עם הקמת הממשלה, ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד הכריזו שמועד החילופים יהיה רק ב-27 באוגוסט 2023. אתמול (רביעי) חשפנו ב"מהדורה המרכזית" את ההסכם המסתמן בין חה"כ ניר אורבך (ימינה) לבין הליכוד – שעשוי להוביל לפירוק הממשלה. אם אורבך וחה"כ עידית סילמן יתמכו בפיזור הכנסת, לפיד ייכנס אוטומטית לתפקיד ראש הממשלה – דבר שיהיה תקדים היסטורי במדינה מאחר שעד כה לא כיהן רה"מ חליפי שנכנס ישירות לתפקיד.

אמנם בשנים 1988-1984 כיהנה ממשלת הרוטציה של יצחק שמיר ושמעון פרס, אך בניגוד לממשלה הנוכחית אז לא היו חילופים אוטומטיים. בשנת 86 פרס התפטר מתפקידו כראש ממשלה כדי לאפשר לשמיר להחליף אותו. רק אז שמיר הרכיב ממשלה חדשה והיה צריך לזכות באמון הכנסת.

ניר אורבך (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
יהיה אחראי על כניסת לפיד לתפקיד רה"מ? חה"כ ניר אורבך, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בממשלה הנוכחית המצב שונה, ד"ר אסף שפירא, ראש תכנית רפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר כי אם החילופים יתבצעו הם יהיו אוטומטיים, והמשמעות היא שהממשלה לא תתחלף. כלומר הממשלה ה-36 תמשיך לכהן, ולפיד לא יצטרך להצהיר הצהרת אמונים בפני הכנסת. במקביל ראש הממשלה היוצא, בנט יהפוך אוטומטית לראש הממשלה החליפי, וגם יהפוך אוטומטית לממלא מקום ראש הממשלה.

ישראל בדרך לבחירות? הזירה הפוליטית

בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו נקבע כי אם הכנסת מתפזרת בשל קבלת חוק התפזרות הכנסת (הדורש תמיכה של לפחות 61 ח"כים), ובקריאה השלישית על הצעת החוק תמכו לפחות 2 ח"כים מסיעות שהיו מזוהות עם ראש הממשלה בעת השבעת הממשלה - גם כן מתבצעים חילופים. ד"ר שפירא הסביר שהמשמעות של הסעיף הזה - שאם מתקבל חוק פיזור הכנסת בתמיכת חה"כ עידית סילמן ואורבך - לפיד יחליף את בנט יום לאחר מכן. החילופים בין בנט ולפיד יתרחשו גם אם התקציב לא עובר בכנסת עד למועד הקבוע בחוק, כלומר בסוף מרץ 2023.

יאיר לפיד (צילום: Amir Levy/Getty Images)
יהיה הראשון שייכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ? ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, ארכיון | צילום: Amir Levy/Getty Images

עם זאת, על אף החילוף בעמדת ראש הממשלה, ככל הנראה לא יתבצעו חילופים אוטומטיים בתפקידי השרים, מאחר ואין לקואליציה את הרוב כדי לאשר את השינוי בכנסת. בהסכמים הקואליציוניים מפורטים כמה שינויים כאלה שאמורים להתרחש בעת החילופים, לדוגמה: שר המשפטים גדעון סער אמור להחליף את לפיד במשרד החוץ, ושר מימינה אמור להתמנות למשרד המשפטים.

ד"ר אסף שפירא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
ד"ר אסף שפירא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה

לאחר שחבר הכנסת אורבך הודיע כי הוא מקפיא את חברותו בקואליציה, פרסמנו אתמול ב"מהדורה המרכזית" כי אורבך הגיע להסכמה עקרונית עם הליכוד על שריונו ברשימת המפלגה לכנסת הבאה. מדובר בנושא שעוד פתוח לדיונים של שני הצדדים, אך הכיוון המסתמן הוא שחה"כ אורבך יקבל את המקום השני מבין שלושת השריונים בליכוד, כלומר את המקום ה-19 ברשימה לכנסת. בנוסף על כך, אורבך אמור לקבל תפקיד שר. לאנשי הליכוד הוא הביע את רצונו לקבל את תיק החינוך, אך הם העריכו שמדובר בתיק גדול מדי ושיהיה קשה להעניק לו אותו. במקום זאת, נאמר לו שהוא יקבל תפקיד שקרוב לליבו, תפקיד אידיאולוגי, כמו תיק ההתיישבות.

כאמור אם אורבך, חבר מפלגתו של בנט, יהיה זה שיפיל את הכנסת, דבר שיכול לקרות כבר בשבוע הבא – זה יגרום לכך שלפיד ייכנס ללשכת ראש הממשלה מיד. לפיד יעמוד בפני אתגר לא קטן: במקביל לתפקיד רה"מ שאליו הוא ייכנס בפעם הראשונה בחייו, הוא גם יהיה שר החוץ וגם ראש מפלגה שמנהלת קמפיין בחירות - מאחר ולכנסת אין את הרוב לאשר שינויים בתפקידי השרים. בסביבת לפיד מבינים את האתגר ולכן תגברו לאחרונה את הצוותים.