נגיד בנק ישראל להפסקת עליות הריבית. על רקע התמתנות האינפלציה, לא הייתה הצדקה להעלאת את הריבית היום, שממשיכה את ההתעמרות בבעלי המשכנתאות". 

נגיד בנק ישראל אמיר ירון בראיון לרויטרס  (צילום: רויטרס)
נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון | צילום: רויטרס

הבנק הכריז אתמול על העלאה של 0.5 נקודות האחוז. הריבית במשק מגיעה לפיכך לרמה של 4.25%, וריבית הפריים שצמודה לריבית במשק עולה לרמה של 5.75%. 

 

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד אמיר ירון, מעלה את הריבית בהעלאות חדות ומהירות מאז חודש אפריל. עד לאחרונה העריכו במשק שההעלאה הנוכחית תהיה האחרונה, אך כעת כבר לא בטוחים בכך. בנוסף היה נדמה שזו תהיה העלאה מתונה בלבד, של 0.25 נקודות האחוז לריבית של 4%. עם זאת, נתוני האינפלציה שפורסמו בשבוע שעבר הבהירו שההערכות השתנו. הנגיד כבר אותת שייאלץ לחצות את רף ה-4%. הפעם האחרונה שבה הריבית במשק עלתה מעל 4% הייתה ב-2008, בצל המשבר הכלכלי העולמי.