המתווה המעודכן של הקואליציה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים עורר ביקורת רבה באופוזיציה על כך שאינו מהווה באמת ריכוך. שר המשפטים יריב לוין אף איים שאם בג"ץ יפסול את החוק, הקואליציה לא תציית לו - אמירה שיצרה עימות עם שר הכלכלה ברקת שהתנגד לה. מומחים בתחום המשפט החוקתי ששוחחו עם N12 מסבירים מדוע יש היתכנות שבג"ץ יפסול את החוק וקובעים שמדובר ב"הצעה מסוכנת" שעלולות להיות לה השלכות מסוכנות על מערכת המשפט. ד"ר אדם שנער מאוניברסיטת רייכמן וד"ר גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסבירים.

המהפכה המשפטית - סיקור ב-N12:

מה המשמעות של ההצעה ה"מרוככת"?

לפי לוריא, לא מדובר בהצעה מרוככת, בעיקר בשל העובדה שאולי חמקה מעיני הציבור - שהקואליציה תוכל לבחור את 2 מינויי השופטים הראשונים בכל קדנציה. כלומר גם בכנסות הבאות. "זו אותה הגברת בשינוי האדרת", הוא מסביר. "יש כאן שליטה מלאה של הקואליציה בבחירת שופטים, במיוחד בשים לב למעט השופטים שמתמנים בכל קדנציה של כנסת".

שנער מסביר: "זו פיקציה, בפועל ממשלות בישראל מכהנות קצת פחות משלוש שנים, כלומר כמעט תמיד כל ממשלה תמנה רק שני שופטים, ולפעמים שלושה. כלומר למרות שיש אפשרות למינוי עם תמיכה של שופט, הרי שבפועל תרחיש זה כמעט שלא יקרה, ולכן המינויים לעליון יהיו פוליטיים, כפי שההצעה הקודמת ביקשה לעשות".

"ההצעה של ח"כ רוטמן גם מבקשת לבטל את נוהג הסניוריטי, שלפיו נשיא העליון מתמנה לפי ותק", מוסיף שנער. "הקואליציה מתכננת למנות נשיא משלה, וכך להשיג גם שליטה נוספת על בית המשפט (מה גם שהנשיא הוא חבר בוועדה). לערכאות הנמוכות, הצעת החוק קובעת כי שני שופטי העליון יוחלפו בנשיא מחוזי ונשיא שלום 'שייקבעו בחוק', כלומר יש כאן פתח עתידי לשליטה גם בנשיאים אלה. בקיצור, אין בהצעה זו שמץ של ריכוך, אלא שימור רצונה של הקואליציה לשלוט במינוי השופטים".

ועדת חוקה חוק ומשפט (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
לוריא: "הצעה מסוכנת". בתמונה: יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט מציג הבוקר את השינויים במתווה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לוריא מסכם: "זוהי הצעה מסוכנת, שלא נבחנה לעומקה, נשלפה ללא הכנה מוקדמת, ועלולה לסכן את תפקודה התקין של הרשות השופטת. יש בה פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, וזיהוי פוליטי של השופטים, כאשר השיקולים המקצועיים יידרסו על ידי השיקולים הפוליטיים בבחירתם".

הרפורמה המשפטית - כל מה שצריך לדעת על תכנית לוין

האם היא עלולה להיפסל בידי בג"ץ?

"קשה כמובן לדעת, אבל הדמיון האמיתי להצעה הקודמת ניכר, ולכן ככל שזו הייתה נפסלת סביר שגם זו", טוען שנער. "הצעת החוק פוגעת בהפרדת הרשויות ובעצמאות השפיטה, עקרונות יסוד בדמוקרטיה. פגיעה זו היא קשה. פגיעה קשה שכזו יכולה להביא את בג"ץ לפסול חוק יסוד, על אף שטרם עשה זאת עד כה".

גם לדעת לוריא, "מדובר בתיקון חוקתי שאינו חוקתי, משום שהוא פוגע בעצמאות השיפוטית שהיא חלק מהליבה של האופי הדמוקרטי של ישראל. במדינות אחרות נפסלו על ידי בתי משפט תיקונים חוקתיים שעסקו באופן בחירת השופטים".

באיזה אופן ה"ריכוך" יכול למנוע ביקורת שיפוטית?

"אין מדובר ב"ריכוך" אמיתי", מסביר לוריא. "ולכן הביקורת השיפוטית צריכה להתייחס אל ההצעה החדשה כתיקון שחומרת הפגיעה שלו בעצמאות השיפוטית שקולה במהותה להצעה הקודמת. בנוסף לכך, החלוקה של התיקונים ששואפת לעשות הממשלה במבנה המשטר של מדינת ישראל לא צריך להשפיע על תוצאתה של הביקורת השיפוטית – בפרט כאשר התכנית ידועה כולה. יש לראותה כמכלול".

רה"מ נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
רה"מ נתניהו, יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

שנער מוסיף: "כאמור, ריכך יכול, עקרונית, למנוע ביקורת שיפוטית. אבל מקום בו הריכוך אינו באמת ריכוך, לא סביר שהוא ישנה מאוד".

האם העובדה שלא מעבירים כעת את האיסור על בג"ץ לפסול חוקי יסוד, יכולה להשפיע על התוצאה?

"לדעתי, העובדה שהכנסת לא תעביר כעת גם את התיקון שיקבע איסור על הפעלת ביקורת שיפוטית אינה משליכה על השאלה אם תופעל ביקורת שיפוטית על התיקון שכן יעבור", מסביר לוריא. "כך או אחרת, התיקון החוקתי עצמו כפוף לביקורת שיפוטית". 

"לכאורה, אם לא מעבירים את איסור הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, מלאכת הפסילה של הצעת החוק החדשה קלה יותר", מוסיף שנער. "עם זאת, גם אם היו מעבירים את האיסור על פסילת חוקי יסוד, אין הדבר פירושו שהחוק לא היה נפסל, אלא שבג"ץ היה צריך להידרש גם לאיסור ביקורת על חוקי יסוד, בנוסף להרכב הוועדה לבחירת שופטים. לגבי איסור הביקורת, גם כאן יש טיעונים טובים לטובת פסילת הסדר הפסילה, ברוח הדברים שבית המשפט העליון קבע כבר בבג"ץ חסון (בגץ חוק יסוד הלאום). כמובן שכמו תמיד, קשה להעריך את ההסתברות לתרחיש שכזה".