אירועי הימים האחרונים חשפו שוב את המתיחות בין הממשלה הנוכחית ליועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה. חברי הכנסת מהקואליציה כבר לא מהססים לדבר במרומז ובמפורש על אפשרות של הדחת היועצת המשפטית. האם זה אפשרי? וכיצד ניתן לעשות זאת?
נכון להיום פיטורי יועץ משפטי לממשלה אפשריים, בהתייעצות עם ועדת האיתור, בהתאם לאחת מהעילות הבאות:
- במקרה של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל.
- אם היועץ המשפטי עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו.
- אם היועץ המשפטי אינו כשיר עוד לבצע את תפקידיו.
- כאשר מתנהלת חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי או הוגש נגדו כתב אישום.
מכיוון שמדובר בעילות יחסית ספציפיות ומפורשת, הדבר יכול להציף קשיים בפני הממשלה אם זו תרצה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, וההחלטה תהיה חשופה לביקורת של בית המשפט.
היום הוכרע - היועמ״שית אינה מייצגת את הממשלה הנבחרת.
— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) March 10, 2023
אפשר לכאורה לטעון שחילוקי הדעות הנוכחיים בין הממשלה ליועמ"שית מבססים את העילה הראשונה, אבל זו שאלה שנתונה לפרשנות וכלל לא בטוח שתתקבל הטענה שהיחסים עם היועמ"שית "יוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". בנוסף, קיימת אפשרות שהחלטה כזו תיפסל בשל עילת הסבירות.
התנאים הללו נקבעו בהחלטת ממשלה לפני כ-20 שנים. אין חוק שמסדיר את הליך המינוי והפיטורין של היועמ"ש, אם כי לאורך השנים עלו הצעות שונות, ומה שישנו זה החלטת הממשלה הזו.
ההחלטה התקבלה בשנת 2000 ואימצה חלק מהמלצות ועדת שמגר, שהוקמה בעקבות פרשת בר-און חברון. לכן, לכאורה אפשר לשנות את התנאים בהחלטת ממשלה, או לקדם חקיקה שתעגן תנאים אחרים.
ברקע, אי אפשר להתעלם - המשפט הפלילי שמתנהל נגד רה"מ נתניהו. לכן, נקודה נוספת שצריך להזכיר היא הסדר ניגוד העניינים שמחייב את נתניהו, ולפיו רה"מ לא יכול היה לעסוק במינויים כמו יועץ משפטי או פרקליט מדינה, בשל ענייניו המשפטיים.
בן גביר וסוגיית הייצוג הפרטי
סוגיה נוספת שעלתה אתמול היא הבקשה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לייצוג פרטי בעתירות שעומדות על הפרק משום שהוא "אינו סומך" על היועצת המשפטית לממשלה. הדרישה הזו של בן גביר חשפה גם היא את המורכבות ביחסי העבודה בין היועצת לבין הממשלה. בנוסף, הדרישה מתקשרת לחלק מסוים מהמהפכה המשפטית, שבמסגרתו תורחב האפשרות של שרים לייצוג עמדותיהם על ידי עורך דין פרטי.
נכון להיום, ייצוג משפטי פרטי של שר הוא אירוע חריג במיוחד, וליועצת המשפטית לממשלה יש אפשרות לסרב לבקשה של השר. כלומר, ככלל, היועצת המשפטית לממשלה ונציגי הפרקליטות מטעמה מייצגים את עמדת המדינה בפני בית המשפט באופן בלעדי - גם אם השר או הממשלה חולקים עליהם.
קיימת אפשרות ביניים, שיושמה מול השר אקוניס בפרשת מינוי הפרופ' יעל אמיתי. במסגרת הפרשה הזו, היועמ"ש ייצג את עמדת המדינה, תוך מתן אפשרות לשר לצרף את עמדתו החולקת על היועמ"ש, ואף להציג אותה בעל פה מול בית המשפט. גם האפשרות הזו חריגה.